חיים על קרח דק:
מה קורה בסביבה

התחלה מעודדת לועידת האקלים

ועידת האקלים COP28 נפתחה בעיר דובאי לפני כשבוע וחצי בהחלטה היסטורית: הקמת קרן בינלאומית לפיצוי נזקי משבר האקלים (״Loss and damages״) במדינות העניות. הצורך במנגנון בו המדינות העשירות והמזהמות, שהן הגורמות העיקריות למשבר האקלים, יפצו את המדינות העניות אשר סובלות ממנו במיוחד עולה כבר שלושה עשורים, אך הוא תפס את קדמת הבמה רק בשנה שעברה. 

עד כה הקרן גייסה כ-400 מיליון דולרים בלבד, לעומת תקוות המדינות הנפגעות לגייס כ-100 מיליארד דולרים  - סכום המשקף את היקף הנזקים בפועל. בעוד מדינות אירופה תרמו יחדיו כמחצית מהסכום, ואיחוד האמירויות הערביות אשר מארחת את הועידה ומתפרנסת ממכירת נפט תרמה 100 מיליון דולרים, ארצות הברית התחייבה ל 17.5 מיליון דולרים בלבד. לדברי טום מיטשל (Mitchell), מנהל במכון הבינלאומי לפיתוח וסביבה, חלק מהמדינות העניות ביותר רואות בהתחייבות של ארצות הברית כ-״סטירת לחי״. לדבריו, ארצות הברית התנגדה להקמת הקרן לכל אורך הדרך. 

ההחלטה הנוכחית מהווה הכרה בינלאומית בחשיבות הקרן והתחייבות לקיומה. לדברי מיטשל, ״עכשיו מתחילה העבודה הקשה: לגרום לקרן לעבוד באמת, ולדאוג שהכסף אכן יגיע לחזית - למקומות שנפגעים קשות ממשבר האקלים״.

COP28 נפתחה בהחלטה היסטורית: הקמת קרן בינלאומית לפיצוי נזקי משבר האקלים. הפגנה בדרישה לפיצויים ב-COP27, בשנה שעברה | flickr, Mídia NINJA

קרח הים הנעלם

בעוד העולם מקווה שועידת האקלים תוביל לסיום הקיפאון בהסכמות הבינלאומיות ויישום מהיר של הצעדים לצמצום משבר האקלים, הפשרת הקרח בקטבים מראה סימנים מדאיגים. עשרות מדענים מובילים סקרו את מצב הקרח בעולם לקראת הועידה, וסיכמו את ממצאיהם תחת הכותרת ״נקודת ההפשרה של הקרח לא ניתנת למשא ומתן״. הם מזהירים כי קרחוני העולם יפגעו באופן קיצוני תחת עלייה של שתי מעלות. הדו״ח שכתבו מדגיש כי בעוד הקרח מפשיר כעת בקצב מהיר, שיקומו ידרוש מאות ואלפי שנים. עיקר החום שמתווסף כעת למערכות האקלים מצוי בים, וייקחו לו שנים ארוכות מאוד להתקרר ולהפסיק לפגוע בקרחונים. בנוסף, חלק מגזי החממה שאנו פולטים עכשיו יישארו באטמוספירה עוד אלפי שנים. מחברי הדו״ח מזהירים כי עלייה של שתי מעלות תגרור הפשרה נרחבת ובלתי הפיכה, עלייה במפלס הים בת 12 עד 20 מטרים, ופגיעה חמורה בערי חוף.

מחקר חדש מגרינלנד חקר מדפי קרח ים צפוניים באזור הנחשב ליציב, עם אובדן קרח מועט. מרבית אובדן הקרח בגרינלנד נובע מזרימת קרחונים אל הים, ולא בהפשרת הקרח למים בעודו על האי. 

אך אפילו מדפי הקרח הללו, מצא המחקר, מפשירים ומתפרקים בקצב גובר, וכבר איבדו למעלה משליש מהנפח שלהם מאז שנת 1978. שלושה מהמדפים כבר קרסו לחלוטין. מדפי הקרח משמשים מעין סכר שעוצר את תנועת הקרחונים מהיבשה אל הים, והפשרתם מעלה חשש לפגיעה נוספת וקשה בקרחונים. המחקר מצא כי עליית טמפרטורת הים מאז שנת 2000 היא זו שהפשירה את מדפי הקרח, ומסייע בהבנת התהליך המורכב של זרימת הקרחונים אל הים. 

מזהירים כי קרחוני העולם ייפגעו באופן קיצוני תחת עלייה של שתי מעלות. הדו"ח על מצב הקרחונים | ICCI, 2023

מצב חדש באנטארקטיקה? 

