חוקרים גילו צמחים המקיימים חיי מושבה, עם חלוקת עבודה ותפקידים שונים. חלקם אף מקריבים את יכולתם להתרבות למען טובת המושבה כולה
כבני אדם, אנחנו אוהבים לחפש בטבע דוגמאות למאפיינים שמזכירים את החברה האנושית. מינים רבים של בעלי חיים אכן מציגים התנהגויות חברתיות מורכבות. לדוגמה, חרקים כמו נמלים וטרמיטים, וכך גם סרטנים מסוימים ויונקים, חיים באֶאוּסוֹצִיאַליוּת, מבנה חברתי שהמאפיינים המרכזיים שלו הם חיים משותפים של פרטים בני דורות שונים במושבה אחת, חלוקת עבודה בין פרטים שמתרבים לאלה שלא מתרבים, וטיפול משותף בצאצאים.
עד כה אאוסוציאליות נצפתה רק בקרב בעלי חיים, אך לא בצמחים. לאחרונה התמונה הזאת החלה להשתנות. במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Ecology, מדווחים חוקרים מניו זילנד ומאוסטרליה על החיים החברתיים של השרך Platycerium bifurcatum, הגדל על גבי עצים באוסטרליה ובחלקים מאסיה. עניינם של החוקרים בשרך הזה נבע מכך שהוא גדל לרוב במושבות גדולות על גבי עץ אחד, ויש הבדלים ניכרים בין פרטים במושבה.
מכיוון שלצמחים שגדלים על עצים אין בדרך כלל גישה ישירה לקרקע, הם נוטים לסבול ממחסור במים. מושבות השרכים האלה בנויות כמו מטריה הפוכה, מבנה המסייע להם להתמודד עם המחסור. לשרכים בחלקים העליונים של המושבה יש עלים ירוקים מצופים שעווה, שמנקזים מים לעבר מרכז המושבה. המרכז עצמו מורכב משרכים שמתים עם הגיעם לבגרות ומשאירים אחריהם שכבה של עלים חומים וספוגיים שסופגים את המים.
העלים הירוקים מצופים שעווה ומסייעים לנקז מים לטובת שאר הפרטים במושבה. שרך Platycerium bifurcatum על עץ | צילום: Apip Dircom, Shutterstock
מושבה חברתית
המבנה המיוחד הזה של מושבות השרכים גרם לחוקרים לתהות אם השרכים האלה מקיימים סוג כלשהו של אאוסוציאליות, שכן פרטים שונים במושבה מבצעים בה תפקידים אחרים. כדי לבחון את זה הם דגמו כמה מושבות של השרך ומנו בהן את מספר הפרטים הירוקים והחומים בהתאם לגובה של כל צמח בתוך המושבה. הם מצאו שמספר השרכים הירוקים, בעלי היכולת להתרבות, גדל ככל שהצמח היה במקום גבוה יותר, וש-40 אחוז מהשרכים במושבה היו עקרים – רובם מהסוג החום. עם זאת, לא ברור מהמאמר אם החוקרים בדקו אם הפרטים החומים התרבו לפני מותם. בנוסף נמצא שלשרכים הירוקים יש מערכת שורשים עבותה הגדלה בין העלים החומים ומאפשרת להם לנצל את המים שנקווים בתחתית המושבה.
נוסף על בדיקת המבנה הבסיסי של המושבה, החוקרים בחנו את הקירבה הגנטית בין השרכים במושבה. אף שרובם היו זהים זה לזה מבחינה גנטית, בחלק מהמושבות נצפו פרטים עם מאפיינים גנטיים אחרים, דבר שעשוי להעיד על שיתוף פעולה בין פרטים שונים אלה מאלה.
לבסוף בחנו החוקרים את התפתחותם של פרטים של שרך מהמין הזה שגדלו בחממה, ולא על עצים. הם מצאו כי בתנאי הגידול האלה לא נוצרו בדרך כלל מושבות, וכל שרך גדל בצורה עצמאית.
בעולם המחקר אין הגדרה מוסכמת לאאוסוציאליות. עם זאת, אפשר לאפיין אותה כספקטרום שמתחלק לכמה דרגות של שיתוף פעולה. מכלול הממצאים שאספו החוקרים הביא אותם להעריך כי השרך הזה הוא מין הצומח הראשון שנמצא כי הוא מקיים מאפיינים של התנהגות חברתית פרימיטיבית, שבאה לידי ביטוי בחלוקת תפקידים בין פרטים במושבה, ובכך שחלק מהשרכים מוותרים על האפשרות לרבייה למען הרבייה של פרטים אחרים במושבה.
