חוקרים טוענים כי גולגולת אדם בת 150 אלף שנה שהתגלתה בסין מייצגת מין לא מוכר למדע של אדם קדמון, שהיה קרוב מאוד לאדם המודרני. לא כולם מסכימים, והתמונה של מוצא האדם מסתבכת והולכת
מי היה אדם הדרקון?
גולגולת מסתורית שנשכחה במשך שמונים שנה עומדת במרכז הסיפור הזה, שמעורר ויכוחים בקרב חוקרי האבולוציה של האדם. החוקרים שבחנו אותה טוענים שהיא שייכת למין אדם חדש למדע, שהם מכנים הומו לונגי (Homo longi). לדבריהם מין זה היה קרוב מאוד למין שלנו, הומו ספיינס, קרוב אפילו יותר מאשר הניאנדרטלים, שנחשבו עד עתה לקרובים אלינו ביותר. חוקרים אחרים אינם ממהרים להסכים, וחושבים שהוא עשוי להיות שייך לאדם הדניסובי המסתורי, שעד כה היו בידינו רק שברי מאובנים אחדים שלו.
"זה דבר יפהפה"
הסיפור מתחיל ב-1933, כאשר פועל שעבד בבניית גשר בעיר חרבין שבצפון מזרח סין גילה את הגולגולת. אזור זה של סין היה אז בכיבוש יפני, והפועל, שהבין שמדובר בממצא מיוחד, לא רצה שהגולגולת תיפול לידי הכובשים. הוא החביא אותה בבאר נטושה, ולא גילה לאיש על דבר קיומה במשך כמה עשורים. איננו יודעים מדוע שמר על כך בסוד, אך החוקרים משערים שהוא התבייש להודות כי עבד עבור הכובשים היפנים. רק ב-2018, זמן קצר לפני מותו, סיפר הפועל למשפחתו על הגולגולת והיכן הטמין אותה. היא נמצאה מחדש והועברה למוזיאון באוניברסיטה סמוכה. חוקרים מסין, מבריטניה ומאוסטרליה בדקו אותה, ופרסמו לפני ימים אחדים את ממצאיהם בשלושה מאמרים. שם המין שנתנו למאובן, לונגי, נלקח משם הנהר הסמוך לונג, שפירושו דרקון.
הגולגולת החלה לעורר ויכוחים כמעט מיד, אך על דבר אחד מסכימים כולם: מדובר בממצא יוצא דופן. חוקרי מאובנים רגילים לעבוד עם שברי עצמות, לעתים עם שיניים בודדות. כאן מדובר בגולגולת שאינה רק שלמה, אלא גם נותרה כמעט ללא פגע. "זה דבר יפהפה", אמר חוקר המאובנים האמריקאי ג'ון הוקס (Hawks), שלא היה מעורב במחקר, בראיון לניו-יורק טיימס. "נדיר מאוד למצוא מאובן כמו זה, עם הפנים במצב טוב. אתה חולם למצוא דברים כאלו".
בדיקות העלו שהמאובן הוא בן 146 אלף שנה לפחות. הגולגולת גדולה במיוחד, כמעט הכי גדולה מבין הגולגולות המאובנות שנמצאו אי פעם. המוח של האדם הזה היה כנראה גדול מהממוצע לאדם מודרני כיום. גולגולת בגודל כזה עשויה הייתה להשתייך לבן המין שלנו, הומו ספיינס, או לניאנדרטל, אך היא גדולה מהמצופה ממינים מוקדמים יותר, כמו הומו ארקטוס.
צורתה של הגולגולת מוארכת, בשונה מהצורה הכדורית של הגולגולת שלנו. רכסי הגבות בולטים מאוד, והעיניים היו שקועות בארובות שנראות כמעט מרובעות. הלסת התחתונה חסרה, אך לפי רמזים בלסת העליונה החוקרים סבורים שלא היה לו סנטר מובהק כמו לנו. אלו תכונות שמרמזות על הקשר של אדם הדרקון לניאנדרטלים, או אולי למינים מוקדמים אחרים. בתכונות אחרות האדם הזה דמה לנו יותר, בהן עצמות הלחיים העדינות, הפנים השטוחות, והיעדרו של רכס לאורך הגולגולת.
צרוף המאפיינים האלו הוא ייחודי לאדם הדרקון, טוענים החוקרים. "זה לא מאפיין אחד שמפריד אותו מכל האחרים", אמר שיז'ון ני (Ni), מהחוקרים שהובילו את המחקר, בראיון לנשיונל ג'יאוגרפיק. "זה הצירוף שלהם".
צורתה של הגולגולת מוארכת, רכסי הגבות בולטים מאוד, והעיניים היו שקועות בארובות שנראות כמעט מרובעות. הגולגולת מחרבין | Xijun Ni
דרקון או דניסובי?
