מחקרים חדשים על הצטברות המוטציות בבריטניה ובדרום-אפריקה מצביעים כי הנגיפים החדשים מתפשטים מהר יותר באוכלוסייה, בעיקר צעירה. הבשורה הטובה: החיסונים הקיימים כנראה יעילים גם נגדם

מחקרים עדכניים מצאו כי הווריאנט של נגיף הקורונה שהתגלה בבריטניה מדבק יותר, אך לא קטלני יותר. למרות שאין עדיין מידע מוצק, ההערכות הן שהחיסונים יהיו יעילים נגדו ונגד וריאנט אחר שהופיע בדרום-אפריקה.

ממשלת בריטניה הכריזה על סגר הרמטי בעקבות העלייה בתחלואה והחשש מפני הווריאנט הבריטי, וגם בישראל הוחלט על סגר מחמיר בעקבות התגברות התחלואה. הווריאנט החדש מכיל שילוב של מספר מוטציות בחלבון הספייק – חלבון הכתר בעזרתו הנגיף מצליח לחדור לתאים, ולפני שבועיים פרסמנו  הערכות מוקדמות שהוא מדבק יותר. שלושה מחקרים שהתפרסמו מאז בפרסום מקדים, עדיין לפני  ביקורת עמיתים, שמאששים את ההערכה המוקדמת.

המחקר הראשון, שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת בירמינגהם בשרת medRxiv, השתמש ביכולת לזהות את אחת המוטציות של הנגיף בבדיקות PCR. הבדיקות מזהות שלושה אזורים ברצף הגנטי של הנגיף,  כל אחד בגֵן אחר. בגלל המוטציה, אחד האזורים הללו – שנמצא בגֵן של חלבון הספייק – לא מזוהה בבדיקה. כך, אפשר לזהות בבדיקה רגילה את מי שנדבקו בווריאנט הבריטי, לפי זה ששני האזורים האחרים יוצאים חיוביים, אך לא האזור בספייק, ולכן הם מכונים S-שליליים. בשיטה זו החוקרים מצאו שהעומס הנגיפי גבוה מאוד אצל 35 אחוזים ממי שהוא S-שלילי, לעומת רק 10 אחוזים אצל נדבקים שהם S-חיובי. המשמעות של עומס נגיפי גבוה היא שהחולה עלול להפיץ יותר נגיפים, וכך להדביק יותר בני-אדם בקרבתו.

מחקר נוסף, שפורסמו חוקרים מאימפריאל קולג', השתמש גם הוא במעקב אחר בדיקות S-שליליות כדי להדמות את התפשטות הווריאנט באוכלוסייה. להערכת החוקרים, הווריאנט החדש מדבק ב-40 עד 80 אחוזים יותר מהנגיף הרגיל. בנוסף, כשמשווים את היחס בין הנדבקים בנגיף הרגיל לבין הווריאנט החדש, נמצא שבעוד שבקבוצות הגיל בין 20 ל-60 היחס הוא כמעט שווה, אצל מבוגרים יותר יש כ-20 אחוז פחות נדבקים בווריאנט החדש לעומת הנגיף הרגיל – אולי כי הם נזהרים יותר, בעיקר באזורים עם תחלואה גבוהה. לעומת זאת, שכיחות הווריאנט החדש גבוהה ב-25 אחוזים אצל ילדים עד גיל 9, וב-20 אחוזים בגיל 19-10. לא ברור אם הווריאנט החדש מדבק יותר אצל ילדים, או שזה נובע מהשארת בתי הספר פתוחים.

את המחקר השלישי, פרסם משרד הבריאות הבריטי ב-28 בדצמבר, והוא הראה עלייה הדרגתית בתפוצת הווריאנט, לפי השיטה שהוסברה למעלה, מחודש אוקטובר בכל קבוצות הגיל, אך בעיקר 49-25. מכיוון שאותה מוטציה שמשפיעה על בדיקת ה-PCR נמצאת גם בווריאנטים אחרים, החוקרים בדקו גם את הרצף הגנטי המלא של הווריאנטים. בעוד שבאוקטובר רק שלושה אחוזים מהדגימות שהיו S-שליליות הכילו את כל המוטציות של הווריאנט הבריטי, בתחילת נובמבר זה כבר הגיע ל-64 אחוזים ובתחילת דצמבר ל-98 אחוזים. נכון לסוף דצמבר, כמחצית מהנדבקים באנגליה היו S-שליליים, כלומר עם הווריאנט החדש. מכאן ההערכות שהווריאנט החדש מדבק ב-50 אחוזים ויותר.

