כשהאדם החל לביית צמחים הוא גרם להם להשתנות לכיוון שרצוי לו, נכון? לא בהכרח. מחקר חדש משער שהצמחים השתנו לכיוון שמתאים לביות – עוד לפני שהאדם החל לביית אותם
האדם החל את החקלאות על ידי ביות צמחים. הוא אסף זרעים מהצמחים שהיה נוח לגדל אותם ושהביאו לו תועלת. כך התקבעו גֵנים של התכונות הרצויות במינים המבויתים. המחקר של הביות מתייחס לתכונות שמוטמעות בתורשה של המינים האלה.
לפי ההשערה החלופית של "גמישות התפתחותית" (developmental plasticity), מינים של צמחי בר היו מתאימים לביות עוד לפני שהתרחש בהם שינוי גנטי. ההשערה גורסת שהאדם ביית את הצמחים שמלכתחילה הייתה להם גמישות בתכונות שהיו רצויות לו – כמו נביטה מהירה של זרעים – ורק מאוחר יותר התרחשו השינויים הגנטיים.
החקלאים הקדומים העדיפו זרעים בעלי קליפה דקה שנובטים מהר. זרעים של צמח ממשפחת הארכוביתיים | מקור: Gerd Guenther, Science Photo Library
התירס שהלך לקראתנו
למשל, כשחשפו אחד מאבות הבר של התירס לתנאי סביבה דומים לתקופה שקדמה לביות התירס, לפני כ-9,000 שנים, אחדים מהצאצאים הראו תכונות דומות לתירס המודרני המבוית. כשהמשיכו את ניסוי הביות עם אותם צאצאים, תכונות שהחלו בתור תגובה גמישה לתנאי סביבה משתנים, הפכו בתהליך הביות לקבועות ב-DNA של הצמח, בתהליך הטמעה גנטית, וחדלו להיות גמישות.
במחקר חדש החוקרים בדקו את הזרעים של ארכובית מהמין Polygonum erectum, שהוא אב קדום של צמח שבייתו ילידי צפון אמריקה. הצמח הזה מייצר שני סוגי זרעים: בעלי קליפה עבה שמעכבת נביטה ובעלי קליפה דקה שנובטים מהר. הזרעים שנובטים מהר נוחים יותר לגידול ולברירה (סלקציה), ולכן החקלאים הקדומים העדיפו אותם. המחקר הראה שהקפדה על זמן הקציר ודילול הצמחים בחלקה העלו את שיעור הזרעים בעלי הקליפה הדקה תוך דור אחד בלבד. המשמעות היא שהשינוי לא היה אבולוציוני, כלומר גנטי, אלא תגובה גמישה של הצמח לתנאי הסביבה המשתנים, שאפשרה לו לשגשג בקרבת בני אדם, בדומה לשינויי ההתנהגות שנצפים אצל אבות הבר של בעלי חיים מבויתים. תכונות הצמח לא השתנו עד כדי כך שהפך לצמח מבוית בתוך דור אחד, אך החוקרים משערים שההסתגלות הזאת הייתה צעד הכרחי בתהליך הביות שלו.
באופן דומה, מאמר חדש מציע שלגמישות התפתחותית בתגובה לתנאי הסביבה יש תפקיד בהתפשטות של מיני בר לאזורים חדשים וביצירה של אזורי גבול שבהם אותם מינים לא יכולים להמשיך להתפשט. לאור תוצאות המחקר והשערת הגמישות ההתפתחותית שקדמה לשינויים גנטיים, אולי צריך לפרש מחדש ממצאים ארכיאולוגיים ולהסיק מהם מסקנות לגבי תהליכי הביות של צמחים ובעלי חיים. חקלאות שמשנה את תנאי הסביבה יכולה להשפיע על תכונותיו של הצמח, וכך גם שינוי טבעי יכול להביא לשינויים דומים. מעבר לכך, קשה לזהות את שלב הביות של כל ממצא ארכיאולוגי. יידרשו ניסויים על אבות קדמונים של צמחים שונים בתנאי סביבה שונים כדי לקבוע מה הייתה התגובה לאותם שינויים.
