שורת תקלות בחללית הישראלית גרמה להתרסקותה על הירח דקות אחדות לפני הנחיתה

החלום - ושברו. החללית הישראלית "בראשית" התרסקה על הירח דקות אחדות לפני הנחיתה. החללית התחילה כמתוכנן את הליך הנחיתה, אך בגובה של פחות מעשרה קילומטרים הדברים החלו להשתבש. מהתחקיר הראשוני עולה כי התקלה החלה באחת משתי יחידות המדידה האינרציאליות (IMU), המודדות בין השאר את תאוצת החללית, את האוריינטציה ואת שינויי הכיוון שלה. התקלה הזו גררה ככל הנראה תגובת שרשרת של שיבושים בכמה ממערכות האלקטרוניקה, ולשני אתחולים רצופים של מחשב החללית. זה גרם לכך שהמנוע הראשי של החללית הפסיק לפעול לזמן קצר, וכשהוא חזר לפעולה כבר היה מאוחר מדי.

החללית יצאה ככל הנראה משליטה כשהיא עדיין במהירות של כ-500-400 קמ"ש והתרסקה במהירות גבוהה על פני הירח. "אומנם לא נחתנו נחיתה רכה על הירח, אבל עכשיו יש עליו מכתש SpaceIL", אמר בחיוך מריר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי העמותה. "בהחלט הגענו לפני הירח, אבל לא בחתיכה אחת", הוסיף עופר דורון, מנהל מפעל "חלל" של התעשייה האווירית, השותפה במיזם עם SpaceIL.

כל כך קרוב. תמונת "סלפי" שצילמה החללית במהלך הנחיתה, דקות לפני ההתרסקות | מקור: SpaceIL
כל כך קרוב. תמונת "סלפי" שצילמה החללית במהלך הנחיתה, דקות לפני ההתרסקות | מקור: SpaceIL

בימים הקרובים ימשיכו אנשי עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית לנתח את הסיבות לתקלה. "אנחנו יכולים לומר שהחיישנים עבדו טוב חוץ מהיחידה שהייתה איתה בעיה, אבל השנייה עבדה כמו שצריך. הלייזרים מדדו כבר את המרחק מהקרקע של הירח, הלוגיקה של הבקרה עבדה כמו שצריך", אמר יואב לנדסמן, סגן מנהל המשימה, בריאיון לאתר מכון דוידסון. "אבל זה לא היה מושלם, וצריך להגיע לשלמות כדי להגיע לירח בחתיכה אחת. נפיק את הלקחים ונקווה שהפעם הבאה תהיה יותר מוצלחת. יש לנו לפחות נקודת פתיחה טובה יותר".

יואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר ב-SpaceIL וסגן מנהל המשימה בריאיון לאתר דוידסון:

ניסיון חוזר

"לא הצלחנו עד הסוף, אבל ההישג שלנו, להגיע לאן שהגענו, הוא הישג אדיר. כולנו עשינו את זה. זה היה פרויקט נהדר", אמר נשיא עמותת SpaceIL מוריס קאהן, שמימן מכיסו חלק ניכר מתקציב המיזם. "אני לא מצטער לרגע שניסינו ועשינו, אני אסיר תודה לכל העובדים והמתנדבים. יש לנו במה להתגאות".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה למייסדי העמותה ושאל כמה זמן יידרש לבנות עוד "בראשית". כשנענה שזה יימשך שנתיים או שלוש הבטיח "בעוד שנתיים-שלוש ננחית חללית ישראלית שלמה על הירח", לא לפני שביקש מקאהן לסייע במימון ההבטחה.

"זה כאב גדול לצד גאווה אדירה. הגענו להישג אדיר בכל קנה מידה עולמי", אמר עופר דורון. "כמעט הצלחנו עד הסוף. אני מקווה שתהיה הזדמנות נוספת מאוד בקרוב להגיע שוב. אני מעריך שנמצא איפה היו הבעיות ונצליח לתקן אותן. זו חללית מאוד קטנה, זולה ויעילה. אין דברים כאלה. אני מקווה מאוד שנגיע להצלחה כבירה בסבב הבא".

