האדם המודרני שבניאנדרטל

במיליוני השנים האחרונות, האבולוציה של האדם התרחשה כמעט כולה באפריקה. בעלי החיים הקרובים לנו ביותר הם קופי האדם האפריקאים, הגורילה ועוד יותר מכך השימפנזה והבונובו. השושלת שלנו התפצלה מזו של השימפנזים לפני כ-6-7 מיליוני שנים, וגם את רוב השנים הללו בילו אבותינו באפריקה.

ברור, עם זאת, שבזמן כלשהו עזבו חלק מבני האדם את אפריקה, שהרי כיום המין שלנו נמצא בכל היבשות ובאיים רבים מספור. מחקרים גנטיים הראו שאבותיהם של כל האנשים החיים כיום מחוץ לאפריקה, מתושבי ארץ האש באמריקה הדרומית ועד לשוודים בצפון אירופה, יצאו מאפריקה לפני כ-70 אלף שנים לכל המוקדם. מחוץ לאפריקה, באסיה ובאירופה, הם פגשו מיני אדם אחרים, הניאנדרטלים, הדניסובים ואחרים, שיצאו מאפריקה עוד לפני כן. חוקרים שהפיקו DNA מעצמותיהם של ניאנדרטלים הראו שחלק מהפגישות האלו היו אינטימיות: ניאנדרטלים והומו ספיינס העמידו צאצאים יחדיו, ומעט DNA ניאנדרטלי עדיין נמצא בתאיהם של אנשים החיים כיום. מלבד אפריקאים שגם כל אבותיהם היו אפריקאים, כולנו נושאים כמה גנים ניאנדרטלים.

הניאנדרטלים הופיעו לפני כ-400 אלף שנים, ונכחדו לפני כ-40 אלף שנים בלבד. אבותיהם הגיעו מאפריקה, אך הממצאים הארכיאולוגיים מראים שהם חיו רק באסיה ובאירופה. הגיוני מאוד, אם כך, שהגנים שלהם יימצאו אצל בני האדם המודרניים שאבותיהם יצאו מאפריקה לפני 70 אלף שנים: ההשערה היא שהניאנדרטלים ואבותינו נפגשו זמן קצר יחסית לאחר אותה הגירה, אולי במזרח התיכון, ושם התרחשה העברת הגנים.

חיו רק באסיה ובאירופה. ניארדנטלים בקיץ | איור: Mauricio Anton / Science Photo Library

פגישה מוקדמת

תגליות מהשנים האחרונות החלו לסבך את הסיפור הפשוט הזה. ב-2016 דיווחו חוקרים שמאובנים של ניאנדרטלים שנמצאו בהרי אלטאי שבסיביר נושאים מעט DNA שמקורו בבני המין שלנו. כמובן, אם גנים של ניאנדרטלים הגיעו אל הגנום שלנו, הגיוני שגם גנים שלנו יעברו לניאנדרטלים – אלא שאותם מאובנים היו בני יותר מ-120 אלף שנים. הימצאות DNA של הומו ספיינס בעצמותיהם מרמז ששתי האוכלוסיות נפגשו מוקדם בהרבה משחשבנו.

זמן קצר לאחר מכן פורסמו ממצאים ארכיאולוגיים שהצביעו גם הם על יציאה מוקדמת של הומו ספיינס מאפריקה. הם כוללים עצם לסת שנמצאה במערה בכרמל, ותוארכה ל-177 אלף שנים לפני זמננו; וגולגולת מיוון בת יותר מ-200 אלף שנים. שניהם שויכו למין שלנו, הומו ספיינס, למרות שהשיוך של הגולגולת היוונית עדיין מוטל בספק. החוקרים הסיקו שקבוצות של בני המין שלנו יצאו מאפריקה וגם חזרו אליה במשך 200 אלף השנים האחרונות. אך נראה שהקבוצות המוקדמות יותר נכחדו ולא תרמו לגנים של האנשים החיים כיום, בניגוד לקבוצה שיצאה לפני 70 אלף שנים והתפשטה ברחבי העולם. עם זאת, אותם אנשים קדומים יותר היו יכולים להעמיד צאצאים עם ניאנדרטלים, וכך להעניק להם DNA של הומו ספיינס.

מחקר חדש, שבו בחנו החוקרים את ה-DNA של 180 אנשים מאוכלוסיות שונות באפריקה שמדרום לסהרה, תומך במסקנה הזו. החוקרים זיהו ב-DNA של האפריקאים קטעים שהיו זהים לאלו שנמצאו אצל הניאנדרטלים מהרי אלטאי. הם הגיעו למסקנה שקבוצה של בני המין שלנו יצאה מאפריקה ונפגשה עם ניאנדרטלים, ואף העמידה איתם צאצאים, כבר לפני כ-250 אלף שנים, וכך קיבלו הניאנדרטלים DNA של הומו ספיינס.

