לווין התלמידים הישראלי השלישי בסדרה שוגר היום לחלל. הוא יצלם את כדור הארץ לצורך מחקרים אקולוגיים

 

לווין התלמידים דוכיפת 3 שוגר בצהריים בהצלחה מאתר השיגור בדרום הודו, על גבי טיל PSLV של סוכנות החלל ההודית. הלוויין היה אחד מעשרה לוויינים שנשא הטיל, והוא שוחרר כמתוכנן במסלולו, בגובה 550 קילומטר. כשעה לאחר מכן, דקות ארוכות של מתח התחלפו באכזבה, כשתחנת הקרקע במרכז המדעים בהרצליה לא הצליחה לקלוט אותות מהלוויין בעת המעבר הראשון שלו מעל ישראל. הסיבה לכך הייתה, ככל הנראה, מסלול לא אופטימלי לקליטה ממרכז הארץ, לצד נתונים לא מדויקים לגבי המסלול המדויק, לכן האנטנות לא כוונו אליו היטב. אבל כעבור דקות אחדות האכזבה התחלפה בצהלות שמחה. חובבי רדיו בפנמה ואחר כך בפוארטו ריקו, קלטו איתותים מהלוויין, והעלו לרשת. ניתוח הנתונים אישר כי אכן מדובר בלוויין התלמידים הישראלי. על פי הבדיקות הראשונות של כמה מערכות, בהן מצב הסוללות, מערכת הקבצים שתאפשר ללוויין להעביר תמונות ומערכות התקשורת - הכל נראה תקין. "ייקח לנו כמה ימים לקבוע סופית את המסלול של הלוויין וליצור עמו קשר סדיר במעברים מעל ישראל", הסביר גפן אברהם, תלמיד לשעבר במרכז המדעים שהיה מעורב בפיתוח תחנת הקרקע, וכיום - כבוגר התכנית - הוא מסייע לתלמידים.

לוויין דוכיפת 3 נבנה במשך כשנתיים על ידי כשישים תלמידים ותלמידות, ממרכז המדעים בהרצליה ומתיכון שער הנגב. זה הלוויין השלישי בסדרה, אחרי דוכיפת 1 ששוגר ב-2014, ודוכיפת 2 ששוגר ב-2016. דוכיפת 3 גם הוא ננו לוויין, אבל גדול מקודמיו. גודלו שלוש יחידות של 10*10*10 סנטימטר (הקודמים היו יחידה אחת ושתי יחידות בהתאמה) ומשימתו היא צילום של כדור הארץ מגובה 550 קילומטר, לצורך מחקר ומעקב אקולוגי. התמונות שהוא יצלם יהיו זמינות לכל דורש, אומרים אנשי הפרויקט.

צפו בסרטון של מכון דוידסון על שיגור דוכיפת 3. צילום: איתי נבו, עריכת וידאו: אלכס אברוטין

בולט בהעדרו: משרד החינוך

מהנדס המערכת, אלעד שגיא, עבד עשרים שנה בתעשייה האווירית, והוביל פיתוח ושיגור של לווייני תצפית ותקשורת. "פרשתי לפני שנתיים כדי להתרכז בחינוך", אמר שגיא. "כולנו פה בשביל להעצים את התלמידים האלה, לתת להם תחושה של פרויקט בסדר גודל כזה וללמד אותם את הפעילות והשילוב של כל המערכות: חשמל, תקשורת, מסלולים, תרמיקה ועוד".

תקציבו של מיזם דוכיפת 3 הוא כשלושה מיליון שקלים. כמעט שליש מהסכום מיועד למימון עלות השיגור מהודו, והשאר להוצאות על החומרה, המיחשוב, הפיתוח, ההרכבה והבדיקות של הלוויין. עיקר המימון מגיע מעיריית הרצליה, המפעילה את המרכז למדעים, ממועצת שער הנגב, מקרן יק"א ומסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. בולט בהעדרו: משרד החינוך. התלמידים אמנם מקבלים הכרה חינוכית בעבודתם, במסגרת ציון בגרות של 5 יחידות לימוד במגמות טכנולוגיות או בעבודת גמר, אבל תמיכה של ממש לא התקבלה מהמשרד, חרף פניות. "גם לקבל את ההכרה בעבודה הלימודית של התלמידים לא הייתה פשוטה", אומרים גורמים במרכז.

דגם של לווין דוכיפת 3 | איתי נבו
כשישים תלמידים ותלמידות עבדו עליו במשך שנתיים. דגם של לווין דוכיפת 3 | איתי נבו

אחד הימים המאושרים

בין האתגרים שהתלמידים התמודדו איתם בשלב הפיתוח היו אספקת חשמל למצלמה, כיוון וייצוב המצלמה בשעת הצילום, דחיסה ומיון של התמונות כדי להעביר רק את התמונות הטובות ביותר לכדור הארץ, בשל רוחב פס מצומצם, שיגור פקודות ללוויין ופיתוח תוכנות לתפעול הלוויין. התלמידים גם יפעילו את חדר הבקרה של הלוויין, שיהיה בקשר רק 10 דקות כל פעם, בשש מכל 17 הקפות של כדור הארץ, בשל האילוצים של מסלולו והעובדה שיש לו רק שתי תחנות קרקע, בהרצליה ובשער הנגב.

