היד העדינה של הניאנדרטלים

ככל שאנחנו לומדים יותר על הניאנדרטלים, כך מתברר לנו יותר עד כמה הם דומים לנו. ממצאים ארכיאולוגיים על קרובי משפחתנו הקדמונים שחיו באירופה עד שנעלמו לפני כ-40 אלף שנים, חשפו שהם צדו חיות גדולות, השתמשו באש, בנו מבנים, לבשו בגדים ואפילו יצרו תכשיטים. במחקר חדש הסתכלו החוקרים מגרמניה ומשווייץ לא על חפצים שהניאנדרטלים השאירו אחריהם, אלא על הפעולות שביצעו לשם כך. הם עשו זאת בעזרת אפיון המבנה של כף היד, המשתנה במהלך החיים לפי אופן השימוש ביד, והשוואתם לשינויים במבנה כף היד של בני אדם מודרניים בעלי מקצועות שונים. מסקנתם: הניאנדרטלים הרבו לעסוק במלאכות עדינות, והחזיקו את הכלים בצורה המאפשרת דיוק, ולאו דווקא הפעלת כוח.

הידיים שלנו הן בין המכונות המופלאות ביותר שהתפתחו באבולוציה, ועם המוח הגדול שלנו הן אחת הסיבות העיקריות להצלחתנו כמין ביולוגי. יותר מכל בעל חיים אחר החי כיום, אנחנו מסוגלים לשלוט באצבעות ידינו ולהזיז אותן באופן מדויק ובצורות רבות ושונות. הידיים מאפשרות לנו לבנות כלים ולהשתמש בהם, לכתוב, לצייר, לנגן וגם לסחוב תיקים כבדים ולתקוע מסמר בקיר, כאשר בכל אחד מהשימושים האלו אנחנו אוחזים בחפצים בדרכים שונות.

יד חזקה וזרוע מדויקת

את האחיזות אפשר לחלק לאחיזות של כוח ושל דיוק. באחיזת כוח אנחנו משתמשים למשל כשאנחנו מחזיקים בידית של מעדר, עם ארבע אצבעות בצד אחד והאגודל בצד שני. היא מאפשרת לנו, כפי שנרמז משמה, לנתב כוח רב לפעולה שאנו מבצעים, אבל אינה טובה למלאכות מדויקות. כשאנחנו אוחזים במפתח בין כרית האגודל לכרית האצבע ומכניסים אותו לחור המנעול, או אוחזים בעט בין האגודל לאצבעות בשעת כתיבה, אלו אחיזות דיוק.

אחיזות כאלו, כאשר מבצעים אותן שוב ושוב במשך עשרות שנים, מותירות את סימניהן על עצמות כף היד, במקום שבו הגידים מתחברים לעצם והשרירים המתכווצים מפעילים עליה כוח. במחקר סקרו החוקרים את עצמות כפות הידיים של 45 גברים מאוסף ארכיאולוגי בשוויץ, שחיו בתחילת המהפכה התעשייתית ופרטי חייהם, כולל המקצוע שעסקו בו, ידועים ומתועדים. הם חילקו את השלדים לשתי קבוצות: הראשונה של אנשים שהִרבו באחיזות כוח, בהם נגרים, פועלי בנין וסתתי אבן, והשנייה של אלו שעבודתם דרשה אחיזת דיוק, כמו חייטים, סנדלרים, וגם צייר ואדם שצבע בדי משי. בין שתי הקבוצות התגלו הבדלים ברורים בעצמות כף היד.

בשלב הבא בדקו החוקרים את עצמות כף היד של שישה ניאנדרטלים ושישה בני אדם קדומים מהמין שלנו, הומו ספיאנס, שחיו בערך באותם זמנים – לפני עשרים אלף עד מאה אלף שנה. השוואה עם כפות ידיהם של השוויצרים המודרניים העלתה שכל ששת הניאנדרטלים הִרבו להשתמש באחיזות דיוק, הדרושה לביצוע פעולות עדינות בלי הפעלת כוח רב.

כאשר אנו אוחזים בעט בין האגודל לאצבעות בשעת כתיבה, זו אחיזת דיוק. שרירי היד המעורבים באחיזה זו | Katerina Harvati, University of Tübingen

מדגם קטן

הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים ארכיאולוגיים שחשפו שרידים של כלים מתוחכמים, בגדים ותכשיטים שיצרו הניאנדרטלים. הם מצביעים על כך שבניגוד לדימוי של האדם הפרימיטיבי האוחז באלה כבדה, אנשים אלו בילו חלק גדול מזמנם בעבודות מדויקות הדורשות תכנון ותשומת לב.

במפתיע, בחינת כפות ידיהם של האנשים הקדומים מהמין שלנו העלתה תוצאות שונות. רק שלושה מהם הראו סימנים ברורים לביצוע חוזר של אחיזות דיוק. שניים היו דומים יותר דווקא לקבוצה שהרבתה באחיזות כוח, והאדם הנוסף לא השתייך באופן מובהק לאף אחת מהקבוצות.

מה יכול להיות ההסבר לכך? צריך לזכור שמדובר בדגימה קטנה מאוד, שישה אנשים בלבד, כך שקשה להסיק מכך מסקנות נחרצות. אך אם יתגלה שההבדלים האלו ניכרים גם בבדיקות של קבוצות גדולות יותר, הם עשויים להצביע על חלוקת עבודה משמעותית יותר אצל בני הומו ספיאנס, בהשוואה לניאנדרטלים. מחקרים קודמים, כולל כאלו שנעשו בישראל, כבר הציעו שבני האדם בתקופת האבן היו בעלי "מקצועות" שונים - חלקם התמקדו ביצירת כלים למשל, אחרים בציד - והממצאים החדשים מחזקים את ההשערה הזו.