הטיפול שישמור על מערכת החיסון
מפני עצמה

מחלות אוטואימוניות נגרמות בעקבות תקלה במערכת החיסון: במקום לתקוף גורמים זרים לגוף שעלולים לסכן אותו, תוקפים תאי מערכת החיסון את הגוף עצמו. הטיפול במחלות כאלה הוא בדרך כלל דיכוי כללי של מערכת החיסון – מצב בעייתי בפני עצמו, שהופך את המטופלים פגיעים יותר לזיהומים שגרתיים. לאחרונה הצליחו חוקרים לפתח חיסון שמדכא נקודתית את פעילות מערכת החיסון – ועשוי להיות בשורה של ממש עבור חולים במחלות אוטואימוניות.

אחד המאפיינים החשובים של מערכת החיסון היא היכולת להבחין בין מולקולות המכונות "עצמי" – כלומר, מולקולות שהן חלק מהגוף עצמו – לבין כאלה שזרות לו. תאי מערכת החיסון מסוגלים לזהות כמעט כל אנטיגן – מולקולה קטנה, או מקטע קצר ממולקולה גדולה (כגון חלבון) - אשר מוצג למערכת החיסון. במהלך ההתפתחות העוברית מפתח הגוף סבילות חיסונית כלפי גורמי עצמי, שמקנה לו את היכולת "להתעלם" מאנטיגנים עצמיים ולא לתקוף אותם. למעשה, תאי מערכת החיסון שמזהים אנטיגנים עצמיים מדוכאים ומושמדים, ואילו יתר התאים, שמזהים אנטיגנים חיצוניים, מעוּדדים להתחלק ולהתרבות.

אצל החולות והחולים במחלות אוטואימוניות, חלק מהתאים שמזהים אנטיגנים עצמיים אינם מושמדים, אלא ממשיכים להתחלק ולפעול נגד רכיב מסוים בגוף. לדוגמה, בטרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין – שכבה שומנית מבודדת שמכסה סיבים של תאי עָצָב, ועוזרת לאותות חשמליים לעבור ביניהם. סביב המיאלין נוצרת דלקת, שפוגעת ביכולתם של תאי העצב להעביר מידע זה לזה.

בטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את המיאלין שמצפה את תאי העצב. נוגדנים תוקפים תאי עצב | Kateryna Kon, Shutterstock

תאי הכבד שמקילים עלינו

אחד האיברים שמסייעים לפיתוח הסבילות החיסונית הוא הכבד. תאי כבד, ותאים של מערכת החיסון שנמצאים בו, עוזרים לסלק תאים מתים מזרם הדם. בתהליך הזה משתתפים חלבונים מסוכררים – חלבונים שקשורים כימית למולקולות סוכר – המשתחררים מהתאים המתים. החלבונים המסוכררים מפורקים בכבד, והמפגש בינם לבין תאי מערכת החיסון מתרחש באופן שמדכא את פעילותה, על מנת שלא תפעל כנגד חלבונים עצמיים. זהו, אם כך, מנגנון סבילות חיסונית שנמצא בכבד. 

קבוצות המחקר של סקוט וילסון (Wilson) וג'פרי האבל (Hubbell) מאוניברסיטת שיקגו הראתה בעבר שהזרקת אנטיגנים מסוכררים – כלומר, אנטיגנים שקשורים כימית למולקולת סוכר – מפעילה את מנגנון הסבילות החיסונית בכבד נגד האנטיגנים הללו. יתרה מזאת, הם הראו שהזרקת אנטיגן מסוכרר לעכברים מונעת מחלה אוטואימונית – סוכרת, במקרה שמתואר במאמר. במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature Biomedical Engineering, החוקרים רצו לבדוק האם טיפול באנטיגן מסוכרר יכול לא רק למנוע מחלה אוטואימונית, אלא גם לדכא אותה לאחר שכבר החלה לפעול בגוף.

תאי מערכת החיסון מסוגלים לזהות כמעט כל אנטיגן שמוצג לה. תא מערכת החיסון מסוג T (שמאל) מזהה אנטיגן (בירוק) | מקור: Keith Chambers / Science Photo Library

עכברים, קופים – ובני אדם?

בשלב הראשון של המחקר, החוקרים בחנו את היתכנות הרעיון באמצעות חיסון העכברים כנגד חלבון ביצה – נוהל שגרתי במחקרים שעניינם תגובות חיסוניות של עכברים – כך שנוצר אצלם זיכרון חיסוני נגד החלבון. מדֵי כמה שבועות הזריקו החוקרים לעכברים בקבוצת הניסוי חלבון ביצה מסוכרר, ואילו לעכברים בקבוצות הביקורת הזריקו חלבון ביצה לא מסוכרר, סוכר בלבד או מי מלח. מספר שבועות לאחר הזריקה האחרונה, החוקרים בדקו את התגובה החיסונית של העכברים בכל אחת מהקבוצות. 

העכברים שקיבלו את החלבון המסוכרר, כך התברר, פיתחו סבילות חיסונית, שלמעשה דיכאה את התגובה החיסונית שלהם נגד החלבון. הנוגדנים לחלבון הביצה אצלם היו חלשים פי חמישה מהנוגדנים בקבוצות העכברים האחרות. גם מדדים אחרים לפעילות מערכת החיסון, כמו פעילות תאי זיכרון והפרשת ציטוקינים (הורמונים של מערכת החיסון), היו פעילים פחות לאחר הזרקת האנטיגן המסוכרר.

בשלב השני, החוקרים גרמו לעכברים לחלות במחלה דמוית טרשת נפוצה, בשתי דרכים שונות. בשני המקרים, הזרקת האנטיגן המסוכרר (אם כי לא אנטיגן לבדו) מנעה כמעט לחלוטין את התפתחות המחלה. האנטיגן המסוכרר אף פעל טוב יותר משני טיפולים רגילים לטרשת נפוצה, שמונעים מעבר של תאי מערכת החיסון לתוך מערכת העצבים המרכזית.

לבסוף, החוקרים בדקו את הטיפול על קופים. הם חיסנו את הקופים בחלבונים של הנגיף SIV, שגורם לכשל חיסוני בקופים, ביניהם חלבון בשם NEF. לאחר שנוצר זיכרון חיסוני כנגד החלבון, החוקרים טיפלו בקופים עם חלבון NEF מסוכרר. כעבור שלושה-עשר שבועות נמצאה ירידה משמעותית בתגובה החיסונית של הקופים נגד NEF. בנוסף, בחלק מתאי מערכת החיסון החוקרים מצאו שינויים שמעידים על פיתוח סבילות חיסונית.

החוקרים מקווים שההצלחות הללו יובילו בקרוב לניסויים על בני אדם. למעשה, הם ציינו שמחקר קליני שכולל אנטיגן מסוכרר, לטיפול בחולי צליאק, כבר בוצע, ושבימים אלה מתקיים מחקר עבור טיפול דומה לטרשת נפוצה. כיוון שהטיפול אינו מיועד למנוע מחלה ספציפית אלא יכול להיות מותאם לכל מחלה אוטואימונית, הוא עשוי להקל על מטופלות ומטופלים שחיים עם מגוון מחלות אוטואימוניות, לרבות טרשת נפוצה, צליאק, זאבת, סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) ותסמונת "Long COVID", שמשמעה השפעות ארוכות-טווח של מחלת הקורונה.