היכולת לזהות את הווריאנט ב-PCR מאפשרת מיפוי של התפשטותו באוכלוסייה. מטוש לבדיקת קורונה | צילום: Cryptographer, Shutterstock
היכולת לזהות את הווריאנט ב-PCR מאפשרת מיפוי של התפשטותו באוכלוסייה. מטוש לבדיקת קורונה | צילום: Cryptographer, Shutterstock

קטלניות והדבקה חוזרת

בנוסף, החוקרים בדקו אם הווריאנט החדש של הנגיף קטלני יותר. הם השוו קבוצה של 1,769 חולים שנדבקו בנגיף הרגיל מול 1,769 נדבקים בווריאנט החדש, ומצאו שאין שום הבדל מבחינת אשפוזים או תמותה בין שתי הקבוצות – כלומר הווריאנט החדש גורם למחלה דומה בחומרתה לנגיף הרגיל. לכן, הסכנה בווריאנט החדש היא לא במחלה חמורה יותר, אלא בעלייה בתחלואה, שתגרום לעומס כבד על בתי החולים.

לבסוף, החוקרים בדקו האם יש יותר מקרים של הדבקה חוזרת עם הווריאנט החדש. המשמעות של עליה כזו היא שהווריאנט החדש מצליח להתגבר על החיסוניות שהתפתחה אצל מי שחלה בנגיף הרגיל. החוקרים לא מצאו הבדל גם בהדבקה חוזרת בין שתי הקבוצות. לכן, ההערכות הן שהשינויים בחלבון הספייק אינם מספיקים לנגיף כדי לחמוק מההגנה שמספקת מערכת החיסון אצל מי שהחלים מהמחלה או קיבל חיסון.

בינתיים בדרום אפריקה

הווריאנט הדרום-אפריקאי, שנקרא 501.v2, אינו מכיל את המוטציה שגורמת לבדיקות S-שליליות, אך כן מכיל את המוטציה במיקום 501 בחלבון הספייק שיש בווריאנט הבריטי, שכנראה גורמת לעליה בהדבקה. מדיווחים ראשוניים עולה שהווריאנט הזה התפשט במהירות והפך לווריאנט העיקרי בדרום אפריקה. ככל הנראה גם הוא גורם לעומס נגיפי גבוה יותר מהווריאנט הרגיל, אך לא לתחלואה קשה יותר.

הממצאים מראים שאכן יש סיבה לחשוש מעליה מהירה בתחלואה עם כניסת הווריאנט החדש למדינה. למרות שהוא אינו קטלני יותר מקודמיו, עצם העלייה בתחלואה גוררת בהכרח עליה באישפוזים ובתמותה, כפי שנצפה בגל הנוכחי בישראל. עם זאת, הממצאים מאנגליה, כמו גם ההצהרה של מודרנה שהחיסון שלה צפוי להיות יעיל גם נגד הווריאנטים החדשים, מחזקים את ההערכה שהחיסונים יהיו יעילים באותה המידה גם נגד הווריאנט הבריטי והווריאנט הדרום-אפריקאי. לכן תוכנית חיסונים מהירה של האוכלוסייה אמורה לכל הפחות להפחית את העומסים על בתי החולים, אם לא לעצור את התפשטות התחלואה.

9 תגובות

  • לינוי

    שאלה לד"ר גל

    שלום,
    ברור שצריך לקבל 2 מנות חיסון.
    השאלה מה המשמעות למי שיקבל רק מנה אחת כי לא יכול לקחת את המנה השניה?
    האם מדובר שלא יהיה זיכרון חיסוני? אפשר לחות קשה? ושאלה נוספת: אם יש תופעות לוואי נמשכות ( כאבי מפרקים וכאב נוירולוגי) בעקבות החיסון הראשון לא של יום יומיים...
    האם החיסון השני יקבע את הכאב?
    יש לציין שבעבר סבלתי מכאבים כאלו ולקח כמה שנים עד שעבר, שום רופא לא ידע
    מה זה.

  • גל חיימוביץ

    שלום לינוי

    אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ולכן אין לי תשובה ברורה.
    אנחנו יודעים ששבועיים לאחר המנה הראשונה יש הגנה מסויימת, אבל לא ידוע באיזו מידה ולא ידוע לכמה זמן ההגנה נמשכת. זיכרון חיסוני אמור להיווצר אחרי המנה הראשונה, אבל המנה השניה מחזקת את תאי הזיכרון כך שימשיכו להתקיים למשך זמן ארוך, ויהיו בעלי פעילות טובה יותר.
    לגבי תופעות הלוואי - אנחנו לא יודעים לחזות אילו תופעות לוואי כל אחד יחווה בכל אחת מן המנות. אם סבלת או סובלת ממשהו ספציפי ואת חוששת לגבי החיסונים, ממליץ להתייעץ עם רופאים מומחים בתחום מחלות עצביות או אוטואימוניות.
    רפואה שלמה.

