חשש מתחלואה סמויה בחצבת, הצלחה למבצע החיסונים ברצועה, אבעבועות קוף בירדן וגחלת בקזחסטן
חצבת לא עוזבת
לפי מערך מודיעין הבריאות, שני מקרי חצבת חדשים התגלו לאחרונה בישראל. בת 23 ממחוז חיפה ובן 14 ממחוז הצפון, אין קשר בין שני הנדבקים, ולא ברור היכן נדבקו. ההערכה היא ששניהם נדבקו בישראל, מה שמצביע על תחלואה סמויה, שלא מדווחת למשרד הבריאות.
במקביל נמשכת התחלואה העולמית בחצבת, גם אם היא במגמת ירידה. היעדים המסוכנים כעת לטסים לחו"ל – מבחינת חצבת – הם רוסיה, קירגיסטן, קזחסטן, טורקמניסטן, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן ורומניה. במערב אירופה בריטניה היא היעד המדאיג, בדגש על אנגליה.
במערב אירופה בריטניה היא המוקד המדאיג. אזהרה למטופלים מפני חצבת במרפאה ציבורית בלונדון, 2018 | צילום: David Cardinez, Shutterstock
פוליו בעזה
השלב הראשון של מבצע חיסוני הפוליו ברצועת עזה הצליח מעל המשוער. יותר מ-187 אלף ילדים מתחת לגיל עשר קיבלו את החיסון החדש נגד זן 2 התרכיבי בשלושת הימים הראשונים של חודש ספטמבר. התכנון המקורי היה לחסן כ-157 אלף ילדים באזורים ההומניטריים, אך צוותי החיסונים הגיעו גם לאזורים נוספים מסוכנים יותר, והצליחו לחסן גם בהם, בזכות הפסקות אש מתואמות שכל הצדדים כיבדו.
כדי לנסות ולהגדיל ככל האפשר את הכיסוי החיסוני, צוותי חיסונים ימשיכו לחסן ילדים גם בימים הקרובים בארבעה מרכזים רפואיים במרכז רצועת עזה. השבוע אמור המבצע להמשיך גם לחלקה הצפוני של רצועת עזה. היעד הסופי הוא הגעה לכיסוי חיסוני של לפחות 90 אחוז, כתנאי לעצירת התפשטות הנגיף בין הילדים.
נזכיר שהמבצע תוכנן לאחר גילוי נגיף הפוליו זן 2 ממקור תרכיבי בכמה דגימות ביוב נפרדות ברצועת עזה והגיע לידי ביצוע לא לפני שלפחות תינוק עזתי אחד שנדבק, לקה בפוליו שיתוקי.
מצרים נלחמת בנגיף דומה כבר כמה שנים. יתכן שהנגיף הגיע לרצועת עזה משם, והמלחמה, שגרמה לפגיעות בתשתיות התברואה ברצועה, הקלה על ההתפשטות שלו שם.
את חיסוני הפוליו יש לתת בשתי מנות בהפרש של חודש לפחות, כך שמבצע דומה אמור להתקיים גם במהלך אוקטובר.
הצליח מעבר לתכנון. עמדת חיסון ילדים נגד פוליו בדיר אל בלח שברצועת עזה, 2 בספטמבר 2024 | צילום: Anas-Mohammed, Shutterstock
אבעבועות הקוף
בירדן התגלה מקרה ראשון השנה של אבעבועות הקוף. החולה הוא בן 30 שאינו אזרח המדינה. מצבו טוב והוא בבידוד, בעוד רשויות הבריאות מנסות לבדוק את מי שבאו עמו במגע. לא נמסר באיזה זן הוא נדבק, כך שסביר שלא מדובר בזן החדש והמדאיג המתפשט מאז 2023 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לאחרונה הוא מתפשט גם במדינות שכנות, למשל בבורונדי שם אושפזו כבר כ-200 חולים באבעבועות קוף. זו התחלואה הגבוהה ביותר באבעבועות קוף בגלל וריאנט 1b הבעייתי מחוץ לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שמוסיפה להיות מוקד המגפה. תחלואה בנגיף הזה התגלתה גם באוגנדה, ברואנדה ברפובליקה של מרכז אפריקה ובקניה. שני מקרים של ענף נגיפי זה התגלו עד כה מחוץ לאפריקה, אחד בשוודיה ואחד בתאילנד. שני החולים נדבקו באפריקה ואין בשלב זה ראיות להעברה קהילתית מחוץ ליבשת. במקביל סובלות מדינות רבות באפריקה גם מתחלואה לא קטנה בווריאנט 2, הענף שהתפשט מחוץ לאפריקה בשנת 2022.
נגיף 1b הוא הקטלני והמדבק יותר, ומעורר דאגה בעולם. לאחר הכרזת ארגון הבריאות העולמי על סכנה לבריאות הציבור בגלל נגיף זה, מדינות רבות בעולם תרמו חיסונים, ומבצע חיסונים נרחב ראשון אמור לצאת לדרך בחודש אוקטובר ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מספר החיסונים שנתרם רחוק מלהספיק לתושבים באזורי ההדבקות, אך זה צעד ראשון בבלימת ההתפשטות. נקודת התורפה העיקרית היא שהחיסונים בשלב זה מיועדים למבוגרים, ואילו הווריאנט המסוכן פוגע בעיקר בילדים. רשות התרופות האירופית בודקת בימים אלה מידע שיאפשר לתת את החיסון גם לבני נוער מגיל 12 ומעלה.
בבורונדי כבר אושפזו כמעט 200 חולים באבעבועות הקוף, מוקד התחלואה הגדול מחוץ לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מרפאה בבורונדי ב-2019 | צילום: Tony Cotte, Shutterstock
גחלת לוחשת
ארבעה אנשים בקזחסטן נדבקו בגחלת (אנתרקס) בזמן ששחטו חיות חולות. המחלה אינה מדבקת מאדם לאדם, אך חיידק הגחלת יכול להישמר באדמה בצורה של נבג עמיד להפליא במשך שנים רבות. בעלי חיים נדבקים בדרך כלל מאדמה מזוהמת, מצמחיה שגדלה בה או ממים שנגועים בנבגים. בני אדם עלולים להידבק ישירות מהחיות החולות או דרך תוצריהן. חיידק הגחלת ידוע בציבור בעיקר כנשק ביולוגי פוטנציאלי שממשלות וארגוני טרור מנסים להשתמש בו למטרותיהם, אך חשוב לזכור שהוא קיים בטבע והורג בעלי חיים רבים, ולפעמים גם בני אדם, בכוחות עצמו.
למחלה יש שלושה מופעים: נגעים עוריים המתפתחים לאחר חדירת החיידק לעור דרך פציעה או הזרקה, אנתרקס נשימתי שנדבקים בו בשאיפת הנבגים, ומופע נדיר יותר של מערכת העיכול הנגרם לאחר אכילת בשר של חיות חולות באנתרקס שלא בושל מספיק. המחלה יכולה להתפתח כבר למחרת החשיפה אבל גם חודשיים אחריה.
במחלה ניתן לטפל בימינו עם אנטיביוטיקה כטיפול מונע לאחר חשיפה לזיהום, או כטיפול לאחר התפתחות המחלה.
