מחקר חדש טוען שהאסטרואיד אומואמואה, שהגיע ממערכת שמש אחרת, הוא שבר של כוכב לכת
באוקטובר 2017 גילו לראשונה אסטרונומים ממצפה הליאקלה בהוואי גרם שמיים במערכת השמש שלנו שהגיע ממערכת שמש אחרת. העצם הזה הוא אסטרואיד לא גדול במיוחד, שקוטרו בציר הרחב ביותר מגיע לכמה מאות מטרים. הוא קיבל את השם אוּמוּאַמוּאָה (ʻOumuamua), שפירושו בשפה ההוואית "סייר" או "שליח".
כמה רמזים הובילו את החוקרים למסקנה שאומואמואה הוא אורח במערכת השמש שלנו. מאפייני המסלול שלו, כגון המהירות או הנטייה שלו ממישור המילקה, שונים מאלה של שאר האסטרואידים והשביטים המקיפים את השמש. למעשה, חישוב צורת מסלולו מראה שהוא בדרכו החוצה גם ממערכת השמש שלנו. בנוסף, הוא נע סביב כל הצירים שלו, וזו תנועה עתירת אנרגיה, שכן גופים נוטים להתקבע עם הזמן על סיבוב סביב ציר מרכזי אחד, כמו כדור הארץ. העובדה שאומואמואה טרם התייצב סביב ציר אחד מעידה שהוא התחיל את דרכו עם אנרגיה רבה במיוחד, שאולי אפשרה לו לברוח מכוח הכבידה של כוכב אחר. כמו כן, לצורתו דמוית הבגט אין אח ורע במערכת השמש שלנו.
מחקרים רבים ניסו להסביר איך אומואמואה נוצר. בין השאר עלו ההשערות שמדובר בשבר של שביט שנקרע לגזרים בגלל כוח כבידה שהפעיל עליו כוכב לכת, או אפילו שמדובר בלא פחות ולא יותר מאשר ספינת חייזרים. כעת טוען מחקר חדש שאומואמואה הוא שריד של כוכב לכת ממערכת שמש אחרת, שהתפרק לאחר שחלף קרוב מדי לכוכב שלו, ולא עמד בכוחות הכבידה העזים שפעלו עליו.
ייתכן שהסילונים של אדי מים פועלים כמנוע רקטי ומאיצים את האסטרואיד. איור של אומואמואה | מקור: NASA / ESA / STSCI / SCIENCE PHOTO LIBRARY
כוחות משיכה עזים
כדי להמחיש כי התסריט הזה אפשרי ביצעו החוקרת יון צ'אן (Zhang) ועמיתה דגלאס לין (Lin) הדמיות מחשב המדמות התקרבות של גופים לכוכב השוקל כמחצית ממסת השמש. הם בחרו בכוכב קל יותר מהשמש שלנו, מפני שלכוכבים קלים יש גבול רוש (Roche) גדול יותר: טווח שכאשר גוף חודר אליו, כוחות המשיכה של הכוכב יגברו על הכוחות הפנימיים המחזיקים אותו כמקשה אחת, והגוף יתפרק. לכן סביר יותר להניח שכוכב לכת יתפרק בקרבת כוכבים קלים.
בהדמיות הכניסו גופים בגדלים שונים, בין כמה מאות מטרים לכוכב לכת הגדול מכדור הארץ, למסלולים שיביאו אותם למרחק קטן פי שמונים מהמרחק בין מסלולו של כוכב חמה לשמש שלנו. במרחק כזה פועלים על כוכב הלכת כוחות גאות – כוחות הכבידה חזקים מושכים את הצד הפונה לכוכב בעוצמה רבה יותר מאשר את צידו המרוחק, וכך מותחים את הגוף כמו גומי. כעבור מספיק זמן הגוף המוארך יתפרק להרבה חלקים קטנים, שנראים כמו אומואמואה.
תהליך כה אלים יכול גם להסביר מדוע האסטרואיד חג סביב כל ציריו. בנוסף זה יכול להסביר תצפית נוספת: כשאומואמואה חלף ליד השמש שלנו, הוא האיץ. אם הוא אכן נוצר בדרך דומה לזאת שהציעו החוקרים, ייתכן שנכלא בתוכו קרח כשנקרע מכוכב הלכת. במעברו ליד השמש, הקרח התאדה וסילון האדים שנפלט מאומואמואה פעל עליו כמנוע רקטי.
עם זאת, האסטרופיזיקאי הישראלי אברהם (אבי) לֵייבּ (Loeb) מאוניברסיטת הרווארד סבור שהסיכוי כי אומואמואה הוא שבר של כוכב לכת אינו גבוה. אסטרונומים מעריכים שקיימים עוד עצמים רבים כמו אומואמואה בחלל, וכדי שהם יווצרו "צריך שכוכב ייצר קוואדריליון (מיליון מיליארד) עצמים כאלה", אמר לייב לאתר סיינס-ניוז. קריעת כוכב לכת לגזרים כאלה היא תהליך נדיר, מכיוון שהיא תתרחש רק אם כוכב הלכת יעבור באזור צר מאוד: קרוב מספיק לכוכב כדי שהכוחות יפעלו עליו, אך לא קרוב מדי, אחרת הכוכב יבלע אותו.
המחקר הראה, אם כן, מנגנון אפשרי שמסביר איך נוצרים שברים בצורתו הבגטית של אומואומואה, בעלי אנרגיה גבוהה מספיק כדי שיוכלו להימלט ממערכת השמש שלהם. המנגנון הזה אפשרי עבור כוכב לכת, שביט, או חלק מדיסקה שעתידה להתגבש בהמשך לכוכב לכת. לדברי לין, "אומואמואה הוא רק קצה הקרחון. אנו מצפים שעוד הרבה מבקרים עם מאפיינים דומים מהחלל הבין כוכבי יחלפו במערכת השמש שלנו".
