מחקר על כרישים טיגריסיים העלה שרבים מהם אכלו ציפורים שחיות על היבשה. ככל הנראה, חלק מהציפורים אינן מצליחות לסיים את מסלול הנדידה שלהן וצונחות לים, שם מחכים להם הכרישים
לפני כתשע שנים, הביולוג הימי מרקוס דריימון (Drymon) היה עסוק בפעילות אופיינית לביולוגים ימיים: סקר כרישים. הוא ועמיתיו שטו במפרץ מקסיקו, תפסו כרישים, שקלו אותם, הצמידו להם תגי זיהוי והחזירו אותם לים, בניסיון להעריך את גודל האוכלוסייה ואת בריאותה. סקר כזה אינו פוגע בכרישים, אבל גם לא נעים להם במיוחד – וכריש טיגריסי (Galeocerdo cuvier) צעיר אחד החליט להביע את מורת רוחו מהטיפול, והקיא על רצפת הסירה. דריימון הופתע לגלות שמקיבתו של הכריש יצאו נוצות. "בהיותי ביולוג, אספתי אותן והבאתי אותן למעבדה" אמר בראיון לאתר האטלנטיק. כך החל מחקר שנמשך כשמונה שנים, והתפרסם לאחרונה בכתב העת Ecology.
בדיקת DNA של הנוצות העלתה שהציפור האומללה שהגיעה לבטן הכריש הייתה מהמין Toxostoma rufum – ציפור שיר הנפוצה בדרום-מזרח ארצות הברית, וניזונה מזרעים וחרקים. התוצאות הפתיעו את דריימון, שחשב שהנוצות יהיו שייכות לעוף ים כלשהו. "ציפיתי לשחף צוחק (Leucophaeus atricilla) או שקנאי חום (Pelecanus occidentalis)" אמר. "ציפור השיר הזו היא הדבר האחרון שציפיתי לו".
מזון לתינוקות
דריימון תהה אם היה זה מקרה חד פעמי, והחליט לעודד את הכרישים הטיגריסיים שהגיעו אל סירתו לרוקן את תוכן קיבתם, כדי שיוכל לבדוק אותו. הוא עשה זאת על ידי הכנסת גליל פלסטיק לפיהם, והחזקתם עם הראש למטה. מתוך 105 כרישים שנבדקו, אצל 41 נמצאו נוצות בקיבה. חלקן היו מפורקות עד כדי כך שהחוקרים לא יכלו להפיק מהן DNA, אך לפעמים הן היו שלמות מספיק בשביל שלא יהיה בכך צורך: החוקרים פשוט פתחו מגדיר ציפורים וזיהו אותן.
נוצות נמצאו אצל קרוב לחצי מהכרישים שנבדקו. החוקרים "מעודדים" כריש לחשוף את תכולת קיבתו | צילום: David Hay Jones
בסופו של דבר הייתה בידיהם רשימה של 11 מיני ציפורים שהכרישים בלעו, וזו חשפה שציפור השיר הראשונה לא הייתה יוצאת דופן. "אף אחת מהן לא הייתה שחף, שקנאי, קורמורן, או עוף ים אחר", אמר דריימון. "כולן היו ציפורים יבשתיות". היו שם סנוניות, גדרוניים, יונים, אפילו אגמית אמריקאית, שחיה כפי שרומז שמה במים מתוקים. לא הייתה אפילו ציפור אחת שמתגוררת בחופים ויוצאת לדיג במימי המפרץ.
על השאלה "מדוע הכרישים אוכלים את הציפורים האלו?" קל מאוד לענות: כרישים טיגריסיים ידועים בכך שהם אוכלים כל דבר. בעבר נמצאו בקיבתם צמיגים, לוחיות רישוי, תוף ואפילו תחמושת. אם זה מגיע לים, הכריש הטיגריסי יאכל את זה. אבל איך ציפורי היבשה הגיעו לים?
דריימון יצר קשר עם חוקרת הציפורים אוריאל פורנייה (Fournier), ולה הייתה השערה: להקות גדולות של ציפורים חוצות כל שנה את מפרץ מקסיקו כאשר הן נודדות, וייתכן מאוד שחלק מהן אינן מסיימות את המסע ונופלות לים בשל תשישות, רוחות חזקות או מסיבה אחרת. ואמנם, הכרישים טורפים את הציפורים בעיקר באביב ובסתיו, עונות הנדידה. המועדים של מציאת הנוצות של מינים שונים של ציפורים בקיבות הכרישים התאימו לתאריכים שבהם נצפו ציפורים רבות מאותו מין בחופי מדינות אלבמה ומיסיסיפי.
נופלות לים בשל תשישות או רוחות חזקות. נוצות שנמצאו בקיבות כרישים | מתוך המאמר Drymon et al
ציפורי יבשה חייבות לעבור את מימי המפרץ בטיסה ישירה – אין להן איפה לנחות בדרך, ולנוצותיהן אין ציפוי שמנוני כמו זה שמקנה לעופות הים עמידות למים. מנוחה קצרה על המים, אפילו בתנאי מזג אוויר טובים, אינה אפשרית. "הן סופגות את כל המים, ונהיות רטובות כל כך עד שהן לא יכולות להמריא שוב" הסבירה פורנייה. "אם ציפור יבשה חייבת לנחות, ככל הנראה הסיפור שלה נגמר".
הכרישים אוספים את הציפורים שנפלו, במיוחד הצעירים שבהם: בקיבתם של כרישים בוגרים לא נמצאו בדרך כלל נוצות. "האכילה של טרף קל להשגה עשויה להיות דרך שבה כרישים צעירים משיגים מזון לפני שהם לומדים איך לצוד כמו הבוגרים" אמר דריימון. "זה כמעט כמו מזון לתינוקות".
