ועידה שנויה במחלוקת:
מה קורה בסביבה

היום, יום חמישי ה-30 בנובמבר, תיפתח בעיר דובאי שבאיחוד האמירויות הערביות ועידת האקלים השנתית של האו״ם. הועידה מתקיימת לאחר שהשנה החולפת הייתה החמה ביותר מאז שהחלו המדידות, וכאשר השנה הבאה צפויה להיות חמה אף יותר. הצלחתה תלויה ביכולת של מנהיגי העולם להגיע להסכמות משותפות ולפעול באופן שאפתני המבוסס על נתונים ומדע, יכולת שלמרבה הצער נראה שחסרה לרבים מהם. המתח על רקע מלחמת ״חרבות ברזל״ ואירוח הועידה על ידי יצואנית נפט מובילה מערימים קשיים נוספים על הוועידה השנה. האם יש סיכוי שהבשורה תגיע דווקא מדובאי?

דו״ח מצב

כבר שנים שהמדע ברור כשמש, ומראה באופן חד משמעי כי פליטות גזי החממה עקב פעילות האדם היא הגורם המרכזי למשבר האקלים, אך כמות גזי החממה שאנו פולטים ממשיכה לעלות. מחקר חדש מראה כי נותרו לאנושות לפלוט עוד כ-250 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני בלבד בטרם העולם צפוי להתחמם במעלה וחצי ביחס לממוצע הטמפרטורות בשנים 1850-1900. 250 מיליארד טונות נשמעת כמו כמות גדולה, אך אם נמשיך לפלוט פחמן דו-חמצני בקצב הנוכחי, של כ-40 מיליארד טונות בשנה, תקציב הפחמן הזה יאזל לנו עוד לפני סיום העשור. לכן עלינו להקטין את כמות הפליטות הכוללת כבר בשנת 2025, ולצמצמה במעל ל-40 אחוזים עד לשנת 2030. עד שנת 2050 עלינו לאפס את פליטות גזי החממה לחלוטין. 

מראה עד כמה אנחנו לא בכיוון לעמוד ביעדי האקלים, ואיפה עלינו להשתפר. הדו"ח של מכון המשאבים העולמי | World Resources Institute

דו״ח מקיף חדש של מכון המשאבים העולמי (WRI), אשר יוצג בועידת האקלים, מראה עד כמה אנחנו לא בכיוון לעמוד ביעדי האקלים, ואיפה עלינו להשתפר. זהו חלק מהדו״ח הרשמי הראשון שבוחן ומדווח על מצבנו ביחס ליעדי הסכם פריז. מטרתו להניע את מדינות העולם לשפר את תכניות הפעולה שלהן, ואת הביצוע בפועל של אותן תכניות. ״למרות עשורים של אזהרות קשות וקריאות השכמה, המנהיגים שלנו במידה רבה נכשלו להוביל פעולות אקלימיות המתקרבות לקצב ולהיקף הנדרש״, כך לפי סופי בוהם (Boehm), כותבת ראשית בדו״ח. ״אנו זקוקים לשינויים מיידיים ומהפכניים בכל מגזר ומגזר כבר בעשור הנוכחי״. אם נכשל, פליטות גזי החממה שלנו יגרמו להשלכות אקלימיות חמורות אשר יימשכו עוד אלפי שנים. 

הדו״ח בחן 42 מדדים לפעילות הדרושה עד שנת 2030 כדי לעמוד ביעדי האקלים, ומצא שאנו עומדים במדד בודד יחיד: קצב רכישת רכבים חשמליים. בשישה מדדים אחרים השינוי היה חיובי, אך לא מהיר מספיק: למשל, גידול של 14 אחוזים בשנה בממוצע בחלקה היחסי של אנרגיה מתחדשת מהשמש והרוח בהפקת החשמל בעולם, בעוד הגידול הנדרש הוא 24 אחוזים. ב-24 מדדים נוספים קצב הביצוע אינו מספק בעליל: למשל, קצב הגידול בתפוקה החקלאית צריך להאיץ פי עשרה ביחס לשיפור הנוכחי, וקצב הפסקת ייצור חשמל מפחם צריך להאיץ פי שבעה. בשישה מדדים אף חלה הידרדרות משמעותית: למשל, סבסוד ממשלתי של דלקי המחצבים כמעט והוכפל מאז 2020, במקום להצטמצם בקצב מהיר. בחמשת המדדים הנותרים עדיין חסר מידע כדי להעריך כראוי את קצב הביצוע שלהם. 

אנדרו סטיר (Steer), נשיא ומנכ״ל קרן בזוס למען כדור הארץ, טען כי למרות ש״אנחנו עמוק בתוך מצב חירום אקלימי, ורחוקים מאוד מהיעדים לשנת 2030, אנחנו גם רואים התקדמויות מדהימות שהפתיעו אפילו את האופטימיים. ההתקדמות היא לא לינארית, אלא אקספוננציאלית, ונוכל לבצע שינוי מערכתי בעתיד הקרוב אם תהיה לנו החכמה והאומץ לקדם אותו במלואו. הכותרות השליליות של היום צריכות להניע אותנו לעשייה, לא לשיתוק. עוד לא מאוחר מדי. ועידת האקלים מספקת הזדמנות למנהיגי העולם לבחור בתקווה במקום בייאוש״.

