שמונה שנים אחרי שגל חום השמיד מיליוני אוריות מצויות באלסקה, אוכלוסיית עופות המים הללו לא מצליחה להשתקם

בשנים 2016-2014 תקף גל חום קיצוני ומתמשך את חופי אלסקה, בצפון האוקיינוס השקט. טמפרטורות שאינן אופייניות לאזור הארקטי חיממו את מי האוקיינוס והוציאו את המערכת האקולוגית הימית מאיזון. אחד המינים שנפגע קשה במיוחד היה העוף הימי אוריה מצויה (Uria aalge).

האוריות מזכירות בצורתן ובצבעיהן פינגווינים, אף שאין ביניהם כל קרבה משפחתית. בעוד הפינגווין הוא עוף שוכן קרקע שנפוץ בחצי כדור הארץ הדרומי, האוריות חיות בעיקר בחוג הארקטי שבחצי כדור הארץ הצפוני והן עפות ללא קושי. הן מקננות במושבות צפופות על מדפי צוקים בחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ומצטיינות בציד דגים בצלילה מהאוויר.


האוריות מקננות במושבות צפופות על מדפי צוקים בחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. מושבת קינון באלסקה | Sarah Schoen/U.S. Geological Survey

במהלך גל החום, שנמשך כשנתיים, נסחפו קרוב ל-62 אלף פגרים של אוריות דרומה ממפרץ אלסקה לחופי קליפורניה. רובם זוהו כנקבות. בשלב ההוא היה עדיין מוקדם מדי להעריך את הנזק הכולל לאוכלוסייה המקננת באלסקה, והמעקב אחרי גודל מושבות הקינון שמתנהל באזור מאז שנת 1995 קיבל משנה חשיבות. תצפיות שדה וניטור עקבי של המושבות הניבו מידע רב על מצבן, ומאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Science מסכם את הידוע לנו על מושבות הקינון כיום.

החוקרים מעריכים כי לפני גל החום מנו המושבות כשמונה מיליוני פרטים, שהם כרבע מגודל האוכלוסייה העולמית הכוללת של האוריות המצויות בתקופה זו. על סמך שילוב של מודלים סטטיסטים וחישוב ממוצעים של אוכלוסיות כל המושבות במהלך גל החום ואחריו, העריכו החוקרים כי כארבעה מיליוני פרטים, כלומר מחצית מגודל האוכלוסייה המקורית באלסקה, מתו בתקופה הזאת. הסיבה העיקרית לתמותה העצומה הייתה הידלדלות כמות המזון הזמין לאוריות, לאחר שעליית טמפרטורת לאורך החוף הובילה למוות המוני של דגים. התחרות הגוברת על מעט המזון הזמין הרעיבה עופות רבים למוות, והקשתה גם על האוריות ששרדו להעמיד צאצאים בעונות הקינון.


כארבעה מיליוני פרטים, מחצית מגודל האוכלוסייה המקורית באלסקה, מתו בעקבות גל החום. פגרים של אוריות על חוף באלסקה, 2016 | David B. Irons/U.S. Fish and Wildlife Service

מצב חסר תקנה

על פי המאמר, מעקב מתמשך אחרי מושבות הקינון מאז גל החום ועד עתה מגלה שאוכלוסיית האוריות המצויות של אלסקה אינה מצליחה להשתקם. זו אינה הפעם הראשונה במאה השנים האחרונות שבה משבר אקולוגי פגע פגיעה קשה באוכלוסיית האוריות, מסיבות טבעיות כמו אסונות אקלימיים או עקב פעילות האדם כגון דיג יתר או דליפת נפט למים. בכל הפעמים הקודמות הצליחו האוריות להשתקם כשהתנאים השתנו לטובה. במקרה הנוכחי, בחלוף גל החום היה אפשר לצפות שהאוריות המצויות ששרדו יהנו מתחרות מופחתת על משאבים וישובו לשגשג, אך בפועל מספר הפרטים נשאר יציב ברמתו הנמוכה. החוקרים חוששים שאחרי השינויים המשמעותיים שחוותה המערכת האקולוגית בתוך זמן די קצר, היא לא תוכל לשוב לקיים מושבות קינון של אוריות בגדלים שהכרנו בעבר.


אוכלוסיית האוריות המצויות של אלסקה אינה מצליחה להשתקם. מושבת קינון של אוריות מצויות לפני גל החום (2014, תמונה עליונה) ואחריו (2021, תמונה תחתונה) | צילום: U.S. Fish and Wildlife Service, נחלת הכלל 

האסון הזה, שמסתמן כאחד מאירועי התמותה הגדולים ביותר של חיית בר שתועדו בתקופה המודרנית, מעלה את השאלה מדוע האוריה המצויה נפגעה יותר ממינים אחרים? גל החום פגע בבעלי חיים רבים, ובכלל זה דגים, סרטנים, עופות ויונקים ימיים כמו לווייתנים ואריות ים, אך אף אחד מהם לא ניזוק בהיקף דומה לזה של תמותת האוריות. נכון לעכשיו החוקרים מתקשים לספק תשובה לפער הזה, עובדה שמדגישה שוב  את הקושי העצום לחזות לא רק את שינויי האקלים, אלא גם את השפעותיהם האפשריות. באשר לאוריות המצויות, החוקרים סבורים כי האוכלוסייה לא תשתקם לפני גל החום הבא שיפגע בה שוב. למעשה, ייתכן שגל חום כזה כבר התרחש בשנת 2019, והשפעותיו ארוכות הטווח עוד לא נלמדו.

ההתחממות העולמית ושינויי האקלים בכדור הארץ משפיעים על התדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים ועל עוצמתם. בעקבות זאת, גלי חום, הצפות, שריפות, סופות, בצורות ומשברים אחרים צפויים להתרחש ברחבי העולם לעיתים קרובות יותר ובעצימות גוברת. מערכות אקולוגיות רגישות ובעלי חיים שנמצאים תחת לחצים הישרדותיים אחרים עלולים להיפגע מהם בצורה חמורה, ובלי יכולת להשתקם, כפי שקרה לאוריות המצויות באלסקה. זהו סימן אזהרה נוסף להשלכות ההרסניות של שינויי האקלים שאנו חווים.

תגובה אחת

  • אנונימי

    עידית סילמאן

    טראמפ וסילמאן יחד צריכים לקבל סטירת לחי