לפידי הגז הענקיים שבוערים בקידוחי נפט הרבה פחות יעילים מההערכות הקיימות – וכמות עצומה של גז מתאן נפלטת לאטמוספרה
מחקר חדש חושף כי שריפת גז מכוונת (Gas flaring) בשדות נפט וגז טבעי משחררת לאטמוספרה מתאן בכמות גדולה פי חמישה מכפי שהעריכו עד כה. מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז הטבעי, והוא גז חממה חזק שאחראי לכשליש מעליית טמפרטורת פני השטח הממוצעת בעולם עד כה. אם ברצוננו להאט את קצב שינויי האקלים הצפויים בעשורים הבאים, חיוני שנצמצם את פליטתו בכל רחבי העולם. המחקר מצטרף לשורת ממצאים המעידים כי פליטות המתאן מתעשיית דלקי המחצבים גבוהות בהרבה מכפי שחשבנו.
אחד המראות המזוהים ביותר עם אתרי קידוח של נפט וגז בארצות מסוימות הוא לפידי ענק ששורפים בלי הרף את עודפי הגז שנפלטים מהקידוח. הנוהל הזה נובע משיקולים בטיחותיים וכלכליים, למשל כשאין באתר לקידוח נפט תשתית הולכה לגז הטבעי הנשאב בו לצד הנפט הגולמי. שריפת המתאן עדיפה על פליטתו לאוויר החופשי, אף על פי שהיא משחררת לאטמוספרה כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני – גז חממה רב השפעה, אך חלש יותר ממתאן. כל טון של מתאן מחמם את כדור הארץ פי 30 יותר מאשר אותה כמות של פחמן דו-חמצני.
המחקר שהתפרסם בכתב העת Science מראה כעת כי למרות תהליך השריפה המתרחש בהם, לפידי הבעירה בארצות הברית פולטים לאוויר כתשעה אחוזים מכלל המתאן שמוזרם אליהם, ולא שני אחוזים בלבד, כפי שסברו עד כה על סמך מחקרי מעבדה משנות ה-80. כמחצית מפליטת המתאן נובעת מכך שלא כל הגז נשרף בלפידים בפועל, והמחצית השנייה נפלטת כשגז מגיע ללפידים כבויים, ולכן נפלט כולו לאוויר בלי להישרף.
תשעה אחוזים מהמתאן שאמור להישרף – פשוט נפלט לאטמוספרה. לפידי מתאן במתקן לקידוח נפט | צילום: Solodov Aleksei, Shutterstock
שימוש לקוי
החוקרים טסו מעל יותר מ-300 לפידים, בשדות שבהם מתבצעים למעלה מ-80 אחוז מתהליכי שריפת הגז המכוונת בארצות הברית. במהלך הטיסה הם מדדו את פליטות הגזים מהלפידים והעריכו את יעילות השריפה. "אם הלפיד פועל כראוי, צריך להימדד הרבה פחמן דו-חמצני ומעט מתאן יחסית. לפי היחס שאנחנו מודדים בין שני הגזים האלו אנחנו יכולים להעריך את טיב הבעירה", אמרה ז'נבייב פלנט (Plant) מאוניברסיטת מישיגן, שהובילה את המחקר.
ממצאי המחקר מעלים גם סיבה לאופטימיות זהירה, שכן לדברי פלנט, "אפשר לצמצם די בקלות את הפליטות הללו. בניהול נכון ובניצול ההבנה שרכשנו על מצבם בפועל של לפידי הבעירה, אנחנו יכולים להפחית את פליטות המתאן במידה ניכרת". החוקרים מעריכים כי השריפה המכוונת בארצות הברית אחראית ל-10-4 אחוזים מכלל פליטות המתאן של תעשיית הנפט והגז האמריקאית.
מתאן נפלט לכל אורך שרשרת האספקה של דלקי המחצבים. בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מניחים כי בפועל פליטות המתאן מפעילות שוק האנרגיה העולמי גדולות בכ-70 אחוז מהדיווחים הרשמיים. גם בארגון הגנת הסביבה הישראלי "אדם, טבע ודין" טוענים כי "מרבית פליטות המתאן ממערכת הגז הישראלית לא נמדדות ולא מדווחות".
בניהול נכון אפשר לצמצם 90 אחוז מפליטת המתאן של תעשיית האנרגיה | אסדת קידוח שורפת מתאן על רקע השקיעה | צילום: AzmanMD, Shutterstock
ממצאי המחקר הנוכחי תואמים את הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, המסתמכות על מדידות רבות ועל הנחות מציאותיות ביחס לטיב הניהול של הלפידים בשטח. מעבר להשפעה השלילית על הסביבה, מדובר גם בבזבוז עצום של חומר דלק זמין להפקת אנרגיה. בסוכנות מעריכים כי שריפה מכוונת כילתה בשנה שעברה גז טבעי בשווי של כ-55 מיליארד דולר, כמות שיכלה לספק כשני שליש מכלל צריכת החשמל של כל מדינות האיחוד האירופי יחד.
ב-IEA מעריכים עוד כי עם רגולציה קפדנית ותחזוקה נאותה אפשר יהיה לצמצם כ-90 אחוז מפליטות המתאן של תעשיית האנרגיה, כפי שאכן נעשה כיום בהצלחה בנורווגיה. עליית מחירי הגז בעולם ושורת פתרונות טכנולוגיים מאפשרים להרוויח רבות מהגז שכיום נשרף בלפידים ולמנוע את מרבית שריפת הגז המזהמת והמיותרת.
סרטון של אוניברסיטת מישיגן על המחקר (באנגלית):