לא כולם מסכימים. השיניים של אדם הדרקון אבדו כמעט כולן, אבל שן אחת, טוחנת, נותרה בגולגולת. חוקרי מאובנים מסוגלים להפיק מידע רב אפילו משן אחת: פעמים רבות, השיניים החזקות והעמידות הן כל מה שנשאר ממינים קדומים. במקרה זה, השן הטוחנת דומה מאוד לשיניים בלסת שנמצאה בטיבט, ושויכה, לפי החלבונים שהופקו ממנה, לאדם הדניסובי - אוכלוסייה של אדם קדום שזוהתה אך ורק על פי ה-DNA שלה. המאובנים הראשונים שהתגלו מהאדם הזה, הכוללים כמה שיניים ושבר של אצבע, נמצאו במערת דניסובה בסיביר. הלסת בטיבט היא המאובן הראשון של אותו אדם מסתורי שנמצא מחוץ למערה זו. הדמיון בין השיניים הוביל חלק מהחוקרים לשער שהגולגולת מחרבין אינה שייכת למין חדש למדע, אלא לאוכלוסייה זו.
"כשראיתי את התמונה של המאובן חשבתי, עכשיו אנחנו סוף סוף יודעים איך הדניסובים נראו", אמר פילים גונץ (Gunz), חוקר מאובנים מגרמניה, לניו-יורק טיימס. עמיתתו קארן באב (Baab) מארצות הברית הסכימה עם דבריו: "הדרך הטובה ביותר להבין את המאובן של חרבין הוא כדניסובי".
החוקרים שעבדו על הגולגולת השוו את המאפיינים האנטומיים של הגולגולות ל-54 גולגולות אחרות, ממגוון מינים ואזורים. הם מסכימים שיש לה מאפיינים דומים לאלו של הלסת הדניסובית, וגם לאלו של מאובנים נוספים שנמצאו במזרח אסיה, כמו למשל גולגולת שנמצאה בשנות ה-70 במחוז דאלי שבסין. אך הם טוענים שכל המאובנים הללו, אף שהם שייכים לאותה שושלת, מייצגים מינים נפרדים.
טענת החוקרים, הגולגולות האלו מייצגות מינים שונים, מאותה שושלת. הגולגולת מחרבין (מימין) ולצידה גולגולות ושברי גולגולות נוספים ממזרח אסיה | Kai Geng
מי הכי קרוב אלינו?
הטענה של החוקרים שמעוררת את המחלוקת העזה ביותר היא שהשושלת הזו, של הומו לונגי ומיני אדם נוספים שנמצאו במזרח אסיה, היא הקרובה ביותר לאדם המודרני. "מקובל לחשוב שהניאנדרטלים שייכים לשושלת הנכחדת שהיא הקרובה ביותר למין שלנו. עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שהשושלת החדשה שזיהינו וכוללת את הומו לונגי היא קבוצת האחות של הומו ספיינס", אמר ני בהודעה לעיתונות.
הקונצנזוס בקרב החוקרים, שנשען על ממצאים רבים, הוא שהמין שלנו התפתח באפריקה. הניאנדרטלים, שחיו באסיה ובאירופה, התפתחו, על פי ההשערה הרווחת, ממין קדום יותר, אולי הומו ארקטוס, שעזב את אפריקה לפני כן. הלסת ושבר הגולגולת שנמצאו לאחרונה ליד רמלה מתאימים לסיפור הזה, אך אדם הדרקון מספר סיפור אחר. אם השושלת המזרח-אסיאתית אכן קרובה אלינו אפילו יותר מהניאנדרטלים, פירושו של דבר הוא שאוכלוסייה אחרת, קרובה אלינו יותר מאבותיהם של הניאנדרטלים, עזבה את אפריקה מאוחר יותר, והגיע עד צפון מזרח סין. זה משנה את מה שאנחנו יודעים על האבולוציה של האדם במאות אלפי השנים האחרונות.
יותר מכך: מחקרים גנטיים הראו שהאדם הדניסובי קרוב הרבה יותר, מבחינה אבולוציונית, לניאנדרטלים מאשר אלינו. כלומר, לפי המחקרים הגנטיים הדניסובים התפצלו מהשושלת הניאנדרטלית, לאחר שהשושלת שלנו ושל הניאנדרטלים נפרדו זו מזו. זה סותר את הטענות במחקר החדש, לפיהן השושלת של הומו לונגי, הכוללת כנראה את הדניסובים, התפצלה מהשושלת שלנו לאחר שאנחנו נפרדנו מהניאנדרטלים. הטענות החדשות האלו מסתמכות על ניתוח התכונות האנטומיות של המאובנים, שכן בינתיים אין בידינו מידע גנטי על הגולגולת מחרבין.
"בבירור, יש פה בעיה", אמר כריס סטרינגר (Stringer), שחתום על המאמרים החדשים. "הדבר החשוב הוא ההכרה בכך שיש שושלת אדם שלישית במזרח אסיה, עם צירוף תכונות אופייני משלה". איפה בדיוק יושבת השושלת הזו, וכיצד היא התפתחה – את זה עדיין איננו יודעים. החוקרים מקווים שמציאה של מאובנים נוספים, או הפקה של חומר גנטי ממאובנים שכבר יש בידינו, כולל הגולגולת של אדם הדרקון, יוכלו לשפוך אור על כך בעתיד. סטרינגר בהחלט מצפה להפתעות נוספות: "זו הולכת להיות עלילה מסובכת ביותר", אמר.