  • משה

    רמת הדבקה מול קושי בתחלואה

    שלום דר גל ותודה על העדכונים, ושאלה בהמשך להסבר שלך,
    אם אכן הזנים החדשים מדבקים יותר, כלומר, קלים יותר להיקלט (?)
    ובהנחה שפקטור משמעותי ברמת קושי המחלה הוא כמות הנגיף שספג הגוף,
    זה לא אומר שמעבר לעובדה שיותר אנשים נדבקים (שאם הבנתי, אותה כמות הפרשה נגועה שבגרסאות הקודמות לא היה בה די כדי להדביק, עכשיו כן מדביקה)
    הכמות שגם בגרסה הקודמת הספיקה כדי להדביק, תיקלט עכשיו ב"כמות" גבוהה יותר וכנגזר מזה, תחמיר את המחלה ? וזאת גם בהנחה שרמת השמירה בקרב הציבור לא השתנתה משמעותית בין לפני ואחרי התפשטות הזנים החדשים.

  • גל חיימוביץ

    שלום משה

    למיטב ידיעתי אין קשר הדוק בין העומס הנגיפי לבין חומרת המחלה, אלא בין העומס הנגיפי לבין הפצת הנגיף. חומרת המחלה, למיטב הבנתי, קשורה לתגובה של מערכת החיסון מחד, ולמחלות רקע מסויימות, וגיל, מאידך.
    כאמור בכתבה, בינתיים לא רואים שהמחלה עם הווריאנטים החדשים היא חמורה יותר, אלא שיש יותר מקרים של תחלואה ולכן יותר מקרים של מחלה קשה.

  • משה

    תודה על התגובה.

    תודה על התגובה.
    את הדעה שהכמות במקרה הזה משפיעה על ה"איכות", הבנתי (אני מקווה) גם מתוך הכתבה הזו:
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001345050
    וגם מתוך ההרצאה של דר' שלפי התיאור ניהל את המאבק במגפת הסארס:
    https://www.ted.com/talks/david_heymann_what_we_do_and_don_t_know_about_...

  • עמית

    שאלה לגל

    היי,
    האם יש ממה לחשוש בשל החיסון שמכיל ליפוזום ולא וירוס?
    מה ההבדל בין חיסון עם ליפוזום לוירוס?
    האם וירוס נכנס רק לתאים מסוימים וליפוזום לכל תא רנדומלי?
    האם שניהם נכנסים רק לתאים שבמקום ההזרקה?
    המרנ"א מופעל באותו צורה ע"י אנזים שבתא?

  • גל חיימוביץ

    שלום עמית

    לא - הנגיף מסוכן בהרבה מהחיסון.
    הRNA של החיסון ייכנס בעיקר לתאי השריר ותאי מערכת החיסון שנמצאים במקום ההזרקה.
    הנגיף נכנס דרך תאי האפיתל שמערות האף ומשם מגיע לריאות. מחקרים רבים מצאו את הנגיף גם במעיים, בכליה, באשכים ועוד.
    החלבונים של הנגיף גורמים לנזק רק לתאים אותם הוא מדביק, ולנזק כללי לגוף עקב כך.
    החלבון שמיוצר על ידי ה-RNA של החיסון וה-RNA עצמו מפורקים בתוך מספר ימים ולא גורמים לנזק לתאים.
    ה-RNA של החיסון מתורגם על ידי ריבוזומים - אותן מכונות שמתרגמות את כל החלבונים בתאים, וגם את החלבונים של הנגיף.

  • אנונימי

    המוטציה החדשה של הקורונה

    זאת אולי ההוכחה שהמוטציות אולי מדביקות יותר אבל לא גורמות בהכרח לתחלואה קשה יותר כי לפי מספר החולים קשה אין עלייה דרמטית במספר שלהם ?

  • גל חיימוביץ

    כאמור בכתבה

    כאשר השוו תחלואה קשה בין מי שנדבק ב"ווריאנט הבריטי" לבין מי שנדבק בווריאנטים קודמים, לא היה הבדל. מכאן המסקנה שהווריאנט החדש מדבק יותר, אך לא גורם למחלה קשה יותר בקרב מי שנדבק.
    אולם חשוב לזכור שבגלל שהוא מדבק יותר, יותר אנשים יחלו ויגיעו למצב קשה ולכן כן נראה עליה בחולים קשים - לא כי הוא גורם למחלה קשה יותר אלא כי יש יותר נדבקים.