חוקרים משוודיה גידלו פטריות על פסולת אורגנית, יצרו מהן ג'ל, ייבשו את הג'ל וטוו ממנו חוטים. האם תצמח תעשיית טקסטיל מפטריות?
תעשיית האופנה נחשבת אחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם, וגוברת החשיבות של פתרונות בני-קיימא שיצמצמו את הנזק הסביבתי שלה. הבעיות המרכזיות בתעשייה הזאת הן השימוש בחומרים סינתטיים מנפט, שמזהמים מים, צורכים מים רבים, קשה למחזר אותם והם משחררים מיקרופלסטיק לסביבה הימית. במקביל מחריפה בעיית בזבוז המזון הגלובלית. מזון רב, ובפרט לחם, מוצא את דרכו לאשפה. גם הטיפול בפסולת מזון יכול להיות מזהם, והיא פולטת גז מתאן רב, שהוא אחד מגזי החממה המשמעותיים. על רקע זה, מחקר שפורסם לאחרונה מציע גישה חדשנית לשימוש בפסולת מזון ליצירת חומרי טקסטיל בני-קיימא.
הבדים בתעשיית הטקסטיל עשויים סיבים פולימריים שנארגים ליריעה רציפה. אפשר להפיק את הפולימרים האלה מהטבע, כפי שעושים בבדי הכותנה או הפשתן, ואפשר לייצר אותם באופן סינתטי, למשל בדי פוליאסטר מנדפי זיעה. במחקר הנוכחי, החוקרים מאוניברסיטת בוראס משוודיה, הציעו לטוות את הסיבים מפטריות עובש מהמין Rhizopus delemar.
חומרים בדופן תא הפטרייה מתאימים לייצור ג'ל יציב וחזק. צילום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של הג'ל שהפיקו החוקרים מהעובש | מתוך מאמר המחקר
יוגורטקסטיל
החוקרים גידלו את הפטרייה על שאריות מזון, בעיקר פסולת לחם ולאחר מכן הפכו אותה לג'ל. ג'ל הוא תערובת סמיכה שנוצרת כשחלקיקים קטנים, למשל פולימרים או ננו-חלקיקים, מפוזרים בנוזל ויוצרים מבנה תלת-ממדי שמייצב אותו, כמו שאנחנו עושים במטבח עם קורנפלור או ג'לטין. ג'לים נמצאים בשימוש נרחב גם ברפואה, קוסמטיקה, תעשיית המזון ותחומים נוספים כי הם גמישים, בעלי מבנה יציב ויכולים לספוג נוזלים. במחקר הזה, הג'ל נוצר מכיטין וכיטוזן, חומרים בדופן התא של הפטריות, שידועים ביכולתם ליצור ג'ל חזק ויציב כשהם נחשפים לחומצה. החוקרים השתמשו בחומצה לקטית, שנמצאת גם ביוגורט וגבינה, טוו את הג'ל לחוטים וייבשו אותו. כך נוצר הסיב.
החוקרים הצליחו לשדרג את התהליך לממדים תעשייתיים ולהפיק סיבים ארוכים, חזקים, גמישים ועמידים יותר, עם תכונות מכניות של סיבים טבעיים כמו משי או צמר.
המחקר התקדם בפיתוח סיבי טקסטיל מפטריות, אך החוקרים מסבירים שעדיין נדרשת עבודה רבה לפני שאפשר יהיה ליישם את השיטה בקנה מידה רחב בתעשייה. יש צורך לשפר את גמישות הסיבים כדי להבטיח שיתאימו למגוון רחב של יישומי טקסטיל, ולבחון את העמידות של הסיבים במגוון תנאי סביבה כמו לחות וקרינה על-סגולה, כדי להבטיח את התאמתם ליישומים תעשייתיים עתידיים.
החוקרים מציעים להמשיך לחקור את המאפיינים של הג'ל ולבדוק שיטות חדשות לעבד ולשנות את הסיבים כדי לשפר את גמישותם בלי לפגוע בחוזקם ובתכונות אחרות שלהם.
עדיין צריך לשפר את גמישות הסיבים ולבחון את עמידותם, אבל זהו צעד ראשון. צילום של סיב שהחוקרים טוו מג'ל הפטריות | מתוך מאמר המחקר
לגדל בגדים על פסולת
החוקרים מציעים גם לבחון את האפשרות להשתמש במצעים אחרים או פסולת מזון כדי לגדל את הפטריות. כך הם מבקשים לשפר את יעילות התהליך ולהרחיב את האפשרויות למיחזור פסולת, במקביל לייצור חומרי גלם בני-קיימא לטקסטיל. הם מדגישים במאמר את החשיבות של פיתוח שיתוף פעולה עם תעשיות הטקסטיל כדי להאיץ את המעבר לטכנולוגיות ייצור בנות-קיימא ולשלב את הסיבים החדשים בתהליכי הייצור הקיימים.
הגישה המוצגת במאמר, של פיתוח חומרים חדשים ומיחזור פסולת תורמת למאבק בהשפעה הסביבתית של תעשיית האופנה וגם מציעה שיטה בת-קיימא למיחזור פסולת מזון. כך המחקר תורם לקידום טכנולוגיות שמובילות לעתיד ירוק יותר ולשיפור הקיימות של תעשיית האופנה, ועוזר לצמצם את הפחת בתעשיית המזון.
