חזרה חשובה בדרך לירח:
השבוע בחלל

צעד קטן בדרך חזרה לירח

סוכנות החלל האמריקאית נאס"א שוב הציבה על כן השיגור את הטיל הענקי החדש SLS, ובראשו החללית "אוריון", לניסוי מכריע של הליכי ההכנה לשיגור. הניסוי, שאמור להתחיל ב-19 ביוני, יכלול תדלוק מלא של טיל השיגור – לכן הוא מכונה "חזרה רטובה", וביצוע של כל שלבי הספירה לאחור. אם הניסוי יושלם בהצלחה, תקבע הסוכנות מועד שיגור למשימה הראשונה בתוכנית ארטמיס, המיועדת להחזיר את האמריקאים לירח. 

זה יהיה השיגור הראשון של ה-SLS, וטיסת מבחן שנייה לחללית אוריון, כשמונה שנים אחרי הניסוי הראשון בה. הפעם מתוכננת לחללית הלא מאוישת טיסת ניסוי של 25 ימים, כולל כניסה למסלול סביב הירח. נאס"א גיבשה רשימה של 73 מועדים אפשריים לשיגור, מסוף יולי עד סוף השנה, אך קודם היא צריכה לסיים בשלום את "החזרה הרטובה". בניסיון הקודם לעשות זאת, לפני כחודשיים, עצרה הסוכנות את הניסוי באמצע, לאחר שאטם דולף מנע ממנה להשלים את התדלוק.

אם הניסוי בשיגור ה-SLS יעלה יפה, ומשימת אוריון תשיג את מטרותיה, תיסלל הדרך להתקדם בתכנון המשימות המאוישות לירח של תוכנית ארטמיס, המתוכננות למחצית השנייה של העשור.

ביום טוב רואים מרחוק את הירח. טיל SLS עם חללית אוריון על כן השיגור לפני החזרה הרטובה הקודמת באפריל 2022 | צילום: NASA

שמרים וגבעות

השבוע הודיעה נאס"א על בחירת שתי תוכניות מחקר שאמורות להתבצע בירח בחלליות פרטיות במסגרת תוכנית CLPS, המיועדת לספק בסיס מדעי לקראת חידוש המשימות המאוישות לירח והקמת תחנת מחקר עליו. תוכנית אחת, המכונה LEIA, אמורה להנחית על הירח נחתת זעירה עם שמרי אפייה (Saccharomyces cerevisiae), כדי לבחון באמצעותם איך הקרינה על הירח והכבידה החלשה שלו משפיע על ה-DNA של האורגניזם החד-תאי הפשוט ועל יכולתו לתקן נזקים ל-DNA. התקווה היא ללמוד מכך גם על השפעות אפשריות של הסביבה הירחית על תאי אדם.

התוכנית השנייה, Lunar-VISE, אמורה לחקור איך נוצרה התצורה הגיאוגרפית המכונה "גבעות גרויטהויזן" (Gruithuisen Domes) – גבעות כיפתיות הדומות לאלה שנוצרות לרוב בכדור הארץ מהתקררות של מַגְמָה בסביבה ימית. החוקרים מקווים כי חקר הרכב הקרקע בראש אחת הגבעות ישפוך אור על האופן שבו הגבעות נוצרו, ויסייע לא רק בתכנון משימות מחקר רובוטיות ואנושיות, אלא גם בבחירת אתרי נחיתה על פני הירח. שתי התוכניות אמורות לצאת לפועל עד שנת 2026.

תעלומה ירחית שעשויה לסייע בבחירת אתרי נחיתה. גבעות גרויטהויזן בצילום מהחללית LRO | צילום: NASA

כל טלסקופ והשריטות שלו

טלסקופ החלל ג'יימס וב אמור להתחיל לספק תמונות מדעיות ממש בקרוב, אבל הן יהיו פחות מושלמות מכפי שקיוו, מאחר שמטאוריד זעיר פגע באחת הלוחיות המשושות המרכיבות את המראה הראשית של הטלסקופ. בהודעת סוכנות החלל האמריקאית נאמר כי הפגיעה אירעה בין 23 ל-25 במאי, ובבחינה של מערכות הטלסקופ התברר כי למרות הנזק הקל לציפוי הזהב של המראה, השפעתו על הנתונים תהיה זניחה, והטלסקופ עדיין מתפקד מעל לציפיות.

