חקלאות על הירח, סוף עידן גיאולוגי במאדים, תוכנית סינית לפגוש אסטרואיד וליקוי ירח מרהיב: סיכום השבוע ברחבי היקום

סוכנות החלל האירופית פרסמה תמונות תקריב חדשות של השמש, שצילמה החללית Solar Orbiter, החוקרת את השמש מקרוב. במעבר האחרון שלה סמוך לשמש, לפני כחודשיים, צילמה החללית את השמש ממרחק של כ-50 מיליון קילומטר, כשליש המרחק בין השמש לכדור הארץ. הצילומים, שנעשו בזמן שהשמש הייתה ברמת פעילות גבוהה יחסית, סיפקו הצצה ראשונה לקוטב הדרומי של השמש באיכות צילום כזו, וחשפו תופעה של התפרצות מעורבת של גז קר יחסית וגז חם, שהחוקרים כינו "קיפוד", בשל צורתה. קוטרו של ה"קיפוד" הוא כ-25 אלף קילומטר – כפליים מקוטרו של כדור הארץ. המדענים מקווים כי הגילוי הזה, לצד תופעות אחרות שהחללית מאפשרת לחשוף בזכות הצילומים של השמש מקרוב, יסייעו להבין טוב יותר את מבנה הכוכב שלנו ואת פעילותו. באוקטובר השנה מתוכנן מעבר נוסף של החללית ליד השמש. 

הקיפוד הלוהט בקוטב הדרומי של השמש, כפי שצילמה החללית Solar Orbiter | צילום: סוכנות החלל האירופית, ESA
כפול בגודלו מכדור הארץ. הקיפוד הלוהט בקוטב הדרומי של השמש, כפי שצילמה החללית Solar Orbiter | צילום: סוכנות החלל האירופית, ESA

חקלאות על הירח

בסוף השבוע שעבר דיווחו מדענים מארצות הברית כי הצליחו לגדל צמחים בדגימות של אדמת ירח (רגולית) שאספו האסטרונאוטים במשימות אפולו 11, אפולו 12 ואפולו 17. החוקרים, מאוניברסיטת פלורידה, עשו את הניסוי עם צמחי תודרנית לבנה (Arabidopsis thaliana) – צמחים קטנים שנעשה בהם שימוש רב למחקר מדעי – קרובי משפחה (מצליבים) של צמחי מאכל רבים, בהם חרדל, כרוב וברוקולי.

כל אחד מהזרעים הזעירים נטמן בתוך גרם אחד של מצע. לביקורת נטמנו זרעים במצע המדמה אדמת ירח, על בסיס אפר געשי מכדור הארץ. בנוסף השקו החוקרים את הצמחים בתערובת דשן. כל הזרעים בניסוי נבטו בהצלחה, אבל אחרי כמה ימים ראו החוקרים כי הצמחים באדמת הירח המקורית גדלים לאט יותר, ומציגים סימני עקה (סטרס). עם זאת, כולם המשיכו לגדול כשלושה שבועות, לפני שהחוקרים קצרו אותם כדי לבחון אילו גֵנים שלהם פעילים. מבדיקת החלבונים שהם ייצרו התברר כי הצמחים היו במצוקה דומה לזו של צמחים הגדלים בתנאים קשים, כמו קרקע מלוחה מדי או מזוהמת במתכות כבדות.

החוקרים רואים בהצלחה החלקית התקדמות חשובה לקראת האפשרות לגדל ביום מן הימים צמחים בחממות על הירח, ואולי גם במאדים וביעדים נוספים. עם זאת, הניסוי גם ממחיש עד כמה מסובך לעשות בסביבת החלל דברים שנחשבים טריוויאליים לגמרי בכדור הארץ, כמו לגדל צמחים. 

