המגפה הנסתרת
שהבאנו על עצמנו

בעוד העולם מרכז מאמצים אדירים בהתמודדות עם משבר מגפת הקורונה, מתפתח מתחת לפני השטח, בתהליך איטי ומתמשך, איום בריאותי חמור אף יותר על האנושות. מחקר גדול ומקיף במיוחד, מגלה כי בשנת 2019 לבדה מתו ברחבי העולם כאחד ורבע מיליון בני אדם מזיהומים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ומה שמדאיג במיוחד הוא שהנתון הזה כמעט כפול ממה שהעריכו עד כה.

תרופת הפלא מאבדת מיעילותה

האנטיביוטיקה, שהתגלתה לקראת אמצע המאה ה-20, נחשבה "תרופת פלא". היא הורידה בצורה דרמטית את התחלואה והתמותה ממחלות זיהומיות ועשתה מהפכה ברפואה המודרנית. אך בעקבות עשרות שנים של שימוש נרחב, ולעיתים מיותר, בתרופות אנטיביוטיות, החלו חיידקים רבים לפתח עמידות לתרופה.

העמידות מתפתחת בתהליך אבולוציוני של ברירה טבעית. במצב רגיל, רוב אוכלוסיית החיידקים שגרמו לזיהום בגופו של החולה פגיעה לאנטיביוטיקה, אך מעטים מהם צוברים שינויים (מוטציות) בחומר הגנטי שלהם שמגינים עליהם מפניה. בדרך כלל האנטיביוטיקה תשמיד את רוב החיידקים, ומערכת החיסון של החולה תשלים את המלאכה ותחסל את אלה שהצליחו לחמוק. אך אצל מדוכאי חיסון, או אצל מי שמפסיקים את לקיחת האנטיביוטיקה מוקדם מדי, החיידקים העמידים המעטים שורדים, מתרבים, וכך העמידות מתפשטת באוכלוסיית החיידקים. בבתי חולים ובמתקנים רפואיים אפשר כיום למצוא חיידקים שפיתחו עמידות לכמה מסוגי האנטיביוטיקה הנפוצים, והם מעמידים את המאושפזים בסיכון רב. השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בתעשיית הבשר גם הוא תרם את חלקו למצב.

בבתי חולים אפשר כיום למצוא חיידקים שפיתחו עמידות לכמה מסוגי האנטיביוטיקה הנפוצים. בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה של חיידקים, על צלחת פטרי | Shutterstock, Jarun Ontakrai

לאדם יש אומנם תרומה מכרעת להיווצרות החיידקים העמידים ולהתפשטותם, אך לאחרונה נמצא כי עמידות לאנטיביוטיקה יכולה להתפתח גם בטבע. סטפילוקוקוס זהוב (Staphylococcus aureus) מוכר בימינו כחיידק שפיתח עמידות לרוב האנטיביוטיקות הקיימות כיום והוא אחראי למותם של בני אדם רבים. אולם חוקרים הראו כי כבר לפני מאתיים שנה, הרבה לפני ראשית השימוש המסחרי באנטיביוטיקה, הוא כבר  פיתח עמידות לאנטיביוטיקה אחת לפחות, בתהליך טבעי.

החוקרים גילו כי קיפודים רבים נשאו אז על עורם אוכלוסיות של חיידקי סטפילוקוקוס זהוב לצד מין מסוים של פטריות. סביר להניח שהשניים ניהלו ביניהם מעין מרוץ חימוש: הפטרייה הפרישה חומרים אנטיביוטיים כדי להרוג את החיידקים, והחיידקים פיתחו עמידות נגדם. מאוחר יותר התפשטו הסטפילוקוקים מהקיפודים ליצורים נוספים שבאו איתם במגע, ובכלל זה בני אדם.

סקירה שפורסמה בבריטניה בשנת 2014 העריכה כי אם לא יפותחו תרופות חדשות נגד חיידקים והשימוש באנטיביוטיקה לא יעבור לפסים מושכלים ומחושבים, תופעת העמידות תלך ותתרחב. לפי הערכת החוקרים, עד 2050 כבר ימותו כעשרה מיליון בני אדם מפגיעת חיידקים עמידים כל שנה. המספר הזה נשמע דמיוני בשעתו ואף עורר ביקורת, אך ארגון הבריאות העולמי ומומחים רבים יצאו כבר אז בקריאת השכמה והתריעו כי מדובר בבעיה דחופה שדרושה תוכנית פעולה עולמית מתואמת לבלימתה. הם הזהירו כי אם לא ינקטו צעדים מהירים, יתפשטו חיידקים עמידים וקטלניים בכל העולם, והרפואה המודרנית תישאר חסרת אונים אפילו מול זיהומים נפוצים ופשוטים.