התחייבויות לא מספקות: תחזיות עדכניות מראות שאם לא נשנה מסלול במהרה לא נצליח לעמוד ביעדי הסכם פריז. העלייה הצפויה בטמפרטורה בתרחישים שונים | © Climate Analytics and NewClimate Institute

הפיל שבחדר?

ועידת האקלים תיבחן ביכולתה להגיע להסכמה עולמית בשורה של נושאים: שילוש יכולת הייצור של חשמל ירוק עד שנת 2030, מטרה בה כבר תומכות מדינות ה-G20 המייצגות את מרבית הכלכלות הגדולות בעולם; הכפלת ההתייעלות האנרגטית בעולם; קידום מנגנון לפיצוי כספי על נזקי משבר האקלים למדינות העניות ועוד. על סדר היום העולמי נמצאת גם השאלה של מידת המחויבות העולמית לצמצום השימוש בדלקי מחצבים, כפי שיבוא לידי ביטוי בהצהרה משותפת של באי הוועידה. הצהרה היוצאת במפורש נגד שריפת דלקי המחצבים התפרסמה לראשונה בוועידה שנערכה לפני שנתיים, ונחשבה לפורצת דרך. עם זאת, ניסוח ההצהרות עד כה קרא רק להפחתה הדרגתית בשריפת הדלקים, במקום להפסקתה במהירות האפשרית והנדרשת.

בהתחשב בכך, אין זה מפתיע כי רבים ביקרו את הבחירה במנכ״ל חברת הנפט האמירותית, סולטאן אל ג׳בר (Al Jaber), לתפקיד נשיא ועידת האקלים השנה. התנהלות חברות הנפט, הגז והפחם, כיום ולאורך עשרות השנים האחרונות, נחשבת כסיבה מרכזית לכישלון מדינות העולם לצמצם את השימוש בדלקים אלו. חברות דלקי המחצבים משקיעות כמות כמעט דמיונית של כספים בפעילות פוליטית ובפרסום מטעה שנועדו לקדם שימוש בדלקי מחצבים, במקום לקדם את המעבר הדרוש לאנרגיות מתחדשות ולכלכלה דלת פחמן. ישנו קונצנזוס מדעי כי פיתוח מאגרי דלק חדשים אינו תואם עמידה ביעדי האקלים, אך חברות חיפוש הנפט והגז, בעולם וגם בארץ, לא מאטות לרגע: הן השקיעו כ-170 מיליארד דולרים בחיפוש מאגרים חדשים מאז שנת 2021 בלבד. מדובר על עלייה של 30 אחוזים ביחס לשנים קודמות, שכולה מיועדת למציאת מאגרי דלק שאיננו יכולים להרשות לעצמנו לשרוף. נשיא ועידת האקלים השנה עומד בניגוד אינטרסים ברור, היות וחברת הנפט שהוא עומד בראשה מתכננת להרחיב את הפקת הנפט שלה באופן גדול במיוחד. לפי מסמכים שהודלפו, מדינתו אף מתכננת לנצל את דיוני האקלים כדי לקדם עסקאות נפט.  

רבים ביקרו את הבחירה בו לנשיא ועידת האקלים. סולטאן אל ג'בר (משמאל) לוחץ את ידו של נשיא המועצה האירופית, שארל מישל (Michel), מוקדם יותר השנה | Shutterstock, Alexandros Michailidis

עם זאת, אל ג׳בר טוען בראיון למגזין טיים כי תפקידו הייחודי בראש אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם, ובראש חברה נוספת המתמחה באנרגיות מתחדשות, הוא דווקא יתרון: זה מאפשר לו להוביל מהלכי מודרניזציה חשובים בתוך תעשיית הנפט והגז, ובחברות פרטיות גדולות נוספות, שעד כה לא קודמו בהיקפים הנדרשים. כך למשל, אל ג׳בר הזמין לועידה נציגים רבים מתעשיית הדלק העולמית, ובכוונתו להוביל צעדים קריטיים כמו צמצום פליטות גז החממה מתאן על ידי תעשיית הדלק. כיום, כמות בלתי תאמן של גז טבעי דולף אל האטמוספירה בעת הפקת הנפט הפחם והגז, ואסדות גז רבות שורפות בלפידים שלהם גז רב, שטכנולוגיות חדשות מאפשרות לשמור. ביצוע צעדים כאלו נחשב בעדיפות עליונה כדי לצמצם את משבר האקלים. בנוסף, אל ג׳בר טוען כי איחוד האמירויות יכולה לתפקד כמגשר חשוב במצב הגיאופוליטי המורכב של ימנו, שכן היא מבין המדינות היחידות אשר נמצאת ביחסים טובים כמעט עם כל מדינות המפתח בנושא האקלים.  

ג׳ון קארי (Kerry), השליח האמריקאי לועידה ודמות חשובה בדיוני האקלים הבינלאומיים, תמך במינוי אל ג׳בר לתפקיד בניגוד לשורה ארוכה של חברי קונגרס אמריקאים וחברי פרלמנט אירופאיים. הוא סיכם את המצב באמרו כי ״זה עשוי לעבוד או לא לעבוד. זו השאלה הגדולה. יש אנשים שיקראו לזה ניסוי, שגורם מתעשיית הנפט והגז יארח את ועידת האקלים״. לנו נותר רק לקוות שהניסוי יצליח, ולדרוש ממקבלי ההחלטות בארץ לאמץ חוק אקלים שאפתני ומדיניות סביבתית נרחבת.