מחקר חדש מצביע על דרך חדשה-ישנה להגן על בתי גידול משינויי האקלים: המכרסם בונה הסכרים החי בצפון אמריקה
רבים מנסים לפתור את ההשלכות של שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות ברחבי העולם. מחקר חדש של חוקרים מהמחלקה למדעי היער והסביבה באוניברסיטת וושינגטון מצביע על פתרון טבעי ופשוט: הבונה הקנדי (Castor canadensis), מכרסם גדול שחי באמריקה הצפונית, יכול לסייע במיתון תנאי האקלים ברמה המקומית ולעזור לשקם בתי גידול באמצעות אגירת מים וקירורם.
הבונים נוהגים לבנות סכרים בנהרות ובנחלים, שמאטים את זרימת המים, ויוצרים בריכות עמוקות. כשמפלס המים עולה, הכניסה לקן של הבונה נותרת מוסתרת מתחת לפני המים, וכך הבונה מגן על הקן ושוכניו מפני טורפים. הבריכות שיוצרים הבונים חשובות גם לקיומם של מינים אחרים, ובהם איילים, דגים ועופות. חוקרים העריכו כי לסכרים שיוצרים הבונים יש יתרונות סביבתיים, כגון צינון טמפרטורת המים או הגדלת שטח הבריכה ולכן גם שטח בית הגידול.
בונים סכרים מעצים, בוץ, אבנים ועוד. עץ שכורסם על ידי בונים | מקור: kingma photos, Shutterstock
פתרון מקומי יעיל
כדי להעריך אם הבונים יכולים לסייע לייצב את תנאי האקלים, המחקר החדש ניסה לכמת את ההשפעה שלהם על המערכת האקולוגית. לשם כך הועברו 69 בונים ל-13 אתרים בפתחי נחלים על קו פרשת המים של נהר סקייקומיש (Skykomish) במדינת וושינגטון. הממצאים העלו שהסכרים שהבונים יצרו אגרו כמות גדולה פי 22 של מים עיליים לעומת אתרים שלא התיישבו בהם בונים וכמות גדולה יותר של מי תהום. בדומה גם למחקר קודם, גם כאן נמצא שסכרי הבונים הורידו את טמפרטורת המים ב-2.3 מעלות צלזיוס בממוצע, בשעה שבנחלים שלא הייתה בהם פעילות של בונים הטמפרטורה עלתה ב-0.8 מעלות בתקופת המחקר. בנוסף, הורדת טמפרטורת המים יכולה לסייע לדגי הסלמון, שקשה להם לשרוד במים חמים. אכן, מחקר שפורסם בשנת 2016 הראה שפעילות בונים באורגון הובילה לעלייה משמעותית באוכלוסיית דגי סלמון מהמין טרוטת עין הקשת (Oncorhynchus mykiss).
כמו בכל סיפור טוב, גם כאן יש מורכבות. מחקרים קודמים מצאו שבניית סכרים לא תמיד משפיעה על טמפרטורת המים. ההשפעה תלויה במקום של בית הגידול ובמבנה שלו. היו מקומות שבהם הייתה השפעה, וכאלה שבהם לא. היו אזורים שבהם היה נדמה שאין קשר בין הסכרים שבנו הבונים לבין טמפרטורת המים. גם למורכבות של תוואי הנחל וגם לגובה שלו יש השפעה על ההתחממות וההתקררות שלו. למשל, באזורים בהם מוצא הנחל בגובה רב וטמפרטורת המים נמוכה יחסית, פעילות הבונים יכולה להעלות את הטמפרטורה בשיעור שבין שש לתשע מעלות צלזיוס. ההשפעה יכולה להיות גם בכיוון ההפוך: שינוי האקלים יכול להשפיע על הבונים עצמם ולגרום להם לעזוב את בית הגידול.
בשורה התחתונה, ברור שאין פתרון קסמים אחד להתחממות הגלובלית ולשינויי האקלים, אך העברת בונים לבתי גידול חדשים לשם שיקום הסביבה יכולה להיות פתרון לבעיה מקומית נקודתית. חשוב לזכור שהתמונה האקולוגית מורכבת וסבוכה ולכל התערבות יהיו השלכות עליה. לעיתים גם לחוקרים בתחום קשה לצפות אילו השלכות יהיו לשינויים שיחוללו הבונים במערכת האקולוגית.
סרטון של ווקס על חשיבות הבונים למערכת האקולוגית:
