זבובי תסיסה מעבירים זה לזה מידע על סכנות באמצעות נפנוף כנפיים. מחקר חדש מצא כי לכל מין יש שפת נפנופים שונה במקצת, והזבובים יכולים ללמוד לתקשר בשפות של מינים אחרים

תארו לעצמכם שהייתם רואים טורף מפחיד במיוחד מתקרב אליכם. כנראה הייתם ממהרים לעשות כל שביכולתכם כדי לברוח או להסתתר, ואם היו אנשים אחרים בסביבה הייתם מזהירים אותם מיד מהסכנה. ומה אם האנשים האלו אינם דוברים את שפתכם? במקרה כזה הם עלולים שלא להבין את האזהרה. רק אם הייתם מבלים קודם זמן מה עם אנשים אלו או עם מישהו אחר מארצם ולומדים זה את שפתו של זה, הייתם מצליחים להודיע להם על האיום המתקרב.

כל זה נשמע ברור מאליו כשמדובר בבני אדם. אך מחקר חדש מגלה שכמעט אותו דבר מתרחש גם אצל בעל חיים שאינו ידוע דווקא בחוכמתו או בכישורים החברתיים שלו: זבוב התסיסה דרוזופילה (Drosophila). הזבובים מעבירים אחד לשני מידע על הימצאותה של צרעה טפילית באזור, אך אם הם בני מינים שונים, המרוחקים אבולוציונית זה מזה, הם מתקשים להבין את האזהרה. כאשר משכנים זבובים כאלה יחד לזמן מה הם לומדים לתקשר – ואז הם יכולים להזהיר זה את זה ביעילות.

צרעות טפיליות מהסוג לפטופילינה (Leptopilina) מטילות את ביציהן ברימות של זבובי דרוזופילה. כאשר הצרעות הקטנות בוקעות הן אוכלות את הרימות מבפנים בעודן בחיים, ולבסוף הורגות אותן ויוצאות החוצה כצרעות בוגרות. נקבת דרוזופילה שמבחינה בצרעה הטפילית עוברת שינוי פיזיולוגי שגורם לה לעכב את הטלת הביצים, בתקווה שתמצא בהמשך מקום הטלה בטוח יותר. . אך זה לא כל הסיפור: נקבה זו יכולה גם להעביר את המידע על הצרעה לזבובות שלא נחשפו אליה כלל, והן יעברו את אותו שינוי. המידע מועבר בעזרת תנועות מסוימות שהזבובות מבצעות בכנפיהן.

איך אומרים "סכנה!" בדיאלקט שלך? צִרעת לפטופילינה מטילה ביצים ברימות של זבובי דרוזופילה | צילום: Markus Knaden, Plos Biology
סכנה לזבובים. צִרעת לפטופילינה מטילה ביצים ברימות של דרוזופילה | צילום: Markus Knaden, Plos Biology

החוקרים רצו לבדוק אם המסרים האלה יכולים לעבור גם בין מינים שונים של דרוזופילה. הם לקחו 15 מינים שונים של הזבובים, חלקם קרובים מאוד זה לזה מבחינה אבולוציונית וחלקם רחוקים יותר, כלומר האב הקדמון המשותף של שני המינים חי לפני זמן רב יותר. כאשר המינים היו קרובים מאוד הנקבות העבירו מידע מזו לזו ללא בעיה מיוחדת, כמעט כאילו היו מאותו מין. אבל ככל שהמרחק האבולוציוני ביניהן היה גדול יותר, כך הן התקשו יותר להזהיר זו את זו מנוכחותה של הצרעה.

זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה שלזבובים יש מעין "דיאלקטים": הזבובים בכל מין מתקשרים זה עם זה בצורה שונה במקצת מזו של בני מין אחר. האם הם גם יכולים ללמוד אחד את הדיאלקט של השני? כדי לבדוק זאת החוקרים שיכנו זבובים משני מינים או יותר יחדיו. כל עוד המינים לא היו יותר מדי  רחוקים אבולוציונית זה מזה , לאחר שבוע בלבד של שהות משותפת הם הצליחו להזהיר זה את זה מפני הצרעה ביעילות גבוהה הרבה יותר מזו שהראו בתחילה. זאת למרות שבמשך השבוע הזה הם לא נחשפו לצרעות או לטורפים מסוג אחר: הם לא למדו ספציפית כיצד להעביר מידע על צרעות, אלא למדו "את השפה", איך לתקשר עם בני המין הזר באופן כללי.

זה זמן רב ידוע שחרקים חברתיים, למשל נמלים ודבורים, מתקשרים ביניהם ומעבירים מידע מתוחכם למדי, כמו מיקומם של פרחים שמהם אפשר לאסוף צוף. זבובי התסיסה לעומתם אינם חיים בקבוצה ואוספים מזון כיחידים, ולכן רוב החוקרים לא ציפו שהתקשורת ביניהם תהיה מפותחת במיוחד. המחקר החדש מראה שההשערה הזו הייתה מוטעית: לא רק שהם מתקשרים, הם פיתחו אפילו דיאלקטים, שהם מסוגלים ללמוד זה מזה.