מחקר מצא שדבורי דבש נפוצות בטבע יותר מכפי ששיערו אומדנים קודמים, ודווקא באזורי הבר ולא בכוורות החקלאיות

כל ילד יודע: הדבורה חיה בכוורת. האומנם? ובכן, זה ממש לא נכון. הרבה יותר דבורי דבש (Apis mellifera) חיות בטבע מאשר בכוורות של דבוראים. חוקרים מאנגליה פרסמו מאמר סקירה שבדק את תפוצת המושבות של דבורת הדבש בטבע בכל העולם והשווה את הפיזור באזורים השונים עם נתונים על כוורות שהקים האדם.

וגר אדם עם דבורה

הדבוראות היא מקצוע עתיק יומין, והתקיימה כבר במצרים העתיקה. היום האדם מגדל את דבורי הדבש בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה, אך הדבורה היא קודם כול חיית בר. אזור התפוצה הטבעי של המין משתרע על פני אפריקה, אירופה והמזרח התיכון, והאדם ייבא את דבורת הדבש גם לאמריקה, אסיה ואוקיאניה. החוקרים אספו מידע מארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) שעד שנת 2021 תיעד בעולם 102 מיליון כוורות שהקים האדם, רובן של דבורת הדבש.

לדבורת הדבש יש חשיבות אקולוגית בתור מאביקה של מגוון גדול של צמחי בר, ותפקיד מכריע בהאבקה של צמחים שהאדם מגדל בחקלאות. הדבורים תורמות לכשליש מכלל המזון שצורך האדם. הן מאביקות בצל, מלפפון, תות שדה, קוקוס, פירות הדר, שומשום ועוד גידולים חקלאיים רבים אחרים. תרומתה הכלכלית של דבורת הדבש לכלכלה העולמית בשירותי האבקה ובייצור דבש, עולה על 100 מיליארד לירות שטרלינג בשנה. 


יש להן תרומה מכרעת בהאבקה של צמחים שהאדם מגדל בחקלאות. דבורי דבש מלקטות צוף מפרחים | MakroBetz, Shutterstock

מי את, דבורת הבר?

בניגוד לדבורים שמגדל האדם, דבורי הדבש בטבע נחקרו מעט מאוד והמידע על תפוצתן דל. דבורת הדבש היא חיית בר לכל דבר, אך לא מוגדר עבורה סטטוס סכנת הכחדה כמו שמוגדר לחיות בר אחרות ברשימה האדומה של ה-IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע. הסטטוס שלה מוגדר כ-Data Deficient – אין מספיק מידע. עד כמה חסר מחקר של הדבורים בטבע? בשנת 1937 תועד לראשונה מחול הדבורה, דרכן של הדבורים להעביר לחברותיהן מידע על אזורים עשירים בפרחים מלאי צוף ואבקה, אך המחקר הראשון על נחיל של דבורי בר התפרסם רק ב-1976. 

במאמר הנוכחי סקרו החוקרים 40 מחקרים מרחבי העולם שעסקו בתפוצתן של דבורי הדבש בטבע. רוב המחקרים בדקו את צפיפות הדבורים בתצפיות ישירות ושבעה מחקרים בדקו זאת בכלים גנטיים. איך מוצאים מושבות של דבורי בר על ידי תצפיות בדבורים? לוכדים דבורי בר במלכודת קטנה, מספקים להן מי סוכר ומסמנים אותן בצבע. עוקבים אחרי הדבורים שעפו אל המושבה ושבו לאסוף עוד מי סוכר. לבסוף בודקים כמה זמן לוקח להן להגיע אל מושבת הדבורים ובחזרה, ולאיזה כיוון הן עפו. כך אפשר להעריך את מיקום המושבה. 


בניגוד לדבורים שמגדל האדם, דבורי הדבש בטבע נחקרו מעט מאוד והמידע על תפוצתן דל. דבורי דבש על גבי חלה בכוורת מלאכותית | Chris Moody, Shutterstock

ובמקום הראשון…

ברחבי העולם יש בין 0.1 ל-24.2 מושבות של דבורי דבש בכל קילומטר רבוע. הצפיפות באירופה (ללא החלקים הצפוניים שלה) היא הנמוכה ביותר: 0.26 מושבות דבורים לקמ"ר. בצפון אמריקה, לעומת זאת, הצפיפות היא 1.4 מושבות לקמ"ר, באוקיאניה – 4.4 מושבות לקמ"ר, באמריקה הלטינית – דרום אמריקה ומרכז אמריקה – 6.7 מושבות לקמ"ר ובאפריקה הצפיפות שנמדדה היא הגבוהה ביותר ועומדת על 8.4 מושבות לקמ"ר. 

