פרויקט השיגור של החללית הישראלית לירח הוקפא בשל חוסר תקציב, הפעילות החינוכית של העמותה תימשך כסידרה

עמותת SpaceIL הקפיאה את הפרויקט ההנדסי של משימת בראשית 2 – שיגור החללית הישראלית השנייה לירח –  לאחר שלא הצליחה לגייס את המימון הנדרש. בשל כך היא נאלצה לסיים את העסקתם של כ-25 עובדי הפרוייקט והיועצים, ולהקפיא את ההתקשרות עם הספקים הראשיים. עם זאת, הפרויקט החינוכי של העמותה ימשיך לפעול כרגיל. התוכנית החינוכית של העמותה, SpaceUP, מתקיימת כיום ב-16 בתי ספר, לצד פעילויות חינוכיות נוספות, בהן הובלת קהילת מחנכי החלל בישראל "הורייזון" והרצאות מתנדבי העמותה בקרב ילדים ונוער. בעמותת SpaceIL אישרו את נכונות הפרטים, אך העדיפו שלא להגיב בשלב זה.

הפעילות החינוכית נמשכת, אך פיתוח החללית נכנס להקפאה, והסתיימה העסקת העובדים בפרויקט. דגם הנחתת של בראשית 2 בגודל מלא במשרדי SpaceIL, ינואר 2024 | צילום: איתי נבו
הפעילות החינוכית נמשכת, אך פיתוח החללית נכנס להקפאה, והסתיימה העסקת העובדים בפרויקט. דגם הנחתת של בראשית 2 בגודל מלא במשרדי SpaceIL, ינואר 2024 | צילום: איתי נבו

אל הירח ובחזרה

עמותת SpaceIL יצאה לדרך בסוף 2010 ביוזמת שלושה מהנדסים צעירים, יהונתן ויינטראוב, יריב בש וכפיר דמרי. השלושה ביקשו להקים קבוצה ישראלית שתתמודד בתחרות של חברת גוגל, Lunar X-Prize, שהציעה פרס של 20 מיליון דולר לארגון שיצליח להנחית חללית על הירח. הפרס נסגר בלי שאף קבוצה הצליחה לעמוד בלוח הזמנים, אבל העמותה הישראלית המשיכה בפרויקט, וב-2019 שיגרה את החללית בראשית לירח. ישראל היתה המדינה השביעית שחללית שלה נכנסת למסלול סביב הירח, ואולם שבוע לאחר מכן, בנסיון הנחיתה, שורת תקלות גרמה להתרסקות החללית על אדמת הירח.

כבר באותו אירוע הבטיחו מנהלי העמותה וגורמים נוספים שתהיה משימת בראשית נוספת. פחות משנתיים לאחר ההתרסקות של בראשית, הוצגה בבית נשיא המדינה משימת בראשית 2. זו הייתה משימה שאפתנית יותר, עם שתי נחתות ולוויין שיישאר כמה שנים במסלול סביב הירח. אחת הנחתות יועדה לנחות בצד הקרוב של הירח, והאחרת – להיות החללית הפרטית הראשונה שנוחתת בצד הרחוק שלו. מסגרת התקציב הייתה אמורה להיות דומה לזו של בראשית 1, שעלתה כ-100 מיליון דולר, והמימון העיקרי הגיע מקבוצת תורמים בהובלת פטריק דרהי ומוריס קאהן, שגם היה המממן העיקרי של בראשית 1. באמצע שנת 2023, הודיעה קבוצת התורמים על הפסקת התמיכה שלה בפרויקט. צוות העמותה פתח במאמצים קדחתניים לחפש מקורות מימון חלופיים, והמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הקשתה עוד יותר על גיוס המימון. מועצת המנהלים של העמותה דחתה כמה פעמים את המועד האחרון להשגת תקציב שיאפשר את המשך הפעילות, אך במועד האחרון, סוף מרץ 2025, עדיין לא גויס הכסף, והעמותה נאלצה להקפיא את הפרויקט.

​בתחילת השנה עוד היו חיוכים. מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון (משמאל) חותם על מכתב הכוונות עם עמיתו מאיטליה, תיאודורו ולנטה, לצד דגם שולחני של בראשית 2, בכינוס החלל בת"א, ינואר 2025 | צילום: איתי נבו
בתחילת השנה עוד היו חיוכים. מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון (משמאל) חותם על מכתב הכוונות עם עמיתו מאיטליה, תיאודורו ולנטה, לצד דגם שולחני של בראשית 2, בכינוס החלל בת"א, ינואר 2025 | צילום: איתי נבו

הג'וב האיטלקי

העמותה, בעזרת סוכנות החלל של ישראל, ניסתה לקדם כמה שיתופי פעולה בינלאומיים בתקווה להזרים מימון לפרויקט. הניסיון האחרון היה בכינוס החלל בתל אביב בינואר 2025, אז חתמה סוכנות החלל הישראלית על מכתב כוונות עם סוכנות החלל של איטליה על שיתוף פעולה בנוגע לבראשית 2. בעקבות זאת ראשי העמותה קיימו דיונים מקצועיים עם נציגי הסוכנות האיטלקית. גורמים המעורים במגעים אמרו למכון דוידסון כי בשיחות נידונה בין השאר אפשרות לוותר על אחת הנחתות ולהחליפה בלוויינים זעירים עם מכשירים מדעיים שאיטליה הציעה לכלול במשימה. עד כה המגעים לא הבשילו לכדי הסכם מחייב.