הטלסקופ היקר תוכנן מראש בידיעה שנזקים כאלה צפויים לו בחלל, והמהנדסים עשו כמיטב יכולתם למזער את ההשפעה שלהם. במהלך תכנונו ובנייתו נעשו ניסויי הדמיה של מגוון סוגי פגיעות בציפוי הזהב של המראה, והוא תוכנן כך שהנזק יהיה מזערי, אך הפגיעה בפועל הייתה חזקה ממה שנבדק בניסויים. עם זאת, העובדה שהמראה מורכבת מ-18 יחידות נפרדות, שאפשר לכוון כל אחת מהן בנפרד, מאפשרת לשנות מעט את זווית המראה שנפגעה ולצמצם מאוד את הנזק. לפי הדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, זו כבר הפעם החמישית שמטאוריד זעיר פוגע בטלסקופ מאז שוגר לפני כחצי שנה, אך המשמעותית ביותר עד כה.

"תמיד ידענו שהטלסקופ יצטרך להתמודד עם סביבה עוינת בחלל, הכוללת קרינה על-סגולה, חלקיקים טעונים מהשמש, קרינה קוסמית ופגיעות של מיקרו-מטאורידים", אמר פול גייתנר (Geithner) סגן המנהל הטכני של הטלסקופ. "תכננו ובנינו אותו עם מרווח ביטחון תפקודי, ברמה האופטית, התרמית, החשמלית והמכנית, כדי להבטיח שהוא יוכל לבצע את המשימה המאתגרת שלו בחלל במשך שנים רבות".

זאת רק שריטה קטנה, וזה עובר. או לפחות לא משפיע על התפקוד. הדמיה של הטלקסופ ג'יימס וב בחלל | מקור: NASA GSFC/CIL/Adriana Manrique Gutierrez

שלושה סינים בתחנה קטנה

בסוף השבוע שעבר נכנס צוות אסטרונאוטים סיני, או טייקונאוטים, לשהות של שישה חודשים בתחנת החלל טיאן-הֶה (Tianhe, 天和, "הרמוניית השחקים"). הצוות של משימת שֶנְזוּ-14 הוא הצוות השלישי שמאייש את התחנה, ששוגרה לחלל באפריל 2021. במהלך המשימה הם אמורים לחבר אליה שני מודולים נוספים, הכוללים מעבדות מחקר מתקדמות, ולהתחיל לבצע בהן ניסויים.

בצוות חברים המפקד צ'ן דונג (Chen), האסטרונאוטית ליו יאנג (Liu) שהייתה האישה הסינית הראשונה בחלל, וקאי חוּזֶ'ה (Cai), שזו משימתו הראשונה בחלל. לקראת סיום המשימה, בדצמבר, אמור להגיע לתחנה צוות נוסף, כך שלתקופה קצרה התחנה הסינית תאכלס לראשונה שישה בני אדם. התחנה תוכננה לפעול כעשר שנים, וסין בוחנת את האפשרות להתיר לחלליות פרטיות לעגון בה, ואפילו להזמין אליה תיירי חלל.

הטייקונאוטים הסינים נכנסים לתחנה:

מחיל השריון לתחנת החלל

במוסקבה הלך לעולמו השבוע הקוסמונאוט הוותיק וָלֶרִי ריומין (Ryumin או Рюмин), בן 82. ריומין למד הנדסת מכונות, שירת כמפקד טנק בצבא הסובייטי, ולאחר מכן עשה תואר מתקדם בהנדסת חלל. ב-1966 הצטרף כמהנדס לתאגיד "אנרגיה", שתכנן וייצר טילים וחלליות והיה מעורב בתכנון תחנות החלל הראשונות של ברית המועצות. ב-1973 נבחר לקוסמונאוט, וב-1977 שוגר לחלל לראשונה במשימת סויוז 27. הצוות היה אמור לאייש את תחנת החלל סליוט 6, אך לא הצליח להיכנס אליה וחזר לכדור הארץ כעבור יומיים. שנתיים לאחר מכן שב לסליוט 6, והפעם נשאר כמתוכנן למשך 175 יום – שיא השהייה הממושכת בחלל עד אז. ב-1980 חזר לתחנה ושבר שוב את שיא השהות בחלל: 185 ימים.