מה משפיע על פיזור מושבותיהן של דבורי הדבש? בין השאר, הטמפרטורה השנתית הממוצעת. הצפיפות הגבוהה ביותר התגלתה בטמפרטורה של 23 מעלות צלזיוס, כצפוי לאור מחקרים שמצאו שהטמפרטורה שבה הדבורים נוטות לחפש מזון היא 20 מעלות. כשהטמפרטורות עולות על 25 מעלות, הדבורים יוצאות פחות לחפש מזון וכך נפגעים הריבוי הטבעי והיצרניוּת במושבה כולה. לעומת זאת, לכמות המשקעים השנתית לא היתה השפעה על צפיפות המושבות. 

התפוצה הגבוהה שנמצאה באפריקה שמדרום לסהרה נובעת אולי מהעובדה שהנחילים שם קטנים יותר ולכן יכולים לנצל יותר חורים טבעיים או מלאכותיים ולהתנחל בהם. הדבוראות באפריקה מבוססת על דבורי בר שמתנחלות בכוורות דמויות בולי עץ חלולים שהאדם מצמיד לעצים בתור כוורות. באפריקה יש גם מסורת של איסוף דבש מכוורות טבעיות. המסורת העתיקה הזאת הייתה הבסיס להתפתחות שיתוף הפעולה בין האדם והציפור אוביל הדבש (Indicator indicator), שמגיעה לאסוף את תוצרי הכוורת אחרי שבני האדם חמסו אותה. התופעות האלה לא היו קורות אילו דבורי הבר היו נדירות ביבשת. 


הטמפרטורה השנתית הממוצעת משפיעה מאוד על תפוצת מושבות דבורי הדבש בטבע. דבורי דבש בפתח הכוורת | Kuttelvaserova Stuchelova, Shutterstock

האם הדבורים באירופה נעלמות?

מדוע באירופה יש כל כך מעט מושבות דבורים טבעיות? יש כמה סיבות אפשריות: אולי כושר הנשיאה של בית הגידול באירופה נמוך ומסוגל לתמוך בנחילים מעטים בלבד כי אין מספיק מזון או כי אין פרחים שפורחים מספיק זמן במשך השנה. ייתכן שהאדם פגע בכושר הנשיאה של השטח, למשל על ידי כריתה של עצים בוגרים שיש בהם חללים מתאימים להתנחלות. אולי בתנאי השטח באירופה הכוורות של הדבוראים הן תחרות קשה מדי או שהן מעבירות טפילים ומחלות שפוגעים בדבורי הבר. השערה נוספת שהעלו החוקרים היא שבחלק מהמחקרים הם חיפשו את הנחילים "מתחת לפנס", כלומר במקומות שבהם ציפו למצוא נחילים. כך פספסו מקומות שלא עלו על דעתם ונוצרה הערכת חסר של הצפיפות.

החוקרים מצאו שככל שהשטח שנסרק היה גדול יותר, כך נמצאו פחות מושבות. אולי בשטחים גדולים החוקרים התקשו יותר למצוא את מושבות הדבורים. ייתכן גם שיש שטחים שמתאימים לשיחור מזון והדבורים מגיעות אליהן בחיפוש אחר מזון, אבל אין בהם מקומות מתאימים להתנחלות. 

ובנימה אופטימית זו

בשנים האחרונות עלו השערות לא מעטות על כך שדבורת הדבש נמצאת בסכנת הכחדה. לפי המחקר הזה, ייתכן שהמצב פחות חמור משחשבנו, ובמפתיע מספר הדבורים בטבע עולה בהרבה על מספרן בכוורות שהקים האדם. הנוכחות הרבה של דבורי הדבש בטבע משמחת, וחשוב לשמור על אוכלוסיית הדבורים באזורי הבר ובכוורות. נראה שיש מגוון גנטי גדול של דבורי בר שנוכל להיעזר בו אם נידרש לסייע לדבורים בכוורות. ועם זאת, עדיין חסר ידע רב על חייהן של הדבורים בטבע, וכדאי שהחוקרים יפגינו חריצות דבורית ויתחילו למלא את הפערים האלה.

0 תגובות