צמחים שנבטו באדמת ירח (מימין) לעומת צמחים שגדלו במצע הגעשי מכדור הארץ, 16 יום אחרי הנביטה | צילום: UF/IFAS, Tyler Jones
צומחים, אבל פחות. צמחים שנבטו באדמת ירח (מימין) לעומת צמחים שגדלו במצע הגעשי מכדור הארץ, 16 יום אחרי הנביטה | צילום: UF/IFAS, Tyler Jones

טומנים את הראש בחול

ועוד בענייני חול ואבק: סוכנות החלל האמריקאית נאס"א הודיעה השבוע כי הנַּחֶתֶת Insight, החוקרת את המבנה הפנימי של מאדים, צפויה להפסיק לתפקד בתוך חודשים ספורים לכל היותר, משום שקולטי השמש שלה התכסו אבק, ותפוקת החשמל שלהם כבר פחתה לכעשירית מרמתה המקורית. המעבדה הגיאולוגית, שנחתה על מאדים בנובמבר 2018, מצוידת בין השאר בסיסמומטר למדידת רעידות אדמה ובמדחום שהוחדר לקרקע למדידת החום הנפלט מעומק האדמה. הנתונים שהיא אספה אפשרו לחוקרים להבין טוב יותר את המבנה הפנימי של מאדים

הנחתת לא צוידה במגבים או במערכת רטט שיאפשרו למנוע מאבק להצטבר על קולטי השמש, וסופות החול של מאדים כיסו אותם ופגעו מאוד בתפוקת החשמל שלהם. 

"כשנחתנו יכולנו להפעיל את מכשירי הנַּחֶתֶת למשך קרוב לשעה בהספק של כ-5,000 ואט, בדומה לתנור אפייה. כיום אנו יכולים לקבל הספק כזה למשך פחות מעשר דקות", אמרה סגנית מנהל פרויקט הנַּחֶתֶת קטיה זמורה גרסיה (Garcia) במסיבת עיתונאים השבוע. עם זאת, החוקרים מדגישים שעדיין לא ברור כמה זמן הנחתת תחזיק מעמד, והדבר תלוי רבות גם במזג האוויר במאדים. בינתיים היא ממשיכה ככל האפשר באיסוף הנתונים ובשליחתם. 

אחד משני קולטי השמש העגולים של Insight, מכוסה באבק האדמדם של מאדים | צילום: NASA/JPL-Caltech
זו לא מטרייה. אחד משני קולטי השמש העגולים של Insight, מכוסה באבק האדמדם של מאדים | צילום: NASA/JPL-Caltech

צפוף פה 

חברת SpaceX השלימה השבוע בהצלחה עוד שיגור של לווייני סטארלינק (Starlink), הלוויינים הקטנים המספקים שירותי אינטרנט מהחלל לאזורים עם גישה מוגבלת לתשתית קרקעית. טיל פלקון 9 ששוגר ממרכז החלל קנדי בפלורידה הציב במסלול עוד 53 לוויינים כאלה, והשלב הראשון שלו נחת בהצלחה על אסדה באוקיינוס האטלנטי. SpaceX השלימה בכך שלושה שיגורי סטארלינק בתוך חמישה ימים, ו-14 מתחילת השנה. מספר הלוויינים שהיא מפעילה במסגרת התוכנית כבר הגיע לכ-2,300. 

 השיגור השבוע | צילום: SpaceX
14 שיגורים מוצלחים מתחילת השנה בתוכנית סטארלינק. השיגור השבוע | צילום: SpaceX

מסתכלים הרחק קדימה

סין הודיעה השבוע על תוכנית לשגר משימת חלל משלה לאיסוף דגימות מאסטרואיד. בריאיון לציון שנה לנחיתת רכב השטח הסיני על מאדים, סיפר המתכנן הראשי של תוכנית החלל הסינית ז'אנג רוֹנְגְקִיַאוֹ (Zhang) כי משימת Tianwen-2 תשוגר בעוד כשלוש שנים אל האסטרואיד Kamo'oalewa, שעשוי להיות שריד של הירח שלנו. היא תיטול ממנו דגימות בשיטת "נשק וסע", בדומה למשימת אוזיריס-רקס האמריקאית שאספה דגימת קרקע מהאסטרואיד Bennu באמצעות התקן הדומה לשואב אבק. לדבריו, החללית תחזיר את הדגימה לכדור הארץ בלי לנחות בו, תשתמש בכבידה שלו להאצת מסלולה, ותמשיך למשימת איסוף מאסטרואיד נוסף. 