ריומין ניהל את תחנת החלל סליוט-7, ואחר כך היה ממנהלי תחנת החלל מיר והוביל את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית שבמסגרתו עגנו מעבורות חלל בתחנה הרוסית. ב-1998, 18 שנה אחרי טיסתו האחרונה, שב לחלל במעבורת החלל האמריקאית דיסקברי בטיסתה האחרונה למיר, השלים עוד עשרה ימים בחלל וצבר בסך הכול 372 ימים מחוץ לכדור הארץ. "איבדנו עמית וחבר. זה אובדן כבד לכולנו", אמר ראש סוכנות החלל הרוסית דמיטרי רוגוזין. "זכרו יישאר בליבנו לעד".

בילה יותר משנה בחלל. ריומין (מימין) עם הקוסמונאוט לאוניד פופוב על בול דואר סובייטי מ-1981 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל

המסוק של מאדים נאחז באוויר

אחת ההצלחות הגדולות של משימת פרסבירנס (Perseverance) שנחתה במאדים בשנה שעברה הייתה הפעלת הרחפן אינג'ניואיטי (Ingenuity). המסוק הזעיר והשברירי נועד לבצע מספר מוגבל של טיסות, כדי להוכיח את היתכנות הטכנולוגיה ואת האפשרות לטוס באטמוספרה הדלילה של מאדים. אחרי הטיסה המוצלחת הראשונה באפריל 2021 וטיסות הניסוי שבאו בעקבותיה, ראו בצוות שאפשר להמשיך להפעיל את הרחפן, והוא צבר כבר 28 טיסות בשמי מאדים.

הרחפן לא תוכנן לטיסות כה רבות, ובעיקר לא תוכנן להתמודד עם מזג אוויר חורפי על מאדים. רוב הטיסות שלו עד כה נעשו באביב ובקיץ של כוכב הלכת. כעת הגיע החורף והטמפרטורות בלילה צונחות עד ל-80 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, אפילו באזור המשווני שבו נחתה פרסבירנס. בגלל הקור העז והפרשי הטמפרטורות בין הלילה ליום חששו המהנדסים שהאלקטרוניקה העדינה של הרחפן תינזק, ואכן התברר כי אחד החיישנים של כלי הטיס הפסיק לתפקד.

החיישן שניזוק הוא אינקלינומטר, שמספק למחשב הרחפן נתוני כבידה לפני ההמראה, המאפשרים לו לחשב את מצבו, למשל השיפוע של הקרקע וזווית ההתרוממות הדרושה. מהנדסי הרחפן חזו מראש אפשרות כזאת, והכינו תיקון תוכנה שמאפשר לעקוף את החיישן הפגום בעזרת שילוב נתונים שיתקבלו ממדי התאוצה של המסוק הזעיר (IMU), ממד הגובה וממצלמת הניווט. "אנו מקווים להשלים את התקנת התוכנה בתוך כמה ימים, ואם לא יהיו הפתעות נוספות נבצע את טיסה מספר 29 כבר בעתיד הקרוב", כתב הטייס הראשי של Ingenuity, הרווארד גריפ (Grip) באתר המשימה.

בתמונה לא רואים את הקור. הרחפן Ingenuity כפי שצולם מהרכב Perseverance באתר שקיבל את הכינוי "שדה התעופה D" | צילום: NASA/JPL-Caltech/ASU/MSSS

תיירות לגבול החלל: התחרות נמשכת

חברת בלו אוריג'ין (Blue Origin) ביצעה השבוע טיסת תיירות נוספת לגבול החלל. זו הייתה הטיסה המאוישת החמישית של החברה, וכמו בקודמותיה הקפסולה ובה ששת הנוסעים שוגרה על גבי טיל ניו שפרד (New Shepard), לגובה של 107 קילומטר. הטיל ביצע נחיתה אנכית מבוקרת, והקפסולה צנחה בשלום זמן קצר לאחר מכן, לא הרחק מאתר השיגור במערב טקסס.

החברה עדיין לא פרסמה את מועד הטיסה המאוישת הבאה שלה, הצפויה כנראה בחודשים הקרובים. אף על פי שבאתר שלה מופיע טופס הרשמה לטיסות לגבול החלל, עדיין לא ברור מתי הטיסות אכן ייפתחו לאזרחים מן השורה ומה יהיו המחירים. חברת וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic), המתחרה בה בתחום טיסות התיירות לגבול החלל, מאפשרת להזמין באתר שלה כרטיס ב-450 אלף דולר, והודיעה לפני כמה חודשים שהטיסות המסחריות יתחילו כבר השנה.

10 דקות של אושר. תיירי החלל החדשים יוצאים מהקפסולה לאחר הנחיתה | צילום: Blue Origin