האם השומן של הקורונה
יעצור אותה?

מדענים ברחבי העולם חוקרים את נגיף הקורונה החדש מאז שהתגלה בסין בסוף השנה שעברה. חלק מהמחקרים מתמקדים בחקר המחלה עצמה או בדרכי ההתפשטות שלה. חוקרים אחרים החלו בנסיונות לפתח חיסון או בדיקות מהירות ומדוייקות, ובמעבדות נוספות בודקים את יעילותן של תרופות שונות. כעת, שיתוף פעולה בין מעבדות בישראל ובארצות הברית הוביל לחשיפת אחד המנגנונים שבעזרתם הנגיף מתרבה בתאי ריאה. הבנת המנגנון פתחה את הדרך לטיפול: החוקרים הראו כי תרופות שכבר אושרו לשימוש במחלות אחרות מדכאות את שכפול הנגיף בתאי ריאה במעבדה, ומקווים לבדוק בקרוב בניסויים קליניים אם הן עושות זאת גם אצל בני אדם. 

פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הוביל את המחקר עם בנג'מין תנאובר (tenOever) מבית החולים הר סיני בניו-יורק. החוקרים בחנו תאי ריאה של אדם שהודבקו במעבדה בנגיף SARS-CoV-2, וכן דגימות תאים שנלקחו מריאות של חולים ב-COVID-19. הם מצאו כי הנגיף משנה את חילוף החומרים בתאים, וגורם בתוך כך להצטברות של שומנים ברקמת הריאה.

"תוצאות מעודדות מאוד". יעקב נחמיאס במעבדה | צילום: דניאל חנוך, האוניברסיטה העברית בירושלים 

נגיפים הם טפילים מושלמים – הם מכילים אך ורק חומר גנטי וכמה חלבונים, עטופים במעטפת חלבונית, ואצל נגיפים מסוימים, כמו נגיף הקורונה, גם בקרום שומני. אין להם את המנגנונים הדרושים להפקת אנרגיה, או לבנייה של חלבונים חדשים ועותקים נוספים של החומר הגנטי. לכן הם חייבים לחדור לתא חי ולנצל את המנגנונים שלו בשביל להתרבות. נגיפים רבים משפיעים על חילוף החומרים בתא כדי לייצר את המולקולות הדרושות להם, וכך עושה גם נגיף Sars-CoV-2. אך המחקר החדש מראה שנגיף זה מנצל מסלולים שונים מרוב הנגיפים האחרים, ומסלולים אלו מובילים לייצור של שומנים.

החוקרים סבורים שהצטברות השומנים בריאה עשויה להיות חשובה מאוד להתפתחות המחלה: היא פוגעת ברקמה וגם גורמת לתגובה חזקה של המערכת החיסונית. הממצא הזה מסביר מדוע אנשים הסובלים מסוכר גבוה בדם ומכולסטרול גבוה נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלה בצורה קשה. וחשוב עוד יותר, הוא מצביע על אפשרות לטיפול ב-COVID-19 על ידי מניעת הצטברות השומנים. "זה הוביל אותנו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת של הנגיף לשכפל את עצמו ולרסן את חומרת המחלה", אמר נחמיאס בהודעה לעיתונות.

 "ממצא חשוב מאוד". השומן (באדום ובירוק) המצטבר בתאי הריאות | צילום במיקרוסקופ: יעקב נחמיאס

מונעת שומן, חוסמת את הנגיף

החוקרים בדקו כמה וכמה תרופות, והתרופה שהשיגה את התוצאות הטובה ביותר הייתה פנופיברט (fenofibrate), שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר כבר ב-1975 להורדת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם. כשהחוקרים טיפלו בתאים בפנופיברט, התרופה מנעה את הצטברות השומנים, החזירה את חילוף החומרים לפעילות רגילה וכך חסמה את שכפול הנגיפים. לאחר חמישה ימים של טיפול ייצור הנגיפים בתאים פחת עד כדי כך שכבר אי אפשר היה להבחין בו, מבלי שהתאים עצמם נפגעו. 

התוצאות האלו בניסויי מעבדה מעודדות מאוד, ונחמיאס אף אמר כי "אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות". עם זאת, חשוב לזכור כי בינתיים, המחקר נערך רק על תאים במעבדה, ולעתים קרובות תרופות שמראות הצלחה גדולה בשלב זה לא צולחות את הניסויים הקליניים, על בני אדם. המאמר גם נמצא עדיין בתהליך של ביקורת עמיתים, בו מדענים מהתחום עוברים עליו ובודקים את מסקנותיו, והוא מתפרסם כעת באתר הפרסום המוקדם של כתב העת המדעי Cell. בנוסף, המחקרים על COVID-19 מראים שהנגיף תוקף גם מערכות אחרות של הגוף ולא רק את הריאות, ועדיין איננו מבינים עד הסוף את דרכי פעולתו.

בנימה אופטימית יותר, העובדה כי התרופה שבה השתמשו החוקרים מאושרת לשימוש בבני אדם ואף הייתה בשימוש שנים רבות, מאפשרת להם להתקדם במהירות לשלבים הבאים. אנחנו יודעים שהתרופה בטוחה ומכירים את תופעות הלוואי שלה, לכן אין צורך במבחני בטיחות ארוכים. ואמנם, כבר בשבוע הבא, אמר נחמיאס לאתר מכון דוידסון, יחלו ניסויים בבעלי חיים, ומחקרים קליניים על חולים צפויים בעוד חודש-חודשיים בבתי חולים בישראל ובמדינות נוספות. "שיתוף הפעולה בין פרופ' נחמיאס ומעבדות תנאובר מדגים את הכוח של אימוץ גישה רב-תחומית לחקר SARS-CoV-2", סיכם תנאובר. "הממצאים שלנו באמת עשויים להפחית משמעותית את הנטל העולמי של COVID-19".