אם תצא לפועל, זו תהיה הפעם השנייה שסין מבצעת בכוחות עצמה בלבד משימה בעומק החלל, אחרי ההנחתה המוצלחת של רכב שטח על מאדים. המעצמה מהמזרח ממשיכה להשקיע משאבים עצומים בתחום החלל ומשחזרת בהצלחה רבים מההישגים של מדינות המערב, כמעט בלי שום שיתוף פעולה עימן. 

מדינה נוספת שעשויה להשקיע משאבים רבים בקידום תחום החלל היא ישראל. העיתון "כלכליסט" חשף השבוע תוכנית של סוכנות החלל הישראלית להשקיע בחמש השנים הקרובות 600 מיליון שקל בתחום החלל האזרחי. בין יעדי התוכנית: הכפלה של מספר החברות הישראליות בתחום החלל ועידוד לימודי חלל בתיכון ובאקדמיה. על פי הדיווח, התוכנית הוצגה לשרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן, אך לא צוין בידיעה מה עמדת השרה ואם הוקצו לתוכנית מקורות מימון. 

הדמיה בעיני אמן של האסטרואיד Kamo’oalewa, שאולי נוצר מפיסה שניתזה מהירח | איור: Addy Graham/University of Arizona
ניפגש בעוד כמה שנים? הדמיה בעיני אמן של האסטרואיד Kamo’oalewa, שאולי נוצר מפיסה שניתזה מהירח | איור: Addy Graham/University of Arizona  

האדום אדום הזה

בתחילת השבוע אירע ליקוי ירח מלא, תופעה שמתרחשת כשכדור הארץ עובר בין השמש לירח וצילו מכסה את הירח וצובע אותו באדום עז. את הליקוי המלא ראו בעיקר באמריקה הדרומית ובחלקים מאמריקה הצפונית, שם זכו לתמונות מרהיבות. בישראל היה אפשר לראות רק את תחילת הליקוי ביום שני בבוקר, לפני שהירח שקע מעבר לאופק. 

ליקוי ירח מלא נוסף יתרחש בעוד פחות מחצי שנה, בליל 8-7 בנובמבר, אך גם אותו לא נראה בישראל. הוא ייראה בעיקר מעל האוקיינוס השקט: בניו זילנד, יפן, צפון מזרח קנדה, אלסקה ומזרח סיביר. ליקוי הירח הבא שייראה מישראל יתרחש בעוד כשנה, בתחילת מאי 2023, אבל זה יהיה ליקוי חצי צל, שבו הירח יעבור רק בשולי הצל של כדור הארץ. כדי לחזות מישראל בליקוי מלא, או לפחות ברובו המכריע, נצטרך לחכות עד ספטמבר 2025. 

ליקוי הירח כפי שצולם בפלורידה השבוע | צילום: Aline Deodato, Shutterstock
האדום-אדום הזה. ליקוי הירח כפי שצולם בפלורידה השבוע | צילום: Aline Deodato, Shutterstock

חוצנים בבית המחוקקים 

ולסיום, החייזרים עשו השבוע הרבה כותרות. ראשית, בצילום שפרסמה סוכנות החלל האמריקאית, שצילם רכב השטח קיוריסיטי (Curiosity) על מאדים, נראה מבנה שעשוי להזכיר פתח חצוב באחד הסלעים. חובבי החוצנים כבר טוו אגדות שלמות ברשתות החברתיות, אבל לתופעה יש כמובן הסבר גיאולוגי פשוט

אפילו הקונגרס האמריקאי נדרש לסוגיית החוצנים התבוניים, ולראשונה אחרי יותר מחמישים שנה התכנס לדון בתופעות לא מוסברות שעליהן דיווחו טייסים. במרוצת השנים הצטברו לא פחות מ-400 דיווחים כאלה של טייסי חיל האוויר והצי. נציגי הצי הדגישו בדיון כי אף שלא נמצא הסבר לתופעות שנצפו, אין גם שום בדל של ראיה לכך שהן קשורות לחייזרים תבוניים. בתום הדיון הפומבי התקיים גם דיון מסווג, בדלתיים סגורות.