ההכחדה הגדולה: גם החרקים נעלמים

סך המסה הביולוגית (הביומסה) של חרקים מעופפים ירדה ביותר מ-75 אחוז תוך 27 שנים בלבד, כך עולה ממחקר שביצעו חוקרים מאוניברסיטת רדבוד (Radboud) בהולנד ופורסם בכתב העת PLOS One. הירידה במגוון ובשכיחות חרקים מסוימים מוכרת כבר שנים רבות, אך זו הפעם הראשונה שמתועדת צניחה כה דרמטית בכמות הכוללת של חרקים מעופפים – וזו סיבה לדאגה.

חרקים מעופפים אחראים על ההאבקה של כ-80 אחוז ממיני הפרחים בטבע ובשדות החקלאיים, ומשמשים מזון ל-60 אחוז ממיני הציפורים. למרות תפקידם החיוני במערכות האקולוגיות, יחסי הציבור הגרועים של רוב החרקים המעופפים הביאו לידי כך שהעניין המחקרי והציבורי בהם לא משתווה לזה שמופנה כלפי בעלי החיים הגדולים.

כולנו שמענו על המאבקים להצלת חיות בר בארץ ובעולם, וכיום מעריכים שהביומסה של חיות הבר ירדה בכ-40 אחוז בחמישים השנים האחרונות. מחקרים קודמים על חרקים מעופפים הראו ירידה ניכרת במגוון מיני הפרפרים, העשים והדבורים, וצמצום באוכלוסיות של מינים מסוימים. אך הנתונים נתנו רק תמונה חלקית ומקוטעת לגבי המצב של כלל אוכלוסיות החרקים המעופפים.

הפעם ביצעו החוקרים  מעקב ארוך טווח אחר המסה הכוללת של החרקים, במשך 27 שנים, בין 1989 ל-2016 בגרמניה, שבמהלכן הציבו בשטח מלכודות לתפיסת חרקים מעופפים. החוקר הראשי קספר הלמן סיפר: "מאז 1989, סך הביומסה של החרקים המעופפים ב-63 שמורות טבע בגרמניה ירדה ביותר מ-75 אחוז. כבר זמן רב חשדנו שיש ירידה כזו, אך בפועל גילינו שהיא חמורה בהרבה מכפי שחזינו".

החוקרים יצרו מודל סטטיסטי שבודד סוגים שונים של השפעות על כמות הביומסה, וראו שסך הגורמים הידועים שנבדקו, כמו התחממות, ירידה בשטחים פתוחים, שינוי במשטר המשקעים וייעור, לא הצליחו להסביר את כל הירידה שנצפתה. השמורות שנבדקו במחקר היו ברובן קטנות יחסית וקרובות לשטחים חקלאיים. הלמן מציין שאחד ההסברים המשכנעים ביותר לירידה הדרמטית הוא הרס בתי הגידול הטבעיים, למשל בגלל התפשטות החקלאות והתשתיות האנושיות, וכן שימוש ממושך בקוטלי חרקים ועשבים. עם זאת, במחקר הזה לא נעשתה בדיקה שיכולה לאשש את ההשערה הזו. כמו כן החוקרים לא בדקו את סוגי החרקים שלכדו, כך שאי אפשר לעקוב אחרי השינויים בקבוצות השונות שלהם.

המחקר אומנם מביא נתונים מגרמניה בלבד, אך יש יסוד סביר להניח שהם נכונים במידה זו או אחרת לכל העולם המערבי. להיעלמות החרקים המעופפים יש גם משמעות כלכלית, ולא רק אקולוגית. החקלאות המודרנית עדיין מבוססת במידה רבה על כך שחרקים יגיעו לצמחים ויאביקו אותם, ולפי הערכות מסוימות שווי ה"עבודה" של החרקים מגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה בארצות הברית לבדה.

תוצאות המחקר מניפות דגל אזהרה שחור לאנושות, שתלויה במידה רבה מאוד בחרקים האלו, והוא אכן זכה לתשומת לב ציבורית רבה. חשבו על זה בפעם הבאה שתשבו במרפסת ותנסו לסלק את המעופף שמטריד את שלוותכם... אולי הגיע הזמן לתת להם מנוחה.