מחקר מראה כי חשיפה של העור לקרינה על-סגולה משנה את הרכב החיידקים החיים בגופנו ועשויה להועיל במלחמה נגד מחלות מעי דלקתיות

מה הקשר בין חשיפה לשמש ומחלות מעיים כרוניות? חוקרים משערים כבר שנים רבות שקשר כזה אכן קיים, והוא נוגע לייצור של ויטמין D בגוף. מחקר חדש מצא שחשיפה לקרינה על-סגולה אכן משנה את הרכב החיידקים במעיים של בני אדם, כנראה לטובה, ולכן עשויה להיות לה השפעה חיובית על מחלות כרוניות כמו קרוהן וקוליטיס.

מחלות כרוניות רבות שתוקפות את הגוף האנושי מתאפיינות בתגובה דלקתית ממקור לא ידוע, שפוגעת ברקמות. בין הנפוצות שבהן נמצאות מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס, וכן טרשת נפוצה, דלקות פרקים, מחלת העור פסוריאזיס (ספחת) ועוד. רבות מהמחלות האלה מושפעות מחשיפה לשמש, מרמות של ויטמין D בגוף ומשינויים בהרכב חיידקי המעי,כלומר במיקרוביום. לפיכך, חוקרים שיערו כי קיים קשר בין שלושת הגורמים: הויטמין, החיידקים והשמש. ואכן, במחקרים שנעשו על מכרסמים נמצא כי החשיפה לקרינה על-סגולה, חלק מקרינת השמש, מובילה לעלייה ברמת ויטמין D בדם וכן לשינויים בהרכב חיידקי המעי. עם זאת, עד כה לא נבדק אם קרינת השמש אכן משפיעה בפועל על הרכב חיידקי המעי בגוף האנושי.

על מנת לבחון אם הקשר הזה קיים גם אצל בני אדם גייס צוות חוקרים קנדי 21 משתתפות בריאות למחקר מצומצם, שבו בחנו את הרמות של ויטמין D בדמן ואת הרכב חיידקי המעי שלהן לפני חשיפה מבוקרת לקרינה על-סגולה ואחריה. המחקר התבצע בחודשי החורף בקנדה – מדינה צפונית מאוד שקרינת השמש בה נמוכה בחודשי החורף ולכן אין בה חשיפה חיצונית משמעותית לקרינה על-סגולה בעונה הקרה.

הרכב חיידקים מגוון

מבין 21 המשתתפות, תשע נטלו תוספי ויטמין D בשלושת החודשים שקדמו למחקר, ועל כן רמת הוויטמין בדמן הייתה גבוהה יחסית מלכתחילה. החוקרים מצאו כי הרכב חיידקי המעיים אצלן היה מגוון יותר לעומת אלה שלא נטלו את הוויטמין, דבר שמעיד לרוב על מיקרוביום בריא יותר.

במהלך שבוע המחקר נחשפו כל הנבדקות לקרינה על-סגולה מסוג UVB שלוש פעמים, באופן מבוקר וברמה שאינה גורמת לגירוי בעור. נמצא כי החשיפה לקרינה הובילה לעלייה של כעשרה אחוזים ברמת ויטמין D אצל משתתפות שלא נטלו תוסף של הוויטמין, אך לא הייתה עלייה משמעותית אצל אלה שנטלו תוסף. החוקרים זיהו גם שינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים בבדיקות צואה של משתתפות שלא נטלו את הוויטמין, שלושה ימים לאחר החשיפה לקרינה. אצל הנבדקות שנטלו מראש ויטמין לא נצפה שינוי בהרכב חיידקי המעי.

החוקרים מציינים כי אוכלוסיית החיידקים אצל הנבדקות האלה הפכה מגוונת יותר אחרי החשיפה לקרינה ודומה יותר להרכב חיידקי המעי בקבוצה שנטלה תוסף של הוויטמין. בנוסף גדלה אוכלוסיית ה-Lachnospiraceae, חיידקים לא מזיקים שנחשבים מרכיב חשוב במיקרוביום בריא.

זהו המחקר הראשון שהראה כי חשיפה לקרינה על-סגולה מובילה לשינוי בהרכב חיידקי המעי אצל בני אדם. עם זאת, טרם פוענח המנגנון דרכו שינויים ברמות של ויטמין D מובילים לשינויים בהרכב חיידקי המעי. בנוסף, מדובר במחקר מצומצם מאוד וצריך עדיין לבחון את הממצאים שלו על מספר גדול יותר של נבדקים, משני המינים. חשוב גם לבחון גם מגוון רחב של צבעי עור, שכן הייצור של ויטמין D בגוף מושפע מאוד מהצבענים (פיגמנטים) בעור.

כמו כן, לא ברור למשך כמה זמן מחזיקים השינויים שנצפו בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי, ואם הם משתנים חזרה לאחר ימים או שבועות. מחקרים קודמים זיהו שינויים עונתיים בהרכב חיידקי המעי שלנו - נראה כי אין להם השפעה על אנשים בריאים, אך ייתכן שהם משמעותיים עבור אנשים שחולים במחלות מעי דלקתיות. החוקרים מקווים להבין אילו גורמים מובילים להתפרצות של מחלות כאלה דווקא אצל אנשים מסוימים, ואת התפקיד שממלא בכך ויטמין D.

לבסוף, חשוב להבהיר שהחשיפה במחקר לקרינה על סגולה הייתה קצרה ומבוקרת, בעוצמה שחושבה כך שלא תפגע במטופלות. לעומת זאת, חשיפה לא מבוקרת לשמש או לקרינה על סגולה ממקורות אחרים גורמת בוודאות לנזקים חמורים, ומעלה בצורה משמעותית את הסיכון לסרטן העור.

4 תגובות

  • אורה

    המחקר ודיאטת day two

    אם חשיפה לשמש ותוסף של ויטמין D משפיעה על הרכב חיידקי המעיים זה קצת מוריד מהמשמעות של דייאטת הדיי טו שמבוססת על הרכב חיידקי המעיים. את יודעת אם בדקו את הנושא?

  • מיקי

    אכן, הרכב אוכלוסיית חיידקי

    אכן, הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי יכול להשתנות לא רק בשל רמות ויטמין די, אלא גם שינויים תזונתיים, פעילות ספורטיבית, מצבים נפשיים ועוד. זו טעות להתייחס להרכב החיידקים כאל "תעודת זהות", נתון קבוע שאדם נושא איתו כל חייו, כמו מטען גנטי. מה זה אומר לגבי day two? שווה באמת לערוך השוואה בין ההמלצות שלהם לאחר מספר שנים, ובמיוחד לאחר שינויים באורח החיים. ההערכה שלי? ההמלצות לא תהיינה זהות.

  • שאולוב

    עכברים הם חיות ליליות לא?

    איך יתכן שבטבע הם מקבלים ויטמין די מחשיפה לשמש? ואם כן יש להם פרווה. יש למשהו הסבר?

  • אנה

    זו חיית מודל

    על מנת לחקור מחלות מעי דלקתיות (ואחרות) ניתן לחשוף את העכבר לכימיקלים מסוימים או ליצור מוטציות מכוונות שגורמות למחלה. בהמשך ניתן לגלח את הפרווה באיזורים מסוימים ולחשוף לקרינה, וכך לבחון את האפקט של חשיפה לקרינה על רמות הויטמין ועל מהלך המחלה.