מחקר ישראלי: השתלת עור של אדם זקן בעכבר צעיר הביאה להתחדשות העור ולהצערתו בזכות חלבון המעודד צמיחה של כלי דם. הפוטנציאל הקליני רב, אבל הדרך למימושו עדיין ארוכה
מדענים מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם גילו כי השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר משפרת את מצב השתל ומצעירה אותו, לא רק בשכבת האֶפִּידֶרְמִיס החיצונית אלא גם בשכבה הפנימית המכילה את כלי הדם. החוקרים גם ראו צמיחה של כלי דם חדשים בסביבת השתל.
החוקרים, בהובלת פרופ' עמוס גילהר מהפקולטה לרפואה בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם, בשיתוף פעולה עם פרופ' רלף פאוס (Paus), בדקו אם יש השפעה ארוכת טווח של העכבר הצעיר על שתל העור. הם עקבו לאורך זמן רב אחרי עור האדם המבוגר שהושתל בעכבר צעיר, וראו כי העור האנושי חזר למצב צעיר כחודש לאחר ההשתלה. עם זאת, ההשפעה החיובית הזו נעלמה לאחר כשנה, כשהעכבר הזדקן, ומדדי ההזדקנות בעור האנושי חזרו להיות כמו לפני ההשתלה. הסיבה לכך היא שהעכברים המבוגרים כבר אינם מייצרים את החומרים שמעודדים הצערה.
החוקרים מראים כי יש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות. פרופ' עמוס גילהר (מימין), עם החוקר הבכיר ד"ר אביעד קרן | צילום באדיבות עמוס גילהר, הטכניון ורמב"ם
כשהחוקרים ניסו לבודד את הגורם שהחזיר את השתל האנושי למצב צעיר, הם מצאו כי חלבון בשם VEGF, שאחראי להצמחת כלי דם, הוא גם האחראי על הצערת השתל האנושי בעכברים. "ה-VEGF העכברי מתחבר לקולטנים על גבי תאי אדם", הסביר גילהר בריאיון לאתר מכון דוידסון. בניסוי מעבדה מחוץ לגוף העכבר ראו החוקרים ששימור רקמת עור בנוכחות החלבון VEGF בלבד גורמת גם היא להצערת הרקמה. כך הם הסיקו ש-VEGF הוא האחראי העיקרי להצערת העור. עם זאת, מדובר במערכת מורכבת שמשלבת גורמים רבים, לכן דרושים מחקרים נוספים לגילוי הגורמים שיכולים להשפיע על הצערת האיברים, נוסף על VEGF. "כיום אני בוחן את הפוטנציאל הקליני של התוצאות", אמר גילהר. "צריך להמשיך לחקור לעומק את המנגנון, כי הוא פוענח רק בחלקו. יש עוד מרכיבים שלא זיהינו, ויש מקום לזהות אותם".
אחראי להצמחת כלי דם חדשים וקשור להצערת השתל האנושי בעברים. חלבון VEGF (אדום) קשור לקולטן שלו (כחול) על גבי התא | מקור: Juan Gaertner, Science Photo Library
מעכברים לבני אדם
המחקר יכול לתת תקווה לעכב את הזדקנות העור על ידי טיפול במסלול הפעולה של ה-VEFG, אך כרגע זו תקווה בלבד. "אחנו נרתעים מלהגיד שה-VEGF יכול להיות טיפולי בפני עצמו, אבל הוא סולל לנו דרך לא רגילה להגיד שיש לנו מנגנון של הצערה", הדגיש גילהר. כך למשל, אחד המנגנונים המאפשר התפתחות של גידולים סרטניים הוא ייצור עודף של כלי דם סביב הגידול, המספקים חמצן ומזון לתאים הסרטניים. תוספת של VEGF לגוף יכולה מצד אחד למנוע הזדקנות על ידי הצמחת כלי דם, אבל מצד שני עלולה לתמוך בגידולים סרטניים שמתפתחים בגוף. "האם נשתמש ב-VEGF עצמו? התשובה היא לא", הבהיר גילהר. "אנחנו לא רוצים לגרום לפעילות יתר מוגזמת של התרבות כלי הדם, אלא לעשות את זה בצורה מאוד מבוקרת, מקומית, על ידי הפעלה של אחד מהגנים שזיהינו בבדיקה הזאת, ולדעתי אנחנו יכולים לעשות את זה".
זו לא הפעם הראשונה שבה נצפית השפעה של גורמים שנמצאים בדם צעיר על פרט מבוגר. מחקר שנעשה בשנת 2014 ופורסם בכתב העת Nature Medicine הראה שחשיפת עכבר בוגר לדם של עכבר צעיר משפרת את תפקודי הזיכרון והלמידה של העכבר הבוגר, עוצרת את הזדקנות המוח, ואפילו מחזירה לאחור את השפעותיה. מחקר אחר, שפרסמו חוקרים ישראלים בשנה שעברה בכתב העת Science, העלה כי אפשר לגרום להצערת עכברים על ידי עידוד יצירת כלי דם. עם זאת, לא די במחקר על עכברים בלבד כדי להסיק מסקנות לגבי בני אדם, וכדי להשתמש בתופעה כדי לנסות ולהצעיר איברי אדם יש צורך במחקרים מתאימים. המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שמראה את התופעה באיבר של אדם, ובמקרה זה – האיבר הגדול ביותר בגוף וגם זה שמזדקן בקצב המהיר ביותר – העור.
"למאמר יש השלכות מעבר לעור", הדגיש גילהר. "יש מסר במחקר הזה שיש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות, של איברים מסוימים, וצריך לחשוב עליו גם בהקשר של איברים פנימיים ולא רק של העור".