במרחק נגיעה. התמונה האחרונה שהעבירה "בראשית" במהלך נסיון הנחיתה | מקור: SpaceIL
במרחק נגיעה. התמונה האחרונה שהעבירה "בראשית" במהלך ניסיון הנחיתה | מקור: SpaceIL

גם אם לא תהיה הזדמנות להנחית עוד חללית על הירח, ב-SpaceIL מתכוונים להמשיך במיזם החינוכי שהתחילו. "אנחנו נמשיך בפעילות של קידום חינוך מדעי טכנולוגי במדינת ישראל", הבטיח מנכ"ל SpaceIL ד"ר עידו ענתבי. "אין לי ספק שהתעשייה האווירית תדע למנף את הנושא של פיתוח החללית הישראלית הראשונה לשיתופי פעולה ולהמשך פיתוח תעשיית החלל בישראל".

על ההצלחה החינוכית של SpaceIL אפשר ללמוד אולי מרבבות הילדים ובני הנוער שצפו בשידור ניסיון הנחיתה בטלוויזיה, ובמאות אירועים ברחבי הארץ שמשכו רבבות צופים, רבים מהם צעירים. יהונתן ויינטראוב, ממייסדי העמותה, בחר להפנות את דבריו לאותם ילדים. "מדעים והנדסה זה קשה. לפעמים זה לא עובד. לפעמים מגיעים לירח בכמה חתיכות. אבל צריך להמשיך לנסות. אני מקווה שאתם תמשיכו ותנסו, ותהיו סקרנים, ויום אחד תגיעו לירח, או לכוכבים, או לאן שתרצו. הלוואי שהיה סוף אחר למשימה הזו, אבל אל תתנו למה שקרה להעציב אתכם. צריך להמשיך הלאה ולשאוף לדברים חדשים".

יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL, בריאיון לאתר מכון דוידסון:

מרגישים מיליון דולר

פרויקט החללית הישראלית לירח ועמותת SpaceIL נוסדו כדי להשתתף בתחרות Lunar X-Prize של גוגל, שנועדה לעודד גופים פרטיים לפתח משימות חלל בלי תמיכה ממשלתית, והציעה פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה שתצליח להנחית חללית על הירח. לאחר כמה דחיות של מועד סיום התחרות, החליטה גוגל בשנה שעברה לבטל את הפרס, בלי זוכה. הביטול יצר בעיה תקציבית של ממש לקבוצה הישראלית, אך בסופו של דבר בזכות קאהן ותורמים נוספים גויס הסכום שאיפשר להמשיך את המיזם עד השיגור. המייסד והמנהל של X-Prize, פיטר דיאמנדיס, התארח אמש בחדר הבקרה של התעשייה האווירית, ואישר כי הארגון יעניק מעין פרס ניחומים בסך מיליון דולר ל-SpaceIL, על ההישג המרשים שלהם.

ב-SpaceIL ובתעשייה האווירית קיוו שישראל תהיה המדינה הרביעית המנחיתה חללית על הירח בנחיתה רכה, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית וסין. אף על פי שלא הצליחו בכך, רשמה "בראשית" כמה שיאים והישגים. ישראל היא המדינה השביעית בלבד שהכניסה חללית למסלול סביב הירח, אחרי השלוש שהוזכרו, וכן יפן, הודו והאיחוד האירופי. זאת הייתה החללית הפרטית הראשונה שנכנסה למסלול סביב הירח, וכן החללית הקטנה ביותר והזולה ביותר שעשתה את זה, כמו גם החללית הראשונה ששוגרה לירח כמטען משני בטיל השיגור - במקרה הזה המטען העיקרי בטיל של חברת SpaceX היה לוויין תקשורת אינדונזי.

"זה לא מה שקיוונו לו, אבל עשינו היסטוריה", אמר כפיר דמרי, ממייסדי SpaceIL. "הבאנו את ישראל למקום שהיה קשה לדמיין לפני זה שנגיע אליו. הבאנו את ישראל לירח".

"בראשית הוא רק הספר הראשון. יש עוד ספרים ואני מקווה שלא נצטרך לצעוד ארבעים שנה במדבר", הוסיף יריב בש, השלישי ממייסדי העמותה. "בסוף זה היה מסע די מופלא, ואני מקווה שהוא ימשיך איתנו גם הלאה".

