בוא מהר,
יש נמר!

אתם מסתובבים לכם ביער, עוסקים בעניינכם, כשלפתע אתם רואים נמר מתקרב לעברכם. מה תעשו? אם אתם נקבות של קופי גנון לבן-אף, התשובה ברורה: תקראו לזכר, שינסה לגרש את הטורף. כך גילו חוקרים כשיצאו לבדוק מדוע קריאות האזהרה של קופים אלו שונות בין זכרים לנקבות.

בעלי חיים רבים קוראים בקול כשהם רואים או שומעים טורף מתקרב, כדי להזהיר את חברי קבוצתם מהסכנה. אצל קופים יש לעתים קרובות קריאות שונות לסוגים שונים של טורפים, למשל קריאה אחת לנחש, שנייה ליונק גדול כמו נמר, ושלישית לעוף דורס כמו עיט. הקופים מגיבים באופן המתאים לכל קריאה: מתחבאים ומסתכלים אל השמים כשהם שומעים את חברם קורא "עיט!", או מטפסים על העצים אם הקריאה מתריעה בפני נמר.

גם לקופי הגֵּנוֹן לבני האף (Cercopithecus nictitans), קופים קטנים החיים ביערות של מערב אפריקה, יש קריאות שונות המכוונות לסכנה המגיעה מהקרקע או מהשמיים. אבל אצלם רק הזכרים משמיעים את הקריאות השונות, לנקבות יש רק קריאה אחת שהן קוראות בתגובה לטורף מכל סוג, והיא שונה מהקריאות של הזכרים. כדי לנסות להסביר זאת, החוקרים יצאו לבחון את התגובות השונות של זכרים ונקבות לאיום, במקרה זה נמר-דמה: אילו קריאות הם משמיעים, אם הם מתחבאים או מנסים לגרש את הטורף, ומה הם עושים כשהם שומעים את בני המין השני קוראים קריאות אזהרה.

כשנקבות גנון לבן-אף רואות נמר הן קוראות לזכר שיבוא להגן עליהן. פרדריק מהון (מימין), המדריך שלו לאזארד ליבאנגה (משמאל) ו"נמר" | קרדיט: C. Stephan/WCS

קריאות שונות, תגובות שונות

קופי הגנון חיים בקבוצות שכוללות זכר אחד וכמה נקבות עם צאצאיהן. כשהזכרים מתבגרים הם עוזבים את הקבוצה, ואם אינם מצליחים להשתלט על קבוצה אחרת הם חיים לבדם, או ב"קבוצת רווקים" של זכרים בלבד. החוקרים עקבו אחר 19 קבוצות של קופי גנון, כולן של זכר ונקבות, שחיות ברפובליקה של קונגו. הנקבות לרוב נמצאות סמוך זו לזו, ואילו הזכר שומר על מרחק מה מהן. כך יכלו החוקרים להציג את ה"נמר", שהיה למעשה אחד החוקרים שעטה על עצמו בד מנומר, פעם בפני הנקבות בלבד ופעם בפני הזכר בלבד. 

התגובות בשני המקרים היו שונות מאוד. כשהנקבות ראו את ה"נמר" הן החלו לקרוא את קריאות האזהרה הרגילות שלהן, שנשמעות כמעין "צִ'ירְפּ":

כשהזכר שמע זאת, הוא לרוב התקרב אל הנקבות, והחל לקרוא קריאות אזהרה משלו. קריאות אלו, שנשמעות קצת כמו ה"פּיוּ" של נשק בסרטי מדע בדיוני, משמשות את הזכרים כשהם רואים טורף שמתקרב על האדמה, ולא מהאוויר, אם כי בשלב זה הזכר עוד לא ראה מה הסכנה שממנה הזהירו הנקבות:

כל אותו זמן הנקבות המשיכו בקריאות האזהרה שלהן. כאשר הזכר הבחין ב"נמר", במרבית הפעמים הוא התקרב לעברו, נענע ענפים ונקט בפעולות נוספות כדי להבהיר לטורף שהוא ראה אותו וכדאי לו להסתלק, כי פה הוא לא ימצא טרף קל. נמרים, גם כאלו שאינם בעצם אנשים עם בד על הראש, נוטים להפסיק את ניסיונות הציד שלהם כאשר הם מתגלים, ולנסות את מזלם במקום אחר.

מרגע שהזכר הבחין בטורף, הוא הפסיק להשמיע את קריאות ה"פּיוּ" והחל להשמיע קריאות שונות, רכות יותר, שנשמעו כמו "קֶק":

זו הפעם הראשונה שהחוקרים שמעו קריאה שכזו. כשהנקבות שמעו אותה, הן הפסיקו את הקריאות שלהן, לקחו את התינוקות שלהן והלכו להתחבא מהנמר.

לעומת זאת, כשהזכר ראה את ה"נמר" ראשון, הוא החל מייד בקריאות ה"קֶק" הרכות יותר, והתקרב בצורה מאיימת לטורף. הנקבות לא התקרבו אל הזכר ואל המקום שבו נראה הנמר, בניגוד למקרים בהם הנקבות קראו קריאות אזהרה, והזכר ניגש אליהן מיד.

"ראיתי, יטופל"

החוקרים משערים שהנקבות קראו את קריאות האזהרה שלהן כדי לגייס את הזכר שיבוא ויאיים על הנמר. הקריאות שלהן הן כלליות, אומרים החוקרים, משום שזה לא באמת משנה איזו סכנה מתקרבת – בכל מקרה הזכר צריך להגיע ולראות בעצמו את המצב. "הן מבקשות מהזכר שלהן שיבוא", אמרה קלאודיה סטפן (Stephan), אחת מהחוקרים החתומים על המאמר, לאתר New Scientist. "זה כמו שאנחנו קוראים לעזרה. אם אתם שומעים מישהו צורח לעזרה, אתם באים בריצה, אפילו אם אתם לא יודעים מה הסכנה".

הקריאות שהזכרים משמיעים כשהם מתקרבים לנמר ככל הנראה מעבירות לנקבות את המסר "ראיתי את האיום, ואני מטפל בו". עד שהזכרים התחילו להשמיע את אותן קריאות "קֶק" הנקבות המשיכו להשמיע את קריאות האזהרה שלהן, אך ברגע ששמעו אותן הן הפסיקו, והלכו להתחבא בין הענפים. הקריאות של הזכרים והנקבות, אם כך, לא רק שונות זו מזו אלא גם משמשות לצרכים שונים ומעבירות מידע שונה. 

מדוע הזכר מתנדב להגן על הנקבות בצורה כזו? קודם כל, מרבית הקופים הצעירים בקבוצה הם צאצאיו שלו, ולכן הגיוני שהוא יעשה כמיטב יכולתו לשמור עליהם. מלבד זאת, נראה שלזכרים חשוב לשמור על מוניטין כמגנים אמיצים של הנקבות שאיתם. "התצפיות שלנו על קופי גנון אחרים החיים ביער מלמדות שאם הזכרים לא מוכיחים את עצמם כמגנים טובים של הקבוצה, הם בסבירות גבוהה יעזבו את הקבוצה מוקדם יותר מאשר המגנים הטובים", אמר פרדריק מהון (Mehon), שהוביל את המחקר. "עד היום לא ברור אם לנקבות הגנון יש תפקיד בבחירת הזכר, אבל הממצאים שלנו בהחלט מצביעים על האפשרות הזו".