בינתיים, מצב קרח הים באנטארקטיקה מעלה חשש כי היבשת נכנסת למצב חדש. מדי חורף, הטמפרטורות המקפיאות סביב הקוטב הדרומי גורמות ליצירת משטחי קרח ים אדירים, המכסים שטח כגודלה של רוסיה כולה. מרבית קרח הים מפשיר מדי קיץ, אך מידת ההפשרה העונתית ומידת הכיסוי בחורף נחשבו עד כה כיציבות - לא נרשמה מגמה רב-שנתית ברורה של ירידה או עליה בשטחי קרח הים. זאת בניגוד למצב בקוטב הצפוני, בו שטח הקרח הימי דועך באופן מובהק כבר כמה עשורים. אך כעת נראה שהיציבות היחסית של הקוטב הדרומי מתערערת. שטח הקרח הימי בשנה החולפת היה נמוך בצורה חריגה, ושיא החורף שנרשם היה הנמוך ביותר מאז החלו המדידות בשנת 1979. למעשה, שטח הקרח הנוכחי הוא כה חריג, שהוא נמוך בכמיליון קילומטרים רבועים ביחס לשיא השלילי הקודם. 

שטח קרח הים באנטארקטיקה מושפע מגורמי אקלים טבעיים, ולא רק מעליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה. רוחות המקיפות את יבשת אנטארקטיקה ומושפעות מתופעת האקלים אל-ניניו כנראה משפיעות מאוד על היווצרות הקרח, וכך גם טמפרטורת פני הים בסביבת הקוטב. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, ״העדר קרח הים באנטארקטיקה מקושר לחום בלתי רגיל בפני הים באזור, טמפרטורות גבוהות מעל מרבית מזרח אנטארקטיקה, ושינויים שהחום יצר במשטר הרוחות סביב היבשת. ישנו חשש מיוחד בשל גודל השוני הנצפה ביחס למגמה ארוכת השנים״. 

מדענים ברחבי העולם בוחנים כעת את האפשרות המדאיגה כי יבשת אנטארקטיקה נכנסת למצב חדש, שאינו חלק מהשונות הטבעית שלה, אלא מושפע מהתחממות העולם בשל גזי החממה שפלטנו. עם זאת, בחינה מלאה של הסיבות להפשרת הקרח דורשת מספר שנים, בהן נוכל לבחון את התנהגות קרח הים תחת תנאים אקלימיים שונים. בינתיים, בכל שנה בה קרח הים מכסה שטח קטן יותר של הים, הוא מחזיר פחות קרינת שמש אל החלל, ויותר קרינה נבלעת בים ומחממת את העולם. לפי ד״ר פטרה הייל (Heil), מומחית מהיחידה האנטארקטית של אוסטרליה, ״למחסור בקרח ים באנטארקטיקה השנה יש השלכות ישירות על האקלים ועל המערכות האקולוגיות בקרבת אנטארקטיקה וביתר העולם, כולל באזורים המאוכלסים ביותר באדם״.

שטח קרח הים בעת שיא החורף (חודש ספטמבר) השנה היה חריג בהשוואה לשטח הקרח בתקופה זו מאז שהחלו המדידות. (מוצג: השינוי בשטח הקרח סביב אנטארקטיקה, באחוזים, ביחס לשטח הממוצע בין השנים 1981-2010) | NOAA

מערכת אקולוגית על קרח דק

המערכות האקולוגיות העשירות סביב גרינלנד ואנטארקטיקה הן מהמיוחדות בעולם. ״שדות״ של אצות קטנטנות גדלות מתחת לקרח הים, ומהוות מקור מזון לאינספור סרטנים. בתורם, הסרטנים מהווים מקור מזון עיקרי לבעלי חיים ימיים רבים, מדגים וציפורים ועד ללווייתנים. חלק מבעלי החיים חוצים אוקיינוסים ונודדים ״עד קצות העולם״ לסעודת הקיץ הגדולה, המבוססת ברובה על אותם סרטנים. זהו עושר אדיר שכולו תלוי בקרח הים המהווה מצע לגידול האצות. 

אנו יודעים זה מכבר שאוכלוסיות של בעלי חיים קטנים מגיבות במהרה לשינויים. כך למשל, שנה גשומה באזורים צחיחים תוביל לפיצוץ אוכלוסין של פרפרים או להתפרצות ארבה. משך החיים וזמן הדור הקצר שלהם מאפשר לבעלי החיים הללו לנצל תנאים של שפע מזון ולהעמיד צאצאים רבים. כאשר התנאים משתנים, אוכלוסיית בעלי חיים אלו מצטמצמת.כעת, מחקר חדש מצא תופעה דומה בקרב לווייתנים אפורים (Eschrichtius robustus) - בעל חיים גדול מימדים בעל תוחלת חיים של עשרות שנים. 