מחר יום חדש. כפיר דמרי, ממייסדי SpaceIL בריאיון לאתר מכון דוידסון:

לא הכול אבוד

נוסף על עצם הנחיתה על הירח, הייתה לחללית גם משימה מדעית - חקר השדות המגנטיים המקומיים של הירח, בניסיון להבין איך ומתי הם נוצרו, ואולי ללמוד יותר על דרך היווצרותו של הירח. לשם כך היא צוידה במגנטומטר שביצע מדידות של השדות המגנטיים בדרך לנחיתה. הצוות המדעי, בראשות פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, תכנן להצליב את ממצאי המגנטיות עם נתונים ממקורות אחרים בדבר גיל הסלעים באזורים שנמדדו, ולנסות להבין אם היה לירח בעבר שדה מגנטי גלובלי - כמו של כדור הארץ - אך הוא דעך ונעלם, או שמא מקור המגנטיות בסלעי הירח הוא חיצוני - למשל אסטרואידים שהתנגשו בו.

בכירים ב-SpaceIL אישרו אמש לאתר דוידסון כי לצד התמונות שהספיקה להעביר לפני ההתרסקות, העבירה החללית גם את נתוני המגנטומטר, מה שאולי יאפשר לחוקרים להשלים לפחות חלק מהמשימה המדעית המתוכננת, ולשפוך אור נוסף על תהליכי היווצרותו של הירח.

מסיבת העיתונאים של בכירי SpaceIL ומייסדי העמותה, לאחר ההתרסקות:

תקציר הפרקים הקודמים

ויינטראוב, בש ודמרי ייסדו את SpaceIL בסוף שנת 2010. שלושת המהנדסים הצעירים נפגשו כדי לבחון אפשרות להקים קבוצה ישראלית שתשתתף בתחרות Lunar X-Prize. הם נרשמו לתחרות ברגע האחרון ממש, לאחר שגייסו דמי הרשמה בסך 50 אלף דולר, והתחילו לנסות להתקדם, בלי הרבה מושג מה הם עושים. בהמשך הדרך הם נפגשו עם איל ההון מוריס קאהן, שפתח להם את הכיסים והעניק להם את הסכום הראשוני לפיתוח החללית. מפגש קריטי נוסף היה עם מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית, אז מקום עבודתו של ויינטארוב, שנרתם למיזם וסייע רבות בתכנון, פיתוח וייצור החללית. 

לאחר שהתברר כי הדגמים הראשונים שתוכננו לא יעמדו במבחן המציאות, עברה העמותה מהפכה בשנת 2014. מעבודה בעיקר על בסיס מתנדבים היא עברה בזכות תרומות של קאהן ואחרים לגיוס מהנדסים בשכר, והחלה לעבוד כמו חברת הזנק (סטרט-אפ) עם מוצר ייחודי - חללית לירח. כעבור כמה חודשים גובש התכנון של החללית החדשה, זו שעושה כעת את דרכה לירח, ומשם נמשכה עבודה סיזיפית של בנייתה, פיתוח מערכותיה ואינספור בדיקות שלהן, חתימה על חוזה שיגור, סימולציות, תרגולים, תכנות ועוד ועוד. 

כאמור, העמותה נקלעה למשבר של ממש בשנת 2018, כשגוגל על סיום התחרות וביטול הפרס בלי זוכה. הקבוצה הישראלית שהייתה בין המובילות בתחרות, והראשונה שחתמה על חוזה לשיגור החללית, עמדה על סף פירוק: הפרס בסך 20 מיליון דולר היה כחמישית מתקציב המיזם הכללי, ובלעדיו לא היה אפשר להמשיך. בסופו של דבר שוב נחלץ קאהן לעזרה, תרם מכיסו חלק וסייע לגייס את הסכום החסר. בסך הכל תרם קאהן מכספו הפרטי כ-40 מיליון דולר לחללית הישראלית. תרומת המדינה, שהוגבלה בתחרות לעשרה אחוזים מתקציב הפרויקט, הסתכמה בסופו של דבר בפחות מ-10 מיליון ש"ח - כשני אחוזים בלבד. 

