ההיגיינה של
אבותינו הקדומים

לפני כ-200 אלף שנים חיה קבוצת בני אדם במערה בדרום אפריקה. במשך היום הם צדו וליקטו צמחים, ובערב ישבו סביב המדורה, אולי סיפרו סיפורים, אולי שרו או שיחקו. חוקרי אבולוציית האדם מנסים לשחזר בדיוק רב ככל האפשר את חייהם של אותם אנשים קדומים, אך כל כך מעט שרד בשביל לספר את סיפורם – לרוב רק שברי עצמות וכמה כלים, בעיקר מאבן. במחקר חדש, חוקרים מדרום אפריקה ומאירופה מתארים שאריות מאובנות של מחצלות עשב מלפני 200 אלף שנה, וכך מעשירים את הידע הדל שלנו על חיי היום-יום של אבותינו הקדומים מאוד.

המחצלות המאובנות התגלו במערת בורדר (Border cave) בדרום אפריקה, שדורות רבים של בני אדם קבעו בה את ביתם, מאז כ-230 אלף שנה לפני זמננו. המחצלות נמצאו בכמה שכבות של המערה, אך העתיקות ביותר היו בשכבה שתוארכה ללפני כ-200 אלף שנה. הן הונחו במעמקי המערה, לצד המדורה. לאחר זמן רב כל כך נשארה מהן רק שכבה דקה של שאריות מאובנות, אך בשיטות מיקרוסקופיות הצליחו החוקרים לזהות את הצמחים שמהם קלעו אותן: מגוון עשבים ממשפחת הדגניים, שצומחים עד היום באזור המערה. 

בין העשבים במחצלות היו גם שברי ענפים שרופים של עץ מקומי מהמין Tarchonanthus trilobus, שידוע בעליו הריחניים. קרוב משפחה של העץ הזה, T. camphoratus, משמש עד היום באפריקה להרחקת חרקים, ובין השאר מכניסים עלים שלו למזרנים ולמחצלות עשב, כדי למנוע מחרקים להשתכן בהם. החוקרים מניחים ששברי הענפים שנמצאו במערה שימשו בדיוק לאותה מטרה. 

ישנות נושנות. פיסות עשר מאובנות שנמצאו בחפירות במערת בורדר | צילום: Lyn Wadley, Wits University 

מצע של אפר

מתחת למחצלות מצאו החוקרים שכבה של עבה של אפר. "אנחנו שמשערים שהנחת מחצלות העשב על אפר הייתה אסטרטגיה מכוונת", אמרה לין וודלי (Wadley), מאוניברסיטת ויטס בדרום אפריקה, שהובילה את המחקר. "לא רק בשביל ליצור בסיס מבודד, נקי מעפר, עבור המחצלות, אלא גם כדי להרחיק חרקים זוחלים". לאותם חרקים קשה לנוע דרך הגרגרים הקטנים של האפר, שחוסמים את פתחי הנשימה בצדי גופם. "לעתים בסיס האפר של המחצלות היה שאריות של מחצלות עשב ישנות, שבעליהן שרפו אותן כדי לנקות את המערה ולהשמיד מזיקים. במקרים אחרים, הם השתמשו באפר של עצים מהמדורות כמשטח נקי לשכבה חדשה של מחצלות", הוסיפה וודלי.

למה שימשו אותן מחצלות עשב? אפשר לשער שהאנשים הקדומים ישנו עליהן, אך נראה שזה לא היה השימוש היחיד. "אנחנו יודעים שאנשים גם עבדו על משטחי העשב ולא רק ישנו עליהם, כי מצאנו שבבים מייצור כלי אבן מעורבבים עם שאריות העשב", אמרה וודלי. "בנוסף, חלקיקים רבים וזעירים של אוכרה אדומה וכתומה נמצאו בתוך העשב". אוכרה הוא סלע רך ששימש בני אדם לייצור צבעים במשך מאות אלפי שנים, והחוקרים מעריכים כי החלקיקים שנמצאו על המחצלות ירדו מצבעי גוף של האנשים שישבו או שכבו עליהן, או מחפצים צבועים שהונחו עליהן. 

"כבר לפני 200 אלף שנה, סמוך להופעתו של המין שלנו, אנשים ידעו להדליק אש, והשתמשו בה, באפר ובצמחים רפואיים כדי לשמור על מחנה נקי ונטול מזיקים", סיכמו החוקרים. התמונה העולה מהמחקר שונה מהתפיסה הרווחת של "אנשי מערות" גסים ומלוכלכים – זו תמונה של אנשים הדואגים לנוחיותם, שמשקיעים מאמץ כדי להרחיק גורמי מחלות וזיהומים, ושומרים על סביבת מגורים ועבודה נקייה והיגיינית.

סרטון אוניברסיטת ויטס על המחקר וממצאיו (באנגלית)