גם לאחר עזיבת התורמים הגדולים, עמותת SpaceIL ממשיכה לפתח את הטכנולוגיה להנחתת חללית ישראלית על הירח, ולחפש מקורות מימון
כחצי שנה לאחר שהתורמים העיקריים של פרויקט "בראשית 2" הודיעו לעמותת SpaceIL על הפסקת המימון למיזם, אישרה מועצת המנהלים של העמותה להמשיך לעבוד על פיתוח נחתות הירח, במקביל למאמץ גיוס המשאבים, עד סוף שנת 2024. "אנו עובדים בתקציב של צריכה נמוכה, הקפאנו בינתיים את העבודה עם קבלנים חיצוניים גדולים בחו"ל ובארץ, ואנו ממשיכים לעבוד עם הצוות שלנו ועם חברות ההזנק הישראליות הקטנות", אמר מנכ"ל SpaceIL, שמעון שריד, בראיון לאתר מכון דוידסון. "במקביל אנו מנסים לגייס שותפים חדשים ומקורות מימון נוספים כדי לחזור לעבודה בהיקף מלא".
רק בימים האחרונים השלים צוות ההנדסה של העמותה ניסוי מוצלח לבחינת עמידות רגלי הנחיתה של נחתות הירח. דגם של הנחתת במשקל כמעט מלא הופל מכמה גבהים, עד גובה של קצת יותר ממטר, השקול לנפילה חופשית מגובה של כששה מטרים על הירח, והרגליים שפיתח הצוות ספגו היטב את עוצמת הנפילה. "מערכת רגלי הנחיתה של הנחתות תפקדו כמתוכנן לספיגת עומסי הנחיתה בכל הגבהים והמתארים, תוך שמירה על שלמותן המבנית", אמר שריד. "בכל הקשור לתפקוד רגלי הנחיתה זה עבד היטב, והיינו מאוד מרוצים מהתוצאות".
מרוצים מהתוצאות. ניסוי הפלת דגם של הנחתת לבדיקת תפקודן של רגלי הנחיתה בספיגת עומסים | צילום: SpaceIL
יש צרכים בוערים יותר
החללית הישראלית השנייה לירח היא פרויקט שאפתני ומורכב יותר מהניסיון הראשון, שרשם סדרה של הצלחות ואבני דרך ב-2019, אך הסתיים בהתרסקות על הירח בניסיון הנחיתה. משימת בראשית 2 תורכב מלוויין שייכנס למסלול סביב הירח, ויישא עמו שתי נחתות קטנות. אם הכל ייצא לפועל כמתוכנן, אחת תנחת בצד הקרוב של הירח, והאחרת בצד הרחוק, שעד כה נחתה בו רק חללית אחת. הנחתות של בראשית 2 יהיו החלליות הקטנות ביותר שנוחתות על הירח, ולמרות זאת הן אמורות לשאת גם ניסויים מדעיים. מכשירים מדעיים וניסויים יהיו גם בלוויין, שאמור להמשיך לפעול במשך כמה שנים במסלול סביב הירח ולשמש לצורכי מדע וחינוך, בשונה מהנחתות שיפעלו על פניו רק ימים אחדים.
משימת בראשית 2 נולדה ב-2020, ולמרות המורכבות היא תוכננה להתבצע באותו סדר גודל תקציבי של משימת בראשית 1, שעלתה כ-100 מיליון דולר. העובדה שהלוויין עצמו מבוסס על התכנון של החללית המקורית עזרה בצמצום העלויות. את עיקר המימון התחייבה לספק קבוצת תורמים בהובלת מוריס קאהן, שמימן מכיסו את רוב משימת בראשית 1. מתחילת הדרך התוכנית נתקלה באתגרים רבים, ממגפת הקורונה שהקשתה על העבודה ועד המלחמה באוקראינה, שהשפיעה גם על שוק החלל. החלטת התורמים להפסיק את המימון הותירה את העמותה עם קרוב למחצית התקציב המתוכנן למיזם.
