הזבובים שירדו מהפסים

עוד בימי צ'רלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס חיפשו חוקרים את התשובה לשאלה ששאל גם ע. הלל (הרבה יותר מאוחר): מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?. מאז הוצעו כמה הסברים אפשריים לפסי הזברה, למשל שהם משמשים להסוואה, יוצרים אשליה אופטית המבלבלת טורפים, עוזרים לזברות להתקרר, קשורים לתקשורת חברתית או מגנים מזבובים מוצצי דם. אולם, כל ההסברים האלה נפסלו, פרט לאחרון.

אכן, כבר כמה שנים מקובלת הסברה שהזברה מפוספסת מאחר שזה מרחיק זבובים מעבירי מחלות. זברות התפתחו באפריקה, באזורים שבהם זבובים מוצצי דם ממשפחת הטבניים ("זבובי סוסים", Tabanidae) נושאים מחלות קטלניות, כגון דבר הסוסים האפריקני, טריפנוזומיאזיס ואנמיה מדבקת. בנוסף, הזברות פגיעות במיוחדות להדבקה מאחר שהפרווה הקצרה שלהן מאפשר לזבובים לעקוץ אותן בקלות. אם כך, נראה שדגם פסים המרחיק זבובים עשוי להיות חשוב ביותר להישרדות הזברות.

אך כיצד הפסים הלבנים על גופה השחור של הזברה מגנים מפני זבובים? כדי לנסות לגלות זאת טים קרו (Caro) מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, מרטין האו (How) מאוניברסיטת בריסטול באנגליה ועמיתיהם נסעו לחוות סוסים בצפון סאמרסט באנגליה, שמתגוררות בה גם זברות כחלק מגרעין שימור.

החוקרים בחרו שלוש מהזברות האלה – שלאחת מהן קוראים משום מה ספוט (כתם) – ותשעה סוסים כדי לראות כיצד הם מתמודדים עם זבובי הסוסים, הנפוצים באזור בקיץ. הם עקבו אחר הסוסים, הזברות והזבובים מקרוב ואף צילמו אותם בוידאו. בנוסף החוקרים חיפשו חלק מהסוסים לזברות, כשהלבישו עליהם כיסוי מפוספס.

פורים הקדים השנה: אחד הסוסים במחקר בתחפושת הזברה ששימשה לבדוק את השפעת הפסים | צילום: טים קרו, אוניברסיטת קליפורניה, דייויס

נחיתה לא מוצלחת

במאמר ב-PLOS ONE החוקרים מדווחים שממרחק זבובי הסוסים לא מבדילים בין סוסים וזברות. הזבובים עפו סביבם והתקרבו אליהם באופן דומה ובשיעור דומה. אולם, שיעור הזבובים שנחתו בהצלחה על זברות היה קטן פי ארבעה משיעור הנחיתות המוצלחות על הסוסים. סוסים בתחפושת זברה נהנו מהגנה דומה מפני זבובים: בעוד זבובי הסוסים נחתו בקלות על סוסים שלבשו כיסוי בעל צבע אחיד, לבן או שחור, הם התקשו לנחות על סוסים בעלי כיסוי מפוספס. עם זאת הזבובים נחתו בלי בעיה על ראשם חסר הפסים של הסוסים המחופשים. כלומר, הפסים מקנים הגנה מפני זבובים, אך רק מטווח קרוב.

החוקרים בחנו את הסרטונים שצילמו וראו שזבובים שהתקרבו לזברות או לסוסים מחופשים לא האטו את מעופם. הם הגיעו אליהם מהר מדי בשביל לנחות ואז חמקו ברגע האחרון, או התנגשו בהם ונזרקו לאחור. קרו, האו ועמיתיהם סבורים כי מאחר שלזבובים ראייה גרועה למדי הם מבחינים בפסים השחורים-לבנים רק כשהם מתקרבים מאוד לזברה. אולי הופעתם הפתאומית של הפסים גורמת לזבובים להגיב בבהלה; או שייתכן כי הפסים מונעים מהם לראות בזברה גוף מוצק יחיד שאפשר לנחות עליו; אפשר גם שהפסים יוצרים אשליה המטעה את הזבובים לחשוב שהם נעים לכיוון שונה מהכיוון האמיתי שלהם.

כשזבובי הסוסים כבר נחתו על זברה הם לרוב נטשו אותה מהר, בלי לנסות למצוץ את דמה. הסיבה לכך לא נעוצה בפסים אלא בהבדלי התנהגות. הזברות הניפו את זנבותיהן כמעט ברציפות כדי לגרש את הזבובים, הפסיקו לאכול וניסו לנגוס בזבובים שסביבן ואם הזבובים המשיכו להציק הזברות ברחו מהם. לעומתן הסוסים בעיקר הרעידו את האזור שהזבובים נחתו עליו ורק מדי פעם השתמשו בזנבותיהם.

Tim Caro in his zebra suit is great pic pic.twitter.com/dsprJ4XQHo

— Graham Coop (@Graham_Coop) February 21, 2019

מזדהה עם מושאי המחקר. החוקר טים קרו לבוש בעצמו בתחפושת זברה | מקור: Graham Coop, Twitter

החוקרים עושים כעת ניסויים נוספים עם כיסויים בעלי פסים שונים, בזוויות, צבעים וגדלים שונים, כדי לנסות לגלות מהן התכונות החשובות שמשפיעות על התנהגות הזבובים. עד שיגלו את המנגנון המדויק אי אפשר לדעת בוודאות אם חולצת פסים או כיסוי זברה לסוס שלכם יגנו עליכם ועליו מפני עקיצות זבובים. אולם, שבטים שחיים במקומות מוכי זבובי סוסים צובעים את גופם בפסים לבנים, מנהג שככל הנראה מגן עליהם, כמו על הזברות, מפני זבובי נושאי מחלות. כך שאולי כדאי לשקול לעשות זאת, או לפחות לקנות וואנזי זברה, בתקווה לצמצם עקיצות מפחידות, ולגרש כל זבוב שכל זאת מצליח לנחות.

סרטון של אוניברסיטת קליפורניה (דייויס) על המחקר (באנגלית):