חיידקי סטפילוקוקוס זהוב פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה כבר לפני מאתיים שנה. אילוסטרציה של סטפילוקוקוס זהוב | Tumeggy, Science Photo Library

המצב מחמיר

עד כה העריכו ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים כי לפחות 700 אלף בני אדם מתים מדי שנה ברחבי העולם מפגיעת חיידקים עמידים. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת The Lancet, מראה כעת שהתמונה הרבה יותר חמורה. החוקרים אספו נתונים מ-204 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם על מקרי מוות מזיהומים שנגרמו באופן ישיר או עקיף מ-23 סוגי חיידקים מחוללי מחלות, ובחנו 88 שילובים שונים של חיידקים ותרופות אנטיביוטית. הם התבססו על 471 מיליון רשומות או נתונים בודדים שנאספו מבתי חולים, מעבדות אבחון, מערכות מעקב לאומיות, מחקרים וניסויים קליניים.

בעזרת מודלים סטטיסטיים הסיקו החוקרים כי במהלך שנת 2019 מתו ברחבי העולם 1.27 מיליון בני אדם ישירות מזיהומים של חיידקים עמידים. מדובר בקצת יותר מרבע מתוך כלל 4.95 מיליוני האנשים שמתו מהחיידקים הללו באופן ישיר או עקיף, למשל עקב סיבוכי המחלה. המספר זה עולה על מספר המתים באותה שנה מאיידס או ממלריה, והוא כמעט כפול מההערכה הקודמת. המספר צפוי אף לגדול בשנים הקרובות, בעקבות צעדים לא זהירים שנעשו במהלך ההתמודדות עם מגפת הקורונה, כגון שימוש יתר באנטיביוטיקה לטיפול בחולים שסבלו בגללה מדלקת ריאות.

החוקרים מצאו כי שישה חיידקים נפוצים, ובהם סטפילוקוקוס זהוב ואשרכיה קולי (E.coli) גרמו לרוב התמותה (73 אחוז). הסיכון למות מגורמים הקשורים לזיהומי חיידקים עמידים עמד בשנת 2019 על 64 מכל 100 אלף איש, ומהם 16.4 מקרי מוות נבעו ישירות מהזיהום עצמו.

אף שמדובר בבעיה כלל עולמית, היא בולטת יותר מדינות עניות. במערב אפריקה שמדרום לסהרה התמותה מחיידקים עמידים עמדה על 27.3 מתים למאה אלף איש, לעומת 6.5 בלבד למאה אלף איש באוסטרליה.

לכאורה מדובר בממצא מפתיע, שכן אפשר היה לצפות שדווקא במדינות עשירות, שצריכת התרופות בהן גבוהה, יתפתחו יותר חיידקים עמידים. בפועל, המחסור במשאבים לעריכת בדיקות, לאבחון מדויק של גורם המחלה ולמתן הדרכה מתאימה לגבי הטיפול, מוביל לטיפול שגוי או מיותר ולכן לעלייה בשיעור החיידקים העמידים. לכך מצטרפים ליקויי תברואה והיגיינה וחוסר זמינות של אנטיביוטיקות מתקדמות ויקרות יותר שמשמשות לטיפול בחולים שהתרופות הוותיקות והנפוצות יותר לא הועילו להם.

הנתונים החדשים חושפים את ההיקף העצום של בעיית העמידות לאנטיביוטיקה ברחבי העולם. הם מציבים אות אזהרה ברור לצורך בנקיטת פעולה מיידית, ובכלל זה שימוש מושכל בתרופות הקיימות ושיפור אמצעי האבחון המהירים. חיוני לפתח תרופות אנטיביוטיות חדשות, אך לשם כך נחוצה השקעה עצומה של משאבים. מכיוון שאנטיביוטיקה היא תרופה זולה שניתנת לחולים לתקופה קצרה, אין לחברות התרופות מוטיבציה רבה להשקיע בחיפוש אחרי תרופות חדשות נגד חיידקים. נראה שרק התגייסות של מוסדות לאומיים ובינלאומיים גדולים תוכל להניע את השינוי הנחוץ.