חומרי הדברה אורגניים משפיעים על התכונות הגנטיות של בעלי חיים בטבע שנמצאים בקרבת שטחי חקלאות אורגנית

העלייה בתוחלת החיים והגידול המתמיד באוכלוסיית כדור הארץ מחייבים ייצור כמויות הולכות וגדלות של מזון. בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית לצורך בחקלאות טבעית, אורגנית, כדי לצמצם את ההשפעה על הצמחייה הטבעית ועל חיות הבר. אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום החקלאות האורגנית הוא השימוש בחומרי הדברה ממקור טבעי, בעיקר ממקור צמחי, שישפיעו על הסביבה במידה מועטה ככל האפשר.

בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society פורסם לאחרונה מאמר, ובו בדקו החוקרים אם חומרי ההדברה הנמצאים בשימוש בחוות גידול אורגניות אכן משפיעים פחות על הסביבה. לצורך הניסוי דגמו החוקרים אוכלוסיות של סרטן מים קטן הנקרא דפנייה (Daphnia magna), שגדלו בבריכות מים שנמצאות סמוך לחוות אורגניות, לחוות רגילות ובשטחי בר. הדפניות בטבע משמשות מזון לדגים ואינן פוגעות בגידולים חקלאיים. החוקרים רצו לבדוק אם חומרי הדברה אורגניים משפיעים גם על בעלי חיים שאינם מטרה להדברה וחשובים למערכות האקולוגיות הטבעיות שמחוץ לחוות הגידול.

הדפנייה (Daphnia magna), סרטן מים זעיר, חיה בבריכות מים מתוקים ואינה פוגעת בגידולים חקלאיים | TED KINSMAN, Science Photo Library
הדפנייה (Daphnia magna), סרטן מים זעיר, חיה בבריכות מים מתוקים ואינה פוגעת בגידולים חקלאיים | TED KINSMAN, Science Photo Library

עמידות הדפניות לחומרי הדברה

החוקרים התמקדו בשלושה חומרי הדברה: כלורפיריפוס (CPF), חומר הדברה קונבנציונלי המשמש בשטחים חקלאיים שאינם אורגניים (ואסור לשימוש בישראל), ושני חומרי הדברה המותרים לשימוש בשדות אורגניים: דלתאמתרין וחומרים מבוססי נחושת גופרתית (CS). החוקרים בדקו אם דפניות שנאספו בקרבת שדה שטופל בחומרי הדברה, בין אם אורגניים ובין אם קונבנציונליים, יהיו עמידות יותר לחומרי הדברה אלה מאשר דפניות שנאספו ליד שטח טבעי. 

ממצאי המחקר הראו, כצפוי, כי אוכלוסיות של דפניות שנחשפו לחומר ההדברה הקונבנציונלי כלורפיריפוס היו עמידות יותר בפניו מאשר אוכלוסיות דפניות שגדלו בקרבת שדות אורגניים או שטחים ללא חקלאות. אך היה גם ממצא מפתיע יותר: חומרי הדברה אורגניים נחשבים כמשפיעים על הסביבה במידה מועטה יחסית, וככאלו שאינם פוגעים בבעלי חיים שאינם מטרה להדברה. למרות זאת, מצאו כי דפניות שנאספו בקרבת שדות אורגניים היו עמידות יותר בפני חומר ההדברה האורגני דלתאמתרין מאשר דפניות שנאספו בקרבת שטחים חקלאיים רגילים או בקרבת שטח טבעי. אף אחת מהקבוצות לא התאפיינה בעמידות-יתר בפני חומרים מבוססי נחושת גופרתית. מכיוון שעמידות כנגד חומר הדברה היא תכונה גנטית, הסיקו החוקרים שגם חומרי הדברה האמורים להיות מזיקים פחות לסביבה עדיין משפיעים עליה, ויוצרים לחץ אבולוציוני על בעלי חיים שאינם מזיקים לגידולים חקלאיים.

חומר הדברה המותר לשימוש בחקלאות אורגנית אך מתברר כי משפיע על אוכלוסיית הדפניות, שאינן מטרה להדברה. מולקולת דלתאמתרין | Irina Anosova, Shutterstock
חומר הדברה המותר לשימוש בחקלאות אורגנית אך מתברר כי משפיע על אוכלוסיית הדפניות, שאינן מטרה להדברה. מולקולת דלתאמתרין | Irina Anosova, Shutterstock

גם אורגני משפיע על הסביבה

הבעיה הכרוכה בלחץ בררני של חומרי הדברה על אוכלוסיות בלתי מזיקות כמו הדפנייה היא שבמקרים רבים, התפתחות של תכונה אחת, כמו למשל עמידות לרעלן, באה על חשבון תכונה אחרת, כגון כושר רבייה. המחקר אינו מצביע על סכנה לאוכלוסיית הדפניות; אלה יוכלו, כנראה, להמשיך לשרוד בנוכחות חומרי ההדברה. החשש הוא דווקא לאוכלוסיית הדגים הניזונה מהדפניות, שכן דפניות העמידות יותר לחומרי הדברה עשויות להשקיע יותר אנרגיה בהישרדות ופחות ברבייה. ירידה במספרן של הדפניות עלולה לפגוע במארג האקולוגי בבריכה ולהוביל לפגיעה בדגים ובבעלי החיים הניזונים מהן.  

המחקר מצביע על תובנה חשובה: עצם העובדה שחומר הדברה הוא אורגני אין פירושה שהוא אינו פוגע בסביבה. גם חומר ממקור טבעי עלול להיות מזיק או רעיל. דרושים אפוא מחקרים נוספים כדי להבין כיצד אפשר לשפר את השיטות החקלאיות שלנו, כדי שיניבו כמות גדולה של תוצרת ויגנו עליה מפני מזיקים – ועם זאת, שהשפעתן על הסביבה ועל הטבע תהיה מועטה ככל האפשר.