גורמים בעמותה אמרו למכון דוידסון כי הקפאת הפעילות אינה סוף פסוק. נוסף על המשך הפעילות החינוכית, העמותה תמשיך לחפש דרכים להתניע את הפרויקט, וכן פעלה לשימור הידע ההנדסי שנצבר ופותח בפרויקט, כך שאם יהיה מימון יהיה אפשר להמשיך את הפעילות במקום שבו היא הופסקה, ולהגיע למצב של מוכנות לשיגור תוך כשלוש שנים. גורמים ששוחחנו איתם, גם בעמותה וגם בסוכנות החלל, הדגישו את חשיבותה של המשימה לירח, גם מבחינה לאומית, גם מבחינת קידום המדע והחלל בישראל, גם מבחינת מיצובה של ישראל כגורם מוביל בתחום החלל, וגם מבחינת ההשפעה על העניין של נוער וסטודנטים בתחומי החלל וההנדסה. למרבה הצער, למרות ההכרה הרחבה בחשיבות הפרויקט, עדיין לא נמצא לו גורם מממן. במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אמרו כי הם בוחנים כעת את הדברים, אך בשלב זה מעדיפים שלא להגיב בנושא. 

9 תגובות

  • תשימו לב לתאריך

    הסתכלתם על תאריך הפרסום? זה

    הסתכלתם על תאריך הפרסום? זה מתיחת אחד באפריל!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    מתיחות

    לצערנו זו לא מתיחה. זה גם לא הסגנון שלנו. 

  • שקד

    לא לתת לכושלים

    שלושת האינקומפטנטים שניהלו את פרוייקט 'בראשית' גרמו לביזוי המדע הישראלי. הם כשלו בתוכנה פשוטה, שכמעט כל תלמיד תיכון היה מטפל בה בהצלחה. אין לתת להם הזדמנות לבזות שוב. כזכור, כשלה התוכנה בהפעלת מנועי ה'בראשית' בשלב שבו היתה החללית אמורה להתחיל בנחיתה הסדורה על הירח. בכל טלפון נייד יש תוכנות מסובכות מן התוכנה שהשלושה התקינו בחללית, ושלא פעלה בדקה הקריטית ביותר שבעבורה הותקנה. פשוט "עבודה ערבית" במֵירָעָה. פשוט בזיון. דבר אחד אפשר להגיד לזכותם: השימוש ב'מקלעת המשיכה' לחיסכון בדלק. אבל אין בכך כדי לכפר על ביזיון הכשל במשימה העיקרית - הנחיתה על הירח.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    ביקורת

    תודה על הביקורת הבונה. ממליץ לך בחום לחפש את הסיפור המפורסם על "ביצת קולומבוס". 

  • שקד

    אני מכיר את הסיפור. מה הקשר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    קולומבוס

    נראה שאתה יודע הרבה יותר טוב מאחרים איך להנחית חלליות על הירח. במקום לתת עצות (ובעיקר נזיפות) מרחוק - נראה שאתה צריך להיות על המגרש. 

  • שקד

    מר נבו, א. עדיין איני רואה את

    מר נבו, א. עדיין איני רואה את הקשר לביצת קולומבוס, אבל אם אתה מתעקש על זה, זכור נא שהוא הצליח כשכל האחרים כשלו. ב. הבעייה לא היתה "איך להנחית חלליות על הירח", ולא עליה כתבתי. הבעייה היתה התוכנה שהלא-יוצלחים האלה בחרו - או יצרו - בעבור החללית, והתקינו בה. הנחתת חללית על הירח היא אתגר עצום, אבל אם מה שהכשיל את הנחיתה הוא תוכנה שכל מה שהיה עליה לחולל זה הפעלה - משהו שמקביל ללחיצה על כפתור או על מתג אלקטרוני - של מנוע, והיא פשוט לא פעלה, אזי, למרבה הצער, אני עדיין חושב שמה שכתבתי הוא נכון. יש תוכנות סבוכות פי מיליונים, שפועלות להפליא. כל תוכנה בנקאית למשל, שמבצעת מיליוני פעמים מדי יום ה-מ-ו-ן פעולות בתהליכים רבי-מהלכים. ואלה כשלו עם תוכנה שהיתה צריכה להפעיל מנוע. אילו התקינו את התוכנה הזאת במכונית שלך, הייתי ממליץ לך להצטייד גם באופניים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    ביקורת

    ואני עדיין חושב שהרבה יותר קל לזרוק עצות מהיציע, ולהיות חכם בדיעבד, מאשר לעשות בפועל, בוודאי כשמדובר בדברים פורצי דרך. אף אחד לא חסין מביקורת, אבל לכנות "לא יוצלחים" שלושה מהנדסים צעירים שהפרויקט שיזמו הפך לחללית שהגיעה לירח - גם אם לא הצליחה לנחות עליו, עורר עניין בינלאומי, וממשיך גם היום כפרויקט חינוכי חשוב - זה לא סגנון ראוי לטעמי. מה גם שכאדם המעורה היטב במיזם, אתה ודאי יודע ששלושת המייסדים  "זזו הצידה" ולא היו מעורבים בתכן ההנדסי הסופי, בכתיבת התוכנה או בתהליך הנחיתה. 

  • ישראל הר

    המרת חום האוויר האטמוספירי לחשמל זול ונקי

    תהליך המרת חום האוויר האטמוספירי לחשמל זול ונקי יתרום לאנושות וגם למדינה הרבה יותר!