המחקר מצא תמותה של 15 עד 25 אחוזים באוכלוסיית הלווייתנים בשנים בהן קרח ים רב הפשיר בקוטב הצפוני וגדלו שם מעט סרטנים. עם זאת, המחקר גם מראה סיבה לאופטימיות, שכן הוא חשף יכולת מרשימה של שיקום אוכלוסיית הלווייתנים בשנים בהן חלו תנאי קרח טובים. המחקר משנה תפיסת עולם אקולוגית מקובלת, לפיה אוכלוסיות של יונקים גדולים אינן משתנות במהירות עם השתנות תנאי הסביבה, ומדגיש את הרגישות ואת העמידות של המערכות האקולוגיות שלנו בפני שינויים. 

יכולת מרשימה של שיקום אוכלוסיית הלווייתנים בשנים שבהן חלו תנאי קרח טובים. לווייתנים אפורים | NOAA Fisheries/SWFSC/MMTD

קיסרות בסכנה 

בעוד האצות גדלות מתחת לקרח הים בקטבים, בעלי חיים אחרים חיים עליו מלמעלה. הפינגווין הקיסרי, אולי הפינגווין הגדול והמפורסם ביותר בעולם, הוא גם אחד המינים אשר צפויים להיפגע באופן חמור מהמחסור בקרח ים באנטארקטיקה. מחקר חדש מצא כי שטח הקרח המצומצם בשנה שעברה גרם לכישלון מוחלט ברביית הפינגווינים בארבע מתוך חמש המושבות בים בלינגסהאוזן (Bellingshausen) שבמערב חצי האי האנטארקטי. לפי הערכות מדובר על תמותה של אלפי גוזלים. זו הפעם הראשונה שתמותה רחבה שכזו נצפית, והיא מצטרפת להערכה המדאיגה כי התחממות העולם תגרום לקריסה של מרבית מושבות הפינגווין הקיסרי בעולם עוד במאה הנוכחית.

גוזלי הפינגווין הקיסרי תלויים בקרח הים בשל מחזור החיים שלהם. בתחילת החורף האנטארקטי נקבת הפינגווין הקיסרי מטילה ביצה ומשאירה אותה לטיפול אבהי מסור. האב עומד על קרח הים ודוגר על הביצה במשך חודשיים מקפיאים, בעוד הנקבה דגה ארוחות עבור הגוזל שבדרך. עם בקיעת הגוזל, הוא נותר על קרח הים מספר חודשים בזמן שהוריו המסורים יוצאים למסעות דייג ומאכילים אותו בשובם. האכלת הגוזל נפסקת רק כאשר הוא גדול מספיק ומפתח את נוצות הבוגר העמידות במים. במצב זה הגוזל שגדל כבר יכול לשחות ולדוג בכוחות עצמו. אך אם קרח הים מפשיר לפני המועד, לא נותר לגוזל מקום להמתין בו ולגדול, וגורלו נחרץ. 

המסקנה לפיה רביית הפינגווינים נכשלה בשנה שעברה מבוססת על תצפיות לוויין, שהראו כי קרח הים הפשיר לחלוטין באזור בו היו מושבות הפינגווינים, הרבה לפני המועד בו הגוזלים מחליפים את נוצותיהם. לדברי ד״ר פיטר פרטוול (Fretwell) שהוביל את המחקר, ״זהו סימן לבאות. אנחנו צופים שהפינגווין הקיסרי יסבול מאוד משינויי האקלים. מרבית הפינגווינים הללו לא יראו בני אדם בכל חייהם, אך זו התחממות העולם מעשה ידי האדם שקובעת את עתידם, ועתידם נראה כרגע עגום״.

שטח הקרח המצומצם בשנה שעברה גרם לכישלון מוחלט ברביית הפינגווינים בארבע מתוך חמש המושבות. פינגווין קיסרי עם גוזל | Dr P. Marazzi / Science Photo Library

ניתן עוד להציל את הקטבים

המצב המדאיג בקטבים הוא מבין הסימנים הבולטים להתחממות האקלים. בעליי החיים שם מצטרפים אל דב הקוטב בתור שגרירים הקוראים לעולם להגביר את המאמצים לצמצום משבר האקלים. המדענים מבהירים כי למרות הכל עלינו לשמור על תקווה ולנקוט צעדים אמיצים - כל עשירית מעלה קובעת.