פלסטיק פנטסטיק: חוקרים פיתחו פולימר שאפשר לפרק בקלות יחסית למרכיביו ולבנות אותו מחדש "כמו חדש"
פלסטיק הוא מרכיב חשוב מאין כמוהו בחיי היומיום של כולנו, אך הוא אחראי גם ללא מעט נזק סביבתי: פסולת פלסטיק מתפרקת לאט מאוד בסביבה וקשה לטפל בה, אפילו אם מקפידים על מיחזור. ואם חשבנו שסוגי הפלסטיק המתכלים יהיו ישועתנו, גם הם אינם חפים מבעיות. בינתיים, עקב מחירו הזול והיותו שימושי במיוחד, פסולת פלסטיק ממשיכה להצטבר בעולם, ורק כעשרה אחוזים מהפלסטיק בעולם עובר מיחזור. ברור לכול שדרוש פתרון יצירתי לבעיה.
ייתכן כי פתרון כזה התגלה לאחרונה: חוקרים פיתחו סוג חדש של פלסטיק שאפשר למחזר פעמים רבות. פלסטיק הוא חומר שבנוי ממולקולות אורגניות גדולות ומורכבות שנקראות פולימרים. הפולימרים עצמם מורכבים מיחידות קטנות ובדרך כלל פשוטות יחסית, הקרויות מונומרים, אשר חוזרות על עצמן שוב ושוב. כל מולקולת פולימר מורכבת משרשרת של מונומרים שמחוברים זה לזה כמו חרוזים על שרשרת. כשמפרקים את הפלסטיק לא מקבלים בדרך כלל את המונומרים בחזרה, אלא כימיקלים אחרים, שהם לרוב מזהמים, לא שימושיים או רעילים.
אך במחקר החדשהצליחו חוקרים לייצר פלסטיק שבתנאים מתאימים יכול להתפרק בחזרה למונומרים שמהם הוא מורכב. כך אפשר לכאורה לייצר מאותם מונומרים פלסטיק ממוחזר, שיהיה "כמו חדש". התנאים כוללים חשיפה לכמה כימיקלים שאינם מסוכנים במיוחד, או לחום גבוה, אך לא עד כדי כך שקשה או יקר מדי לייצר אותו במפעלי מיחזור.
הרעיון עצמו אינו חדש, ובעבר כבר יוצרו פלסטיקים בעלי התכונה הזאת. החיסרון שלהם היה שתכונותיהם לא התאימו לשימוש שאנו רוצים לעשות בפלסטיק. למשל פלסטיק אחר שגילו אותם חוקרים היה רך מדי והתפרק בקלות יחסית בחום. לא היינו רוצים לייצר כוס קפה שתתפוגג כשנמזוג לתוכה מים רותחים.
החוקרים לא אמרו נואש ושינו את מולקולת המונומר כך שתהליך יצירת הפלסטיק מהמונומרים נעשה בתנאי טמפרטורה גבוהים יותר מקודמתה, והתוצר היה קשיח יותר ועמיד לחום במידה הדרושה. וכאמור, החוקרים הצליחו גם להפוך את כיוון התהליך ולפרק בחזרה את הפלסטיק למונומרים שמהם הם מורכב.
יתר על כן, הם הצליחו לחזור על מעגל ההרכבה והפירוק של הפלסטיק כמה פעמים בזו אחר זו, ונראה שיהיה אפשר למחזר כך את הפלסטיק הזה מספר פעמים בלתי מוגבל. שינוי כימי נוסף שביצעו החוקרים הוביל לשיפור בחוזקו של תוצר הפלסטיק הסופי.
הפלסטיק החדש עדיין אינו מושלם: הוא שביר מדי יחסית לסוגי פלסטיק אחרים שנמצאים בשימוש כיום, ודרושים שלבי פיתוח נוספים לפני שאפשר יהיה לייצר אותו באופן מסחרי. למרות זאת נראה שמדובר בכיוון חדש ומבטיח שעשוי להפחית את כמות פסולת הפלסטיק בעולם, ואלו בהחלט חדשות טובות. כשפיתוחו יסתיים, יתעורר כמובן הצורך ליצור תשתיות מיחזור מתאימות שיאפשרו להפריד את פסולת הפלסטיק לצורך שליחת כלים משומשים מהפלסטיק החדש למתקני מיחזור ייעודיים.
