מדי יום נוחתים עלינו מיליארדי נגיפים מהשמיים. התפוצה העיקרית שלהם – באמצעות רוחות מהסהרה וגשמים
מספר בלתי נתפס של נגיפים מרחף סביבנו באטמוספרה – ולטענת חוקרים מקנדה, ספרד וארצות הברית הם שוקעים על פני כדור הארץ בקצב מהיר של מאות מיליוני פרטים ביממה לכל מטר רבוע. זו הפעם הראשונה שניסו לכמת את תנועת הווירוסים מהרגע שהם נסחפים גבוה לאוויר ועד שהם שוקעים בחזרה, לעיתים אלפי קילומטרים מנקודת המוצא.
נגיפים הם יצורים קטנטנים, בגודל של ננומטרים אחדים (מיליארדיות המטר), שמסוגלים להתרבות רק על ידי הדבקה של תא חי. הם כנראה הישות הביולוגית הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ, ולפי ההערכות המדויקות ביותר שיש לנו כיום מספרם עומד על כ-1031 פרטים בכדור הארץ כולו. הם שוכנים בכל מקום על פני השטח, ומסוגלים להגיע לאוויר דרך רסס מהים או אבק שמתרומם מהאדמה.
אך עד כה דפוסי התנועה שלהם במרחב האווירי לא היו ברורים. החוקרים במחקר הנוכחי בדקו את שקיעת הנגיפים שמגיעים לטרופוספרה החופשית – האוויר העליונה בטרופוספרה, שהיא החלק התחתון של האטמוספרה. גובה השכבה הזו מ-2-3 ק"מ ועד 10-20 ק"מ, תלוי באזור. "יותר מ-800 מיליון וירוסים נוחתים מדי יום מהאטמוספרה בכל מטר רבוע על פני השטח", אומר הווירולוג קורטיס סאטל מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, אחד ממשתתפי המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The International Society for Microbial Ecology Journal.
לדברי סאטל, כבר לפני כעשרים שנה מצאו נגיפים בעלי מטען גנטי זהה במקומות רחוקים ברחבי העולם, והבינו שהם מנצלים את גודלם הזעיר כדי לנוע מרחקים גדולים. הווירוסים הללו תופסים טרמפ על גבי חלקיקים שעולים מהים או מאבק שנישא ברוח מקרקעות שעוברות בליה. אלו מהם שמצליחים להתרומם לגובה של מעל ל-3,000-2,500 מטר פוגשים זרמי אוויר שנושאים את החלקיקים על פני אלפי קילומטרים.
כדי לכמת את התהליך הזה הציבו החוקרים מכשירים לאיסוף משקעי חלקיקים בגובה של כ-3,000 מטר מעל פני הים בהרי סיירה נבאדה בספרד. מה שמצאו היה שבכל מטר רבוע נוחתים מדי יום מאות מיליוני נגיפים, וכן כמה עשרות מיליוני חיידקים. "חיידקים ונגיפים שוקעים בדרך כלל על פני השטח במהלך גשמים או חדירות של סופות אבק ממדבר סהרה. מצאנו גם שהגשם היה פחות יעיל לעומת סופות האבק בהסרת נגיפים מהאטמוספרה", אומרת החוקרת איזבל רש מאוניברסיטת גרנדה, שהובילה את המחקר.
מדינת ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי דומה לספרד מבחינת קווי הרוחב והקִרבה למדבר סהרה, כך שנראה שתוצאות המחקר רלוונטיות גם לאזורנו. המחשבה על השקעה של מיליארדי נגיפים שנוחתים מדי יום בכל מטר רבוע עלולה להחריד את אלו שדואגים לשמור על סביבתם נקייה מחיידקים ושאר מיקרואורגניזמים. עם זאת, יש לזכור שרובם המוחלט אינם מדביקים בני אדם, אלא מתמחים בהדבקת חיידקים ויצורים חד-תאיים אחרים.
שקיעת הנגיפים ממלאת כנראה תפקיד משמעותי במערכות אקולוגיות רבות, מכיוון שהם מתווכים מיחזור של חומרי מזון, ומגדילים את המגוון הגנטי של חיידקים על ידי הדבקה והרג שלהם. החשיבות האקולוגית של התהליך תלויה במידת החיות של הנגיפים והחיידקים הנישאים באוויר, אך ממחקרים קודמים נראה שרובם אכן חיים. אפשר להתייחס לתנועה הזאת במרחב כמעין בנק זרעים גנטי, שמאפשר לאוכלוסיות להתמודד עם שינויים בסביבה. זה גם מסביר איך נגיפים וחיידקים מגיעים לכל פינה נידחת בכדור הארץ.
