פרס ישראל במדעי החיים יוענק השנה לפרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן למדע, על תגליותיה הרבות אודות תהליכי המוות המתוכנן של תאים

פרופ' עדי קמחי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, היא כלת פרס ישראל במדעי החיים לשנת תשע"ט. הפרס היוקרתי יוענק לפרופ' קמחי על תגליותיה החשובות בתחום בקרת מוות תאי, בטקס המסורתי במוצאי יום העצמאות.

עבודתה של קמחי תרמה תרומה משמעותית להבנת המנגנונים המולקולריים השולטים במוות תאי מתוכנן. מוות תאי הוא תהליך חשוב בגופנו. באמצעותו אנו נפטרים מתאים פגומים או מזיקים. התהליך כה חשוב, שיש לפחות שלושה מסלולים שונים אשר מובילים למוות תאי. שניים מהם עמדו במרכז המחקר של קימחי: אפופטוזיס ואוטופאגיה. אפופטוזיס הוא מוות תאי מתוכנן שבמהלכו התא הפגום 'מתאבד' בלי לפגוע בתאים שסביבו. אוטופאגיה הוא מנגנון הישרדות של תא שנמצא במצב עקה, במהלכו התא 'מכבה' תהליכים לא חיוניים. אם התא אינו מצליח להתגבר על העקה, תהליך האוטופאגיה לעיתים מסתיים במוות תאי. כאשר התהליכים הללו משתבשים נגרמות מחלות כגון סרטן, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ומחלות אוטואימוניות.

אחד מהישגיה של קמחי היה פיתוח שיטת סריקה ייחודית ברמת ה-RNA למציאת גנים השולטים בהחלטת התא אם לחיות או למות. כך היא גילתה מסלולי איתות שמובילים לסוגים שונים של מוות תאי. שיטה זאת איפשרה למצוא משפחת גנים חדשה למדע, DAP, המעורבים בתהליך זה. אחד מהם, DAP kinase, מדכא התפתחות סרטנית ופגיעה בפעילותו מובילה להתפתחות של סרטן.

בשנים האחרונות התמקדה מעבדתה של קמחי בפיתוח שיטות למיפוי מערך החלבונים המעורבים במוות תאי מתוכנן. השיטות הללו הובילו לתגליות של עקרונות חדשים בתחום, בין היתר ההבנה שיש קישוריות חזקה בין אפופטוזיס לאוטופאגיה ומנגנוני גיבוי שמבקרים את תהליך המוות התאי. כך למשל הם מצאו כי חלבון DAP kinase 2 מעורב הן במסלול האיתות שמוביל לאוטופאגיה והן באפופטוזיס. חלבון מקשר נוסף, Atg12, אשר ידוע כחשוב בתהליך האוטופאגיה, נקשר למשפחה של חלבונים נוגדי-אפופטוזיס הקרויים Bcl-2 ומעכב את פעילותם, וכך הוא מקדם מוות של תאים.

להבין את המנגנונים התאיים שמשתבשים ומקדמים התפתחות. פרופ' עדי קמחי | צילום: מכון ויצמן למדע
להבין את המנגנונים התאיים שמשתבשים ומקדמים התפתחות. פרופ' עדי קמחי | צילום: מכון ויצמן למדע

אופק יישומי

למחקרי של קמחי יש פוטנציאל יישומי רב בפיתוח של טיפולים חדשים בתחום הסרטן, מחלה שבה תאים מסוימים מתחלקים בלי שליטה של הגוף, במקרים רבים תוך שיבוש של תהליכי המוות התאי המתוכנן.

ועדת הפרס כתבה בנימוקיה כי "קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים וכי יש לה תרומה ארוכת שנים לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע".

"אני נרגשת ושמחה לקבל את הערכת הקולגות והקהילה המדעית על הישגיי", אמרה קמחי. "אני מאמינה כי מחקר בסיסי, שמונע על ידי סקרנות בריאה, המאפשר להבין את המנגנונים התאיים שמשתבשים ומקדמים התפתחות של מחלות, הוא חיוני ומאפשר בסופו של דבר אופק יישומי לפיתוח טיפולים יעילים יותר''.

עדי קמחי למדה באוניברסיטת תל אביב והשלימה את הדוקטורט בשנת 1977. היא חברת סגל במכון ויצמן למדע משנת 1982. היא שימשה יועצת של נשיא מכון ויצמן למדע בנושא קידום נשים במדע, וכן הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה והשתתפה בפיתוח תוכניות לימוד באוניברסיטאות ומכללות ובחיזוק הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה.

קמחי חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2015, וכן היא חברה באקדמיה האירופית לחקר הסרטן ובאקדמיה האירופית למדעים. היא זכתה על מחקרי בפרסים יוקרתיים רבים, בהם פרס לנדאו (1999) פרס לומברוזו לחקר הסרטן (2006), פרס טבע (2007)  ופרס אמ"ת במדעי החיים (2012).