"התוכנה שלי מסדרת, ממיין ומאפסנת מידע שמגיע מהלוויין, ומאפשרת לשלוח אליו פקודות, כלומר מאפשרת לאנשים שלנו לנהל את הלוויין מהקרקע", מסביר תלמיד כתה י"ב, ניקיטה וייל, המשתתף בפרויקט דוכיפת 3 כבר כמעט ארבע שנים, מאז הגיע למרכז המדעים בכתה ט', כשהפרויקט היה עדיין בשלבי טרום-תכנון. התוכנה שהוא כתב זוכה להערכה רבה בקרב אנשי המקצוע המלווים את המיזם, ולדבריהם פיתוחה במרכז חסך כסף רב מתקציב הפרויקט. תלמידים נוספים, עמית גולדנברג ושחר זיס, חברים בצוות תחנת הקרקע בהרצליה, ופיתחו את הממשק לשימוש בתכנה של וייל כדי לתקשר עם הלוויין, וגם עם לוויינים נוספים בעתיד. "מתחילת השנה עבדנו המון שעות על המערכת הזו", אומר זיס. "בעתיד הקרוב אנו אמורים לעבוד על המערכת החדשה, שתחליף את המערכת הנוכחית בתחנת הקרקע", מוסיף גולדנברג. במסגרת הפרויקט הם זכאים לנקודות בגרות, "אבל אף אחד לא כאן בשביל הבגרות", הם אומרים כמעט במקהלה. "אתה כאן בשביל הידע העצום שאתה צובר".

"זה אחד הימים המאושרים בחיי, וכנראה הכי מאושר", קורנת תלמידת כתה י"ב, גל לוין, המחזיקה גם בתואר מנכ"לית דוכיפת 3 וראש צוות התקשורת בפרויקט. "עבדנו על הלוויין הזה שלוש שנים, וזה השיא לראות שהכל עובד בחלל. הלוויין הזה הופיע לא פעם בחלומות שלי בשנים האחרונות... עכשיו אנו נכנסים לתקופת התפעול, שבה נעלה פקודות ללווין כל יום ונקבל ממנו טלמטריה וצילומים. נשארה עוד הרבה עבודה". אם הלוויין יתפקד כמתוכנן, את העבודה הזו ימשיכו תלמידים שכיום הם בבית הספר היסודי - על פי התכניות הוא אמור לפעול 5-7 שנים בחלל.

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, אמר: "זו חגיגה והתרגשות גדולה של כולם. שני השיגורים הקודמים עברו בהצלחה רבה, אבל התלמידים לא נחו על זרי הדפנה. הם קיבלו ידע מעשי ויחד עם יכולות גבוהות והשקעה הגיעו ליעד הסופי. חלק מהמדיניות שלנו הוא חיבוק תושבי עוטף עזה, והפרויקט מסייע לקרב את הפריפריה למרכז ולקדם חינוך מדעי איכותי".

שר המדע אקוניס עם התלמידים שעבדו על הלווין | איתי נבו
"כל אזרחי ישראל צריכים להיות חלק מהפלא הזה" שר המדע אקוניס עם התלמידים שעבדו על הלווין | איתי נבו

לא ממהרים למאדים

"זה יום עצוב מבחינה פוליטית אבל שמח מבחינת החינוך המדעי", אמר שר המדע, אופיר אקוניס. "בכל העולם מסתכלים בנו, במדינת ישראל, בכם התלמידים ובמנטורים שלכם, בכל מי שהניח תשתית להיותה של ישראל מעצמת חלל. אנו פועלים לקדם את הנגשת המדע בכל מקום, בכל דת ומכל מגזר. כל אזרחי ישראל צריכים להיות חלק מהפלא הזה. נמשיך לתמוך גם בתכניות חינוך".

עם כל ההתלהבות שזיגור לוויין מעורר אצל התלמידים, מפתיע לגלות שלא כולם היו שמחים לטוס לחלל. כשגולדנברג וזיס נשאלים אם היו עולים לחללית הקרובה למאדים, הם מסתייגים מאוד. "לא אני!" אומר גולדנברג. "אני מעדיף להיות מאחור ולתכנת", הוא מחייך. "גם לא אני", מבהיר זיס. "אנחנו מעדיפים להיות אלה שכותבים את התוכנה ללוויין ואת התוכנות המשמשות את תחנת הקרקע". "האמת היא שאני לא רוצה לטוס למאדים, זה נראה לי מסוכן מדי, יש מספיק מה לעשות על כדור הארץ", מוסיף וייל. "בינתיים אני בוחן מה אני רוצה להיות בצבא, ואחרי הצבא יהיה לי כבר מה לעשות, אני בטוח".

מי שדווקא ממש לא פוסלת את הרעיון לטוס לחלל היא הילה ריבלוב, בוגרת מרכז המדעים, שכיום, עד גיוסה, משמשת מדריכה בצוות התקשורת של דוכיפת 3. "אין לי ספק שבעתיד אעסוק במדעים וטכנולוגיה, גם אם אני עוד לא יודעת בדיוק במה", היא אומרת. "אבל אם עכשיו היו מציעים לי לטוס למאדים, התשובה היא במאה אחוז - כן!".

משתתפי הפרויקט | צילום: משרד המדע
לא נחים על זרי הדפנה. משתתפי הפרויקט | צילום: משרד המדע

עדכון 12.12: הקשר חודש

למחרת השיגור הצליחו התלמידים בהרצליה לקלוט בפעם הראשונה את אותות הלוויין ישירות בתחנת הקרקע שלהם בעת מעברות מעל ישראל, ואף ביצעו בהצלחה נסיונות ראשונים להעלות פקודות ללוויין. "המטרה היא קודם כל לראות שהכל בסדר עם הלוויין ולהבין את מצבו, ובהמשך להתחיל לבצע את המשימות שלו", אמרה שרון משאל, רכזת מגמת הלוויינים והחלל במרכז המדעים. "כרגע נראה שהכל תקין".