מחקר: קופות שנמצאו בתחתית המדרג החברתי סבלו מדלקות כרוניות וחסרו להן יחסים חברתיים בריאים
הבריאות שלך עשויה להיות קשורה למעמד החברתי שלך – לפחות אם אתה קוף. לפי מחקר חדש, מערכת החיסון של קופות שהיו בתחתית הסולם החברתי פעלה שונה מזו של נקבות האלפא, והן נמצאו במצב של דלקת כרונית.
הקשר בין מעמד חברתי-כלכלי לבריאות הועלה כבר פעמים רבות בעבר, על סמך מחקרים שנעשו בבני אדם. אולם במחקרים האלה קשה מאוד להפריד בין ההשפעות של המעמד החברתי עצמו לבין משתנים כמו גישה לטיפול רפואי, תזונה בריאה, זיהום אוויר בסביבת המגורים ועוד. על מנת לחקור את הקשר האפשרי בצורה מבוקרת פנו החוקרים, מאוניברסיטאות בארה"ב ובקנדה, לקופי המקוק רזוס.
בין הנקבות של הקופים הללו יש היררכייה נוקשה – לא רק שנקבה אחת דומיננטית על השאר, אלא יש סולם ברור של דומיננטיות: מזו שבראש הסולם ועד לזו שבתחתיתו, כל אחת יודעת את מקומה ויודעת בדיוק מי מעליה ומי מתחתיה. יתרון נוסף לעבודה עם נקבות מקוק הוא שאפשר בקלות להשפיע בקלות על המיקום הזה לאורך הסולם. בניגוד לזכרים, שקובעים את ההיררכייה בעזרת קרבות, אצל הנקבות יש כלל אצבע פשוט: מי שהגיעה לקבוצה ראשונה היא הדומיננטית.
החוקרים לקחו 45 נקבות וחילקו אותן לחמש קבוצות. הנקבות הוכנסו למכלאה החדשה אחת אחת, כך שסדר ההגעה קבע את סדר ההיררכייה בקבוצה. לאחר שנה בקבוצות האלו החוקרים פיצלו את הקבוצות ויצרו קבוצות חדשות, שגם בהן המדרג נקבע לפי סדר ההגעה – אך הפעם חלק מהנקבות שהיו דומיננטיות הפכו נחותות, ולהפך. כך יכלו החוקרים לבדוק מה קורה למערכת החיסון כשהמעמד החברתי משתנה.
תצפית על נקבות המקוק, בקבוצות המקוריות ובקבוצות החדשות, הראתה שהנקבות שבראש הסולם קיבלו – וגם נתנו – יותר סירוק וניקוי של הפרווה עם נקבות אחרות, פעילות מרגיעה ידועה. וכמובן, אף אחד לא הציק להן – בניגוד לנקבות בתחתית הסולם החברתי שסבלו הצקות ואיומים.
החוקרים ערכו בדיקות דם לנקבות וכך בדקו את תא מערכת החיסון שלהן, גם במצב רגיל וגם כאשר הן נחשפות לחיידקים. הם גילו שמערכת החיסון של הנקבות שנמצאו בתחתית הסולם נמצאה באופן קבוע במצב דלקתי ונטתה לפתח דלקת חמורה יותר בתגובה לחיידקים. לעומת זאת, מערכת החיסון של הנקבות הדומיננטיות היתה מוכנה יותר למאבק בנגיפים.
דלקת כרונית, כמו זו שנראתה אצל הנקבות הנחותות, מזיקה ומעלה את הסיכון לפתח סרטן, אלצהיימר ומחלות רבות נוספות. לפי המחקר, הגורם המרכזי שנקשר לאותו מצב מזיק לא היה דוקא ההצקות מצד הנקבות הדומיננטיות, אלא החוסר ביחסים חברתיים חיוביים – ככל שהנקבות היו מעורבות פחות בניקוי פרווה הדדי, כך מצב מערכת החיסון שלהן היה גרוע יותר.
שיטת המחקר אפשרה לחוקרים לשלוט בכל המשתנים ולוודא שכל הנבדקים מקבלים אותו מזון, אותו טיפול רפואי וכו', וכך להראות שהשינוי בתפקוד מערכת החיסון מקורו אכן בלחצים חברתיים. המחקר אמנם עוסק בקופים ולא בבני אדם, אך אפשר ללמוד ממנו על המשתנים שמשחקים תפקיד בקשר בין בריאות למעמד חברתי. מחקרים עתידיים יבדקו אותם בוודאי גם אצלנו. אז נדע עד כמה מצבה של מערכת החיסון עומד בבסיס בעיות הבריאות של אנשים במעמד כלכלי-חברתי נמוך – גם אם הקשיים בהם הם נתקלים שונים כמובן מאלה שמולם ניצבות קופות המקוק.