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, סיפר לאתר מכון דוידסון על תחילת הדרך של החללית: 

המסע הארוך

לאחר יותר משמונה שנים של תכנון, ייצור, פיתוח ובדיקה, שוגרה החללית ב-21 בפברואר בטיל של חברת SpaceX. "בראשית" היא החללית הקטנה ביותר ששוגרה לירח, ומשקלה בשיגור היה בסך הכול 585 קילוגרם, מתוך זה 420 קילוגרם דלק. בגלל גודלה הזעיר, הוחלט להטיס את החללית במסלול חסכוני במיוחד בדלק, גם אם ארוך בהרבה מטיסה ישירה לירח, שמרחקו הממוצע מכדור הארץ הוא 384 אלף קילומטר. המסלול הורכב מאליפסות שהחלק הרחוק שלהן רחוק יותר ויותר מכדור הארץ, והחלק הקרוב שלהן הוא במרחק כמה מאות קילומטרים. כל תמרון של מעבר מסלול דרש הפעלה של מנוע החללית כדי להאיץ את מהירותה. במסלול החיצוני ביותר הגיעה החללית למרחק של יותר מ-400 אלף קילומטר מכדור הארץ, כלומר חצתה את מסלולו של הירח. במעבר השני במסלול זה היה עליה לבצע תמרון האטה מורכב כדי להילכד בכבידת הירח. לאחר שהתמרון בוצע בהצלחה, שבוע לפני הנחיתה, נכנסה החללית למסלול סביב הירח. 

החללית הקיפה את הירח במשך שבוע וביצעה תמרוני האטה נוספים שהקטינו בהדרגה את מסלולה, עד שנכנסה אמש למסלול אליפטי שקצהו הרחוק כ-200 קילומטר מפני הירח, והקרוב - 15 קילומטר בלבד. מהמסלול הזה התחילה החללית את תמרון הנחיתה המורכב, שהסתיים בהתרסקותה כמה מאות קילומטרים מאתר הנחיתה המיועד, בצפון מזרח האזור המכונה "ים הרוגע". 

מילה אישית לסיום

סיקרתי כעיתונאי את מיזם SpaceIL כמעט מראשיתו, ועקבתי אחר התפתחותו מתוכנית קטנה וחובבנית עד למשימת חלל מקצועית, העומדת בשורה אחת עם גופי החלל המובילים בעולם - גם הממשלתיים וגם בשוק הפרטי. ההצלחה של המיזם לא נבעה רק מהעובדה שהוא מעסיק כמה עשרות מהנדסים מעולים, אלא גם מהרוח שהשרו עליו שלושת המייסדים - האמונה שהכול אפשרי. במידה רבה זו רוח החוצפה הישראלית שהפכה את ישראל לאומת הסטרט-אפ, ואפשר לסכם אותה בקיצור במשפט "זה שכולם נכשלו לפנינו לא אומר שאנחנו לא יכולים להצליח".

מיזם "בראשית" נהנה משילוב סינרגי נדיר בין עמותה שפעלה ממש כמו חברת סטרט-אפ לבין התעשייה האווירית הממוסדת יותר, אבל גם עתירת ניסיון בתחום החלל. גם העובדה שהפרויקט קיבל מעט מאוד תמיכה ממשלתית סייעה לו בסופו של דבר, בכך שהותירה אותו מחוץ לטווח השפעתה של המערכת הפוליטית. אל כל גורמי ההצלחה האלה חברה תחושת השליחות של כל המעורבים במיזם - התחושה הברורה שהם לא מפתחים רק מוצר טכנולוגי, אלא סמל לאומי ותוכנית חינוכית, לאו דווקא בסדר הזה, סייעה למיזם החללית הישראלית להתעלות מעל כל הציפיות ולהגיע להישג גדול, גם אם הוא נקטע עשר דקות לפני המועד המיוחל.

יהונתן ויינטאוב, יריב בש וכפיר דמרי, עם עשרות המהנדסים ומאות המתנדבים שנלוו אליהם, כתבו פרק מפואר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ויצרו מורשת שתסחוף בעקבותיהם צעירים רבים ותביא הישגים מדעיים והנדסיים. מדינת ישראל ועם ישראל חייבים להם תודה גדולה. 

ירח בראשית - השיר של מכון דוידסון לכבוד החללית הישראלית אל הירח:

0 תגובות