חברת בלו אוריגי'ן הצליחה להגיע כמתוכנן למסלול סביב כדור הארץ בשיגור הבכורה של טיל השיגור הכבד שלה, ניו גלן, אך נכשלה בניסיון להנחית את השלב הראשון שלו
חברת "בלו אוריג'ין" שיגרה בהצלחה את טיל השיגור הכבד שלה ניו גלן, בטיסת הבכורה שלו, אך נכשלה בניסיון להנחית את השלב הראשון על אסדה בים.
הטיל הענקי שוגר בהצלחה ממרכז החלל קנדי בפלורידה לאחר דחיות רבות, כולל כמה ביטולי שיגור השבוע. כל המנועים פעלו כשורה, וסיימו את תפקידם אחרי כשלוש דקות, אז נפרד השלב הראשון מהשלב השני, בגובה 83 קילומטרים בערך. זמן קצר לאחר מכן הופעלו כמתוכנן שני מנועי השלב השני, והוא המשיך בדרכו לחלל. 12 דקות לאחר השיגור אישרה החברה כי הוא נכנס למסלולו. השלב הראשון המשיך במסלול חופשי, ולאחר שיא הגובה עבר לנפילה. לפני הכניסה לאטמוספרה הפעיל כמתוכנן שלושה מנועים להאטה, והמשיך בירידה לעבר האסדה ז'קלין שהמתינה באוקיינוס האטלנטי. כשהיה בגובה 25 קילומטרים בערך נותק עמו הקשר, וכעבור דקות אחדות אישרה החברה שהוא התרסק.
השלב השני, שנמצא כעת במסלול סביב כדור הארץ, יבצע משימת הדגמה של הצבת לוויינים אך בלי להציב לוויינים בפועל, ובלי שמערכת ההצבה תתנתק ממנו, כפי שהיא מתוכננת לעשות בעתיד. בחברת בלו אוריג'ין הדגישו שוב ושוב כי הכניסה המוצלחת למסלול היא המטרה העיקרית של טיסת הניסוי הראשונה, וכל הישג נוסף יהיה בונוס.
ניו גלן הוא טיל שיגור דו שלבי כבד, מסדר הגודל של פלקון הבי של ספייס אקס, או וולקן קנטאור של ULA. הטיל הענקי, שגובהו 98 מטרים וקוטרו שבעה מטרים, מתוכנן לשאת מטען של 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, או מטענים קטנים יותר ליעדים רחוקים, כמו מסלול גיאוסטציונרי, הירח או מאדים. השלב הראשון של ניו גלן מיועד להיות רב פעמי, ובהמשך גם השלב השני, בדומה לסטארשיפ של ספייס אקס. מסיבה זו הוא עשוי להיות יעיל יותר מבחינה כלכלית מטילים אחרים בקטגוריה הזו, שבהם מתבצע שימוש חוזר רק בחלק מהרכיבים, אם בכלל. בחברה מקווים שזה יאפשר להם להציע שיגורים במחירי תחרות בשוק הטילים הכבדים.
יציע תחרות בשוק המשגרים הכבדים? איור של בלו אוריגי'ין שמראה את ניו גלן בתצורה דו-שלבית ותלת-שלבית (וגם את השלב הראשון לבדו), בהשוואה לכמה טילים אחרים. סטארשיפ, שלא מוצג באיור, מגמד את כולם | מקור: Blue Origin
פותח בעצלתיים
השלב הראשון מצויד בשבעה מנועי BE-4 שבלו אוריג'ין פיתחה, ומייצרת גם עבור טילים של חברות אחרות. המנועים פועלים על מתאן (CH4) וחמצן, גם זה כמו הסטארשיפ. בשלב השני יש שני מנועי BE-3U, המונעים במימן נוזלי וחמצן נוזלי.
ניו גלן (New Glenn) קרוי על שמו של האסטרונאוט ג'ון גלן, האמריקאי הראשון שנכנס למסלול סביב כדור הארץ. באופן דומה, טיל השיגור הקטן יותר של החברה, המשמש בעיקר לטיסות תיירות לגבול החלל, נקרא ניו שפרד (New Shepard), על שם אלן שפרד, שהיה האמריקאי הראשון בחלל. בשידור לקראת השיגור ציטטו אנשי "בלו אוריגי'ן" מכתב ששלח גלן לפני מותו ב-2016 למייסד החברה, ג'ף בזוס, שסיפר כי הדור השני של טילי החברה ייקרא על שמו. גלן השיב במכתבו כי הוא נרגש מהמחווה.
פיתוחו של הטיל החל לפני יותר מעשור, והוא הוצג רשמית ב-2016, עם תוכניות לשגרו ב-2020. אף על פי שעדיין היה בשלבי פיתוח ראשוניים, החברה זכתה בכמה חוזים לשיגור לווייני תקשורת בטיל החדש. עם זאת, היא הפסידה במכרז חשוב של חיל האוויר האמריקאי, ובלי המימון שלו הפיתוח התעכב עוד.
במקור שיגור הבכורה של הטיל נועד לשגר לוויינים קטנים של נאס"א למאדים, אך סוכנות החלל החליטה לוותר על השיגור כשהתברר שהטיל לא יהיה מוכן בזמן לחלון השיגור בסתיו 2024. במקום זאת שיגרה החברה משימה משלה, Blue Ring, שנועדה להדגים ללקוחות פוטנציאליים – אזרחיים וביטחוניים – את היכולות והביצועים של השלב השני של הטיל בהצבת לוויינים במגוון מסלולים סביב כדור הארץ. במשימה הזו המערכת לא תתנתק מהשלב השני, והיא אמורה להיכנס איתו בחזרה לאטמוספרה כעבור כמה שעות.
יסתפקו בהדגמת יכולות של מערכת להצבת לוויינים. מערכת Blue Ring Pathfinder בין שני חצאי המעטפת של השלב השני של הטיל, בהכנות לשיגור | צילום: Blue Origin
גם אם הטיל החדש יעמוד בכל האתגרים, בלו אוריג'ין של המיליארדר ג'ף בזוס עלולה להתקשות בתחרות מול ספייס אקס של אילון מאסק ופיתוח הסטארשיפ שלה. מעניין לשים לב שבלו אוריגי'ן קמה כבר בשנת 2000, שנתיים לפני ספייס אקס, ורק כעת הגיעה לשיגור המסלולי הראשון שלה. עם זאת, ניו גלן מיועד לשגר משימות של בלו אוריג'ין עצמה, בראשן רכב הנחיתה על הירח של החברה, שנבחר למשימות ההמשך של תוכנית ארטמיס, אחרי הנחיתות המאוישות הראשונות בסטארשיפ של ספייס אקס. טיל כבד מבצעי אמור גם להיות המפתח למימוש התוכנית של בזוס, להקים את אורביטל ריף (Orbital Reef) – תחנת חלל פרטית שתשמש גם חברות מסחריות וגם תיירי חלל.
תקציר המשימה:
