כמעט כל צבי הים החיים כיום הם נקבות. הסיבות להיעלמות הזכרים הן התחממות כדור הארץ וכנראה גם זיהום הסביבה

חייהם של צבי ים, לצערנו, אינם מתנהלים כיום על מי מנוחות. שישה מבין שבעת המינים של צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה – שניים מהם בסכנת הכחדה חמורה – ומצבו של המין השביעי אינו ברור. אחת הסיבות לפגיעה בצבי הים היא שיבוש ביחסים המספריים בין הזכרים לנקבות. מחקר חדש מראה כי זיהום הסביבה הימית הוא כנראה אחד הגורמים לשיבוש הזה. 

קשה להיות צב ים

אסטרטגיית הרבייה של צבי הים היא להעמיד מספר גדול מאוד של צאצאים ולא לטפל בהם כלל אחרי בקיעתם. לצאצאים האלה, הנקראים אֶבְקוֹעים, מצפים חיים מאתגרים מאוד. רובם המכריע נטרפים או מסתבכים ברשתות דיג. רק אחד מבין אלף אבקועים יזכה להגיע לבגרות, וגם אז לא תמו הסכנות: צבי הים הבוגרים אוכלים בטעות פסולת כגון חתיכות פלסטיק, מסתבכים ברשתות דיג, נפגעים מכלי שיט וקולטים לגופם מגוון של חומרים מזהמים.

גורם נוסף שמסכן את צבי הים הוא שינויי האקלים, ובפרט התחממות החול בחופים. צבות הים יוצאות מן המים אל החוף, חופרות בור בחול ומטילות בו את ביציהן. הזוויג של האבקועים שיבקעו מהביצים – זכר או נקבה – אינו נקבע מראש בעת ההפריה, כפי שקורה אצל יונקים, אלא תלוי בטמפרטורת הסביבה של הביצה בזמן התפתחות העובר בתוכה. מביצים ששהו בטמפרטורה נמוכה יותר יבקעו זכרים, ומאלו ששהו בטמפרטורה גבוהה יותר – יבקעו נקבות. התחממות כדור הארץ בשנים האחרונות מביאה לכך שבכל קן בוקעות יותר נקבות מזכרים. יחס הזוויגים מוטה כל כך לטובת הנקבות, עד שבאזורים מסוימים בוקע זכר אחד על כל 99 נקבות. העודף הגדול של נקבות מקשה על צבות הים למצוא זיווג, להתרבות ולהעמיד את הדור הבא. בעבור בעל חיים שנמצא בסכנת הכחדה, מיעוט הזכרים עלול להיות המסמר האחרון בארון הקבורה. 


מביצים ששהו בטמפרטורה נמוכה יבקעו זכרים, ומאלו ששהו בטמפרטורה גבוהה יותר – יבקעו נקבות. נקבת צב ים ירוק מטילה ביצים לתוך גומה בחול | Cesar J. Pollo, Shutterstock

מה קורה בקן

כעת, מחקר חדש מתאר גורם נוסף שמקטין עוד יותר את הסיכויים לבקיעת זכרים ולהישרדותם. המחקר "תפס טרמפ" על מחקר אחר שנערך בדרום שונית המחסום הגדולה מצפון-מזרח לאוסטרליה. במחקר הראשון, שטרם פורסם, בדקו החוקרים אם קירור קינים של צב הים הירוק (Chelonia mydas) בעזרת הַמְטרה של מים ישפר את יחס הזוויגים ויקרב את היחס ליחס הנורמלי, של מספר שווה או כמעט שווה של נקבות וזכרים. 

לשם כך החוקרים הטמינו חיישנים שעקבו אחר הטמפרטורה בקן. במחקר הנוכחי, לאחר הבקיעה אספו החוקרים עשרה אבקועים מכל אחד מ-17 קינים, המיתו אותם לצורך הבדיקה ואז קבעו אם הם זכרים או נקבות, ומדדו את הריכוז של מזהמים אורגניים ו-18 מתכות כבדות בכבד שלהם. 

החוקרים שיערו כי נוכחות חומרים מזהמים תגרום לשינוי ביחס המספרי בין נקבות לזכרים. השערה זו התבססה על מחקרים קודמים, שבהם נמצא כי היסודות כרום, אנטימון, בריום וקדמיום, וכן המזהמים האורגניים שנבחנו, הם חומרים קְסֶנואסטרוגניים, כלומר חומרים המחקים את פעילות ההורמון אסטרוגן, ולכן עשויים להגדיל את הסיכויים להתפתחות נקבות. כל החומרים המזהמים הללו נמצאים במזון שאוכלים צבי הים הירוקים, והם נאגרים בגופם ומגיעים בסופו של דבר גם לביצים שמטילות הנקבות.


