התוצאה המפתיעה של החיסון לשפעת

מערכת החיסון היא אמצעי ההגנה של הגוף מפני מחוללי מחלה. התגובה החיסונית שלנו מסתמכת על תאים שמחפשים גורמים זרים, ואם הם נתקלים בגורמים כאלה, הם מזעיקים תאי חיסון נוספים לאתר הזיהום. כך נוצרת באתר הזיהום דלקת, עם חום מקומי ונוכחות של תאים חיסוניים רבים שמשמידים את מחולל המחלה.

מערכת החיסון מתמודדת לרוב בהצלחה עם מחוללי מחלה חיצוניים כמו נגיפים וחיידקים, אך מתקשה יותר מול תאים סרטניים. הסיבה היא שתאים כאלה מזוהים כתאים עצמיים של הגוף ולכן אינם מעוררים תגובה חיסונית חזקה. בנוסף, תאים ממאירים מפעילים לא פעם מנגנונים שמטעים את מערכת החיסון או מנטרלים את הפעילות של תאי T שאמורים להשמיד אותם. כך נוצרת סביבת גידול קרה מבחינה חיסונית, במקום אתר דלקתי "חם" שמעורר את הגוף לפעול נגד הגידול.

"לחמם" את סביבת הגידול

אחת הגישות הטיפוליות החדשניות לטיפול בסרטן מכוונת נגד המנגנונים הללו, שמאפשרים לתאי סרטן להתחמק ממערכת החיסון. הטיפולים הללו, שמכונים מעכבי נקודות בקרה, זיכו את מפתחיהם בפרס נובל ברפואה לשנת 2018. עם זאת, לעיתים הם לא מצליחים להתגבר על סביבות גידול קרות, ונראה שהם מעדיפים לפעול מול גידולים שכבר עוררו תגובה חיסונית פעילה. כדי להתגבר על זה, חוקרים ניסו למצוא שיטות למשוך תאי חיסון לגידולים וכך "לחמם" אותם.

מחקר אפידמיולוגי תצפיתי שנעשה על חולי מלנומה (סוג של סרטן עור) העלה ממצא מעניין. התברר שאצל חולים שלקו בשפעת חלה האצה בקצב ההתפתחות של הגידול. החוקרים שיערו שהזיהום משך את תאי מערכת החיסון לריאות ולמערכת הנשימה והרחיק אותם מהתאים הממאירים בעור, וכך הקל עליהם לשגשג ולהתפשט.

כדי לבחון את ההשערה בדקו החוקרים מה קורה כשהגידולים והזיהום נמצאים באותו איבר. ואכן, ממצאי מחקר על חולי סרטן ריאה שלקו בשפעת מצאו אפקט הפוך – הגידולים שלהם גדלו לאט יותר. נראה כי כשמחולל המחלה נמצא באתר שבו קיים גידול ממאיר, התגובה נגדו זולגת גם לסביבת הגידול.

לפיכך, צוות החוקרים החליט נסות וליישם את היכולת של מחוללי מחלה למשוך אליהם תאי חיסון כדי לעורר תגובה דלקתית "חמה" באזור הגידול. לשם כך חיפשו פתיון שיפעיל את מערכת החיסון באתר הממאיר.

החוקרים השתמשו בתאי מלנומה שהזריקו לעכברים כדי ליצור אצלם גידולים בריאות. מאחר שמקורם בעור, תאי הגידול אינם יכולים להידבק בשפעת. תחילה הזריקו לגידולים בריאות נגיפי שפעת חיים, והעכברים אכן חלו אבל לא נמצאה כל השפעה על הגידולים. לעומת זאת, כשהזריקו לגידולים נגיפי שפעת שהומתו בחימום, בדומה למה שעושים בייצור של חיסוני שפעת, חלה ירידה משמעותית בגודל הגידולים ובמספר הגרורות. בנוסף נמצא ששילוב של הזרקת נגיפים מומתים עם טיפול במעכבי נקודות בקרה הפחית אף יותר את התפתחות הגידולים, אפילו אם הגידול המקורי היה עמיד לטיפול הזה.

החוקרים מצאו שגם חיסון השפעת המסחרי מעכב את התפתחות הגידול | צילום: Rush University

"חיסון" לריפוי סרטן?

בהמשך החליטו החוקרים לבדוק אם חיסון שפעת מסחרי יכול לגרום לתגובה דומה. הם השתמשו בחיסון השפעת של שנת 2017/8, המורכב מזני שפעת שהומתו בחימום. החיסון אינו מכיל אדג'ובנטים, חומרים מעוררי תגובה חיסונית שנהוג להוסיף לחיסונים כדי לשפר את יעילותם. גם כאן נמצא כי הזרקה של החיסון ישירות לאתר הגידול עיכבה את התפתחותו. הזרקות חוזרות הגבירו את ההגנה אף יותר.

מהלך המחלה אצל העכברים שנבדקו אינו משקף נאמנה את מצב הגידולים אצל בני אדם. לפיכך החוקרים השתילו לעכברים נטולי מערכת חיסון רקמת גידול ממקור אנושי ותאי חיסון מאותו אדם. כך מדמים את התגובה של הגידול ותאי החיסון של אותו חולה לטיפול מסוים. כשחזרו על הניסוי מצאו החוקרים כי הזרקה של חיסון שפעת ישירות לאתר הגידול עיכבה גדילה של גידולי ריאה ומלנומה ממקור אנושי. בשל המורכבות של המערך הזה נבדקו בו רק 5-2 עכברים בכל קבוצת טיפול, אך למרות המדגם הזעיר התוצאות היו מובהקות מבחינה סטטיסטית.

החוקרים שיערו כי הזרקת החיסון לאתר הגידול מפעילה תגובה דלקתית שמושכת לשם תאים חיסוניים. ביניהם נמצאים גם תאי T, שמסוגלים להרוג גם תאים נגועים בנגיפים וגם תאי סרטן. ואכן, כשחזרו על הניסויים עם עכברים ללא מערכת חיסון, לא נצפה שום אפקט של החיסון על התפתחות הגידולים. לעומת זאת, אצל עכברים עם מערכת חיסון תקינה זוהתה נוכחות של תאי T באתר החיסון, שפועלים נגד הגידול. נראה כי הזרקה של מחולל מחלה מומת לאתר הגידול מושכת אליו תאים חיסוניים והופכת אותו לאתר חם מבחינה חיסונית.

החוקרים מציינים כי שימוש בחיסון שפעת שמכיל אדג'ובנטים לא עורר תגובה דומה. מתברר שחיסון כזה אינו מצליח למשוך תאי T לאתר ההזרקה, ולכן אינו מתווך את אפקט ההגנה שנצפה בחיסון ללא אדג'ובנט. למרות זאת, בשני המקרים החיסון הגן על העכברים מפני הדבקה בשפעת.

הגישה המוצעת שונה מגישות קודמות שבהן השתמשו בנגיפים להדבקת תאי סרטן והשמדתם. המחקר מאפשר להבין אילו גורמים מעוררים תגובה חיסונית בסביבה סרטנית. נחוץ עדיין מחקר נוסף כדי לבחון אם הגישה הזאת רלוונטית למגוון רחב יותר של גידולים, שכן לא כל הגידולים הממאירים הם מוצקים, וחלקם נמצאים באתרים שאינם נגישים להזרקה. עם זאת, מאחר שמדובר בתרכיבים שכבר אושרו לשמש בבני אדם, ועומדים בתקנים מחמירים, אפשר להניח שהם יעברו לניסויים קליניים בקרוב.