"בעקבות המשבר התקציבי שוכנעה מועצת המנהלים להמשיך לעבוד בתקציב קטן יותר, והתחלנו לעבוד על יצירת מקורות מימון בשלושה אפיקים עיקריים: הגדלת חלקה של מדינת ישראל במימון הפרויקט, גיוס תורמים משמעותיים חדשים וצירוף מדינות שותפות למיזם", אמר שריד. "עד מהרה גילינו ששני האפיקים האחרונים תלויים במידה רבה בראשון, כלומר בהגדלת הנכונות של הממשלה לתמוך במיזם". בתחילת הדרך התחייב משרד המדע לסייע לפרויקט ב-20 מיליון שקלים. אנשי SpaceIL פתחו לאחר עזיבת התורמים במגעים עם משרד המדע ומשרד האוצר על תוכנית שבמסגרתה המדינה תגדיל את המימון אם יגיע תורם משמעותי, סיפר שריד. "ב-8 באוקטובר הייתה אמורה להתקיים פגישה בעניין בין שר המדע ושר האוצר, אבל כמובן שהיא לא התקיימה בשל המלחמה. ברור לנו כמובן שבמצב הנוכחי זה לא הזמן לבקש תקציב, ויש למדינה צרכים בוערים הרבה יותר".
גיוס תורמים תלוי בנכונות הממשלה לתמוך במיזם. שמעון שריד עם דגם בגודל מלא של אחת מנחתות הירח של בראשית 2 | צילום: איתי נבו
חינוך והנדסה
במסגרת ההחלטה להמשיך לעבוד במתכונת הנוכחית עד סוף 2024, הקפיאה העמותה את רוב העבודה עם הספקים החיצוניים, בראשם התעשייה האווירית, שבונה את הלוויין של בראשית 2. גם רוב העבודה עם ספקים מחו"ל הוקפאה, אבל העמותה, המעסיקה כ-30 עובדות ועובדים, משמרת את כוח האדם שלה, וממשיכה לעבוד על פיתוח נחתות הירח. היא גם ממשיכה בשיתוף הפעולה עם כמה חברות הזנק ישראליות, בהן חברות שהקימו כמה מוותיקי בראשית 1, העוסקות בפיתוח מערכת הנחיתה, במערכות סימולציה ועוד.
אם לפני פרישת התורמים דיברו ב-SpaceIL על שיגור בראשית 2 בראשית 2026, התרחיש האופטימי ביותר כעת הוא דחייה של כשנה לפחות. "תחת הנחת העבודה שתהיה לנו אפשרות לחזור בסוף 2024 לפעילות מלאה, אנו מדברים על מועד שיגור ברבעון הראשון של 2027", אמר שריד. "חוזה שיגור כרגע אינו על הפרק. מכיוון שהשיגור הוא מרכיב מרכזי בעלות המשימה, אפשר לדבר על מועד שיגור כשיש פתרון תקציבי ולוח זמנים להגיע למועד הזה".
ומה יקרה בתרחיש שבו לא תצליח העמותה לגייס את המימון עד סוף השנה? "במקרה כזה ניאלץ לשקול מחדש את המשך תוכנית בראשית 2, אבל בכל מקרה SpaceIL תמשיך לפעול כעמותה חינוכית. לפי החזון שלי, גם אם ניאלץ לוותר על החללית לירח, נמשיך בפעילות החינוכית, ונשמר את ההיבט ההנדסי אולי עם פרויקט אחר, פחות יומרני. הנדסה היא הערך המוסף שיש לנו ואין לגופי חינוך אחרים, וחשוב לשמרה ולשלבה בפעילות החינוכית".
אפשרות נוספת היא יציאה של העמותה לשוק, והפיכתה לחברה שתוכל למסחר את הטכנולוגיות שהיא מפתחת. כך עשו למשל iSpace היפנית ו-Astrobotic האמריקאית, חברות שקמו מתוך קבוצות שהתחרו עם SpaceIL על הפרס המקורי של שיגור חללית פרטית לירח. שתיהן, אגב, הגיעו לשיגור הרבה אחרי בראשית 1, ושתיהן נכשלו לאחרונה במשימת הירח הראשונה שלהן. "זאת אפשרות שעלתה על השולחן, אבל לא בדיון עומק", מבהיר שריד. "יש כאן גם בעיות מורכבות של זכויות הקניין הרוחני. כרגע אנו גוף שלא למטרות רווח, ואיננו ממהרים לשנות זאת".
רגלי הנחתת תפקדו כמתוכנן לספיגת עומסי הנחיתה. ניסוי הפלת דגם של הנחתת | צילום: SpaceIL