החוקרים קבעו אם האבקועים הם זכרים או נקבות, ומדדו את הריכוז של מזהמים אורגניים ו-18 מתכות כבדות בכבד שלהם. אבקוע של צב ים ירוק בוקע מן הביצה | emirhankaramuk, Shutterstock

הזכרים נפגעים פעמיים

כפי שחששו החוקרים, דגימות הכבד של האבקועים אכן הכילו חומרים מזהמים. כדי לבחון את הקשר בין מזהמים אלה ליחס הזוויגים, החוקרים יצרו מודל שניבא את יחס הזוויגים הצפוי בכל קן על פי הטמפרטורות ששררו בו, והשוו בין הצפוי על פי המודל לבין יחס הזוויגים בפועל. החוקרים מצאו כי ריכוז המזהמים אכן החמיר את השיבוש ביחס המספרי בין הזוויגים, החריג ממילא. 

החוקרים דיווחו כי ריכוזיהם של כמה מהחומרים המזהמים היו קשורים ישירות ליחס בין הזוויגים, כלומר ככל שריכוז החומר המזהם היה גבוה יותר, כך שיעור הנקבות היה חריג וגבוה יותר. אך היו גם חומרים שלגביהם לא נמצא קשר כזה. למשל, לא נמצא מתאם בין ריכוז החומרים האורגניים ובין יחס הזוויגים. לעומת זאת, החוקרים מצאו הבדלים בין כמויות החומרים המזהמים האורגניים בגוף הזכרים ובגוף הנקבות מאותה תטולה, שהיא כלל הביצים בהטלה אחת. אצל זכרים היה ריכוז גבוה יותר של מזהמים אורגניים בכבד. בכמה מקרים, ריכוז המזהמים הגיע לרמה שעלולה לפגוע בתאים, אם כי לא נמצאה השפעה על משקל האבקועים או על אורך השריון שלהם, נתונים שמעידים על מצבם הגופני ועל בריאותם. 

השפעת החומרים המזהמים על היחס המספרי בין זכרים לנקבות בתטולה מצטרפת להשפעה הידועה של שינויי האקלים על היחס הזה. כלומר, נוכחות המזהמים מגבירה את ההשפעה של התחממות החול ועליית הטמפרטורה בקן, ומגדילה עוד יותר את שיעור הנקבות. 

מחקר זה בדק את ההשפעה של כל החומרים המזהמים יחד. החוקרים לא בדקו את השפעתו של כל חומר וחומר בנפרד מהחומרים המזהמים האחרים. ממילא, בדיקה כזו כמעט אינה אפשרית ביחס למין הנמצא בסכנת הכחדה. 


המחקר ומסקנותיו נוגעים גם לנו. אבקועים של צב ים ירוק שזה עתה בקעו בדרכם לים. ישראל, חוף הים התיכון | צילום: אורן אוסטר

שומרים על הצבים

כבר הוכח בעבר שכמה מהחומרים המזהמים שנמצאו בגופם של הצבים שבניסוי אכן גורמים נזק לצבי ים ולבעלי חיים אחרים. אם אנו בני האדם נצליח להגביל את השימוש בחומרים מזהמים המגיעים לאוקיינוסים, נוכל לצמצם את הסכנה הנשקפת לבעלי החיים הייחודיים והמרשימים האלה, ובלי ספק גם ליצורים רבים אחרים. 

המחקר הזה אומנם נערך באוסטרליה, אבל הוא נוגע גם לנו בישראל, שכן צב הים הירוק הוא אחד משני מיני צבי הים החיים בים התיכון ומקננים בחופי ישראל. רשות הטבע והגנים עושה מאמצים כבירים לשמור על צבי הים שמטילים בחופי ישראל. מדוח שפרסמה הרשות על עונת הרבייה של צבי הים בשנת 2022, עולה כי כ-11 נקבות צב ים ירוק עלו להטיל בחופינו בשנה זו, לעומת 139 צבות ים חומות. בזכות מאמציהם של עובדים ומתנדבים רבים להגן על הצבות ועל הביצים, מספר ההטלות בחופי ישראל גדל מדי שנה. אך כל המאמצים האלה לא יועילו אם חומרים מזהמים יפגעו אנושות בצבים. כדי להגן על צבי הים מפני זיהום שיגרום להכחדתם, יש צורך בצעדים מהירים ונחושים.

תגובה אחת

  • ..

    בני אדם

    תכלס גם אצל בני האדם הפוריות של הגברים יורדת בשנים האחרונות באופן חד - ולא רואים ירידה כזו אצל הנשים