החוקרים בחנו DNA של אנשים באפריקה שמדרום לסהרה. צוות המחקר מראיין מתנדבים באתיופיה | צילום: Sarah Tishkoff, UPenn

בני דודים של האנושות המודרנית

החוקרים בחנו את אותם אזורים בגנום של האפריקאים שהיו זהים לאלו של הניאנדרטלים, והשוו אותם לאלו שנמצאים ב-DNA של בני אדם מודרניים מאוכלוסיות אחרות. כך הם הצליחו להפריד בין גנים שמוצאם מהניאנדרטלים, ועברו לגנום של האפריקאים המודרניים, לבין גנים שהיו במקור של הומו ספיינס, ונכנסו לגנום הניאנדרטלי. אצל האוכלוסיות האפריקאיות, רוב ה-DNA הזהה לזה של הניאנדרטלים הוא מהמקור השני, כלומר הוא DNA שהתפתח אצל המין שלנו, הומו ספיינס, והניאנדרטלים קיבלו אותו לאחר שהעמידו צאצאים עם אבותינו.

הניאנדרטלים מהרי אלטאי, שחיו לפני כ-120 אלף שנים, נשאו בתאיהם כשישה אחוזים של DNA שמקורו בהומו ספיינס. החוקרים חישבו ומצאו שאבותיהם קיבלו את ה-DNA הזה לפני כ-250 אלף שנים. אז פגשו ככל הנראה בקבוצה של בני המין שלנו, שכבר היו מחוץ לאפריקה.  "האנשים הללו עזבו את אפריקה בין 250 ל-270 אלף שנים לפני זמננו", אמר אלכסנדר פלאט (Platt), אחד החוקרים שהובילו את המחקר. "הם היו מעין בני דודים של כל האנשים החיים כיום, והיו דומים לנו הרבה יותר מהניאנדרטלים".

כ-200 אלף שנים לאחר המפגש הזה, התרחש עוד מפגש בין ניאנדרטלים להומו ספיינס. איננו יודעים בדיוק מאיפה הניאנדרטלים הגיעו, אבל בני המין שלנו היו מהקבוצה שיצאה מאפריקה לפני כ-70 אלף שנים, וכללה את אבותיהם של כל הלא-אפריקאים החיים כיום. גם במפגש הזה התרחשה החלפת גנים, והגנים הניאנדרטלים שיש בתאינו כיום הם תוצאה של אותו מפגש, או כמה מפגשים באותה תקופה.

וזו לא הייתה התחנה האחרונה במסע ה-DNA הניאנדרטלי. החוקרים במחקר החדש, שבחנו את ה-DNA המשותף לניאנדרטלים ולאפריקאים, מצאו שחלק ממנו היה ממוצא ניאנדרטלי. הוא לא נמצא אצל כל האוכלוסיות שנבדקו, אבל כן אצל חלקן. איך קיבלו האפריקאים את ה-DNA של ניאנדרטלים שחיו באסיה ובאירופה? החוקרים משערים שהמקור הוא בבני המין שלנו שנולדו באסיה או באירופה, והיה בתאיהם DNA ניאנדרטלי, כמו אצל כל הלא-אפריקאים. אותם אנשים אחר כך היגרו לאפריקה, העמידו צאצאים עם האוכלוסייה האפריקאית, וכך הגיע ה-DNA הניאנדרטלי גם לשם.

היו שלושה אירועים לפחות של העברת גנים. בכחול שושלות אדם באפריקה, באדום שושלות מחוץ לאפריקה. הומו ספיינס שיצאו מאפריקה העבירו גנים לניאנדרטלים (1), מאוחר יותר ניאנדרטלים העבירו גנים להומו ספיינס מחוץ לאפריקה (2), שהעבירו גנים של ניאדרטלים גם להומו ספיינס שנותרו באפריקה (3) | איור: יונת אשחר. מבוסס על איור מהמחקר

שלוש פגישות, לפחות

היו, אם כך, שלושה אירועים עיקריים של העברת גנים, שכל אחד מהם היה יכול לכלול כמה וכמה מפגשים. הראשון, שהתרחש לפני 250 אלף שנים, כלל קבוצה של הומו ספיינס שלא ידענו על קיומה עד כה, שעזבה את אפריקה מוקדם מאוד ופגשה בניאנדרטלים, ואז נעלמה מבלי להותיר צאצאים. על השני, שהתרחש לפני 50-60 אלף שנים, ידענו כבר קודם: זהו המפגש בין הניאנדרטלים לקבוצה שעזבה את אפריקה לפני 70 אלף שנים, ובניה ובנותיה יושבים עד היום בכל רחבי העולם. באירוע השלישי, שהתרחש מאוחר יותר, נפגשו אנשים ששניהם מהמין שלנו, הומו ספיינס, אבל אחד מהם הגיעו מאסיה או מאירופה ונשא DNA ניאנדרטלי, והשני היה אפריקאי. כך הגיע ה-DNA הניאנדרטלי למעמקי אפריקה.

"הגילוי של השושלת הזו של בני אדם הוא ממש מרגש", אמר דניאל האריס (Harris), שהוביל את המחקר לצידו של פלאט, על הקבוצה של הומו ספיינס שעזבה את אפריקה לפני יותר מ-250 אלף שנים. "זה נותן לנו זווית חדשה דרכה אפשר להסתכל על האבולוציה האנושית. היות שאין לנו רצפי DNA ממאובנים של בני המין שלנו לפני זמן רב כל כך, זיהוי הרצפים הללו שופך אור חדש על האבולוציה המוקדמת של בני אדם מודרניים באפריקה".