אנרגיה של שינוי:
מה קורה בסביבה?

לעיתים אנו עומדים כחברה או כיחידים אל מול אתגרים יוצאי דופן, וקשה לנו לראות כיצד ניתן לעמוד בהם. המדע עוזר לנו לעמוד בחלק מאותם האתגרים, ולבחון האם אנו מתקדמים בכיוון ובקצב הנכון. דו״ח מיוחד של סוכנות האנרגיה הבינלאומית מציג סיבות לאופטימיות בנוגע ליכולת שלנו להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית, וקורא למנהיגי העולם להגביר את שיתוף הפעולה בועידת האקלים הצפויה בחודש נובמבר.

הסכם פריז, שנחתם ב-2015, מציב יעד של הגבלת עליית הטמפרטורה העולמית לכדי מעלה וחצי מעל ממוצע השנים 1850-1900. לשם כך דרושה עצירה מלאה ומהירה של פליטות גזי החממה שלנו, אך כיום האנושות רק מגבירה את פליטות גזי החממה שלה מדי שנה. חלון ההזדמנויות שלנו לצמצום המשבר הולך ונסגר במהירות, אך הדו״ח החדש מראה כיצד האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות בשנתיים האחרונות משאירה את החלון פתוח.

האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות משאירה את החלון פתוח לעמידה ביעדי הסכם פריז. לוחות סולריים בשדה | Shutterstock, Fly_and_Dive

נקודות אור

הדו״ח החדש מתאר מפת דרכים מעודכנת למשק האנרגיה העולמי, ומראה כיצד ניתן לעמוד בה. לפי הדו״ח, בשנתיים האחרונות קצב התקנת הלוחות הסולריים עלה ב-50 אחוזים, וקצב המעבר לרכבים חשמליים עלה ב-240 אחוז, מה שמאפשר לענפים אלו לעמוד ביעדי מפת הדרכים לאיפוס פליטות עד שנת 2050. בעקבות מגפת הקורונה העולמית ופלישת רוסיה לאוקראינה, והחשש ממחסור בדלקי מחצבים, ממשלות מסביב לעולם הכריזו על צעדי מעבר משמעותיים לאנרגיות דלות פחמן. התעשייה בתורה הגבירה פעילות כדי לאפשר את מימוש אותם הצעדים. אם החברות השונות ימשיכו להגדיל את יכולות הייצור, כפי שהכריזו שיעשו, יהיו לנו מספיק לוחות סולריים וסוללות בשביל לעמוד בגידול הרב הנדרש עד שנת 2030 - עלייה של פי חמש ביכולת הפקת האנרגיה הסולרית, הדורשת גם אגירה בסוללות, ומצב בו 65 אחוזים מהרכבים הנמכרים בעולם הם חשמליים.  

הדו״ח מציין כי אנרגיה סולרית ומעבר לרכבים חשמליים יכולים לספק שליש מהפחתת הפליטות הדרושה עד שנת 2030 במשק האנרגיה. טכנולוגיות קיימות נוספות, בתחומי התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות אחרות וצמצום פליטות מתאן, מאפשרות להפחית עוד כמחצית מהפליטות הנדרשות. הדבר התאפשר בין היתר בזכות התקדמות טכנולוגית מרשימה בשנתיים האחרונות. 

אנרגיה סולרית ומעבר לרכבים חשמליים יכולים לספק שליש מהפחתת הפליטות הדרושה עד שנת 2030. מכונית חשמלית בשעת הטענה | Shutterstock, 24K-Production

השקעה משתלמת

למרות ההתקדמויות המרשימות הללו, הדו״ח מזכיר כי עד כה האנושות רק הגדילה את קצב פליטות גזי החממה, בין היתר בשל עלייה מהירה בביקוש לאנרגיה, ומצביע על מספר פערים משמעותיים המקשים על הפחתת הפליטות בסקטור האנרגיה. אחד הפערים מוכר היטב בארץ, והוא בתחום תשתיות החשמל. תחנות כח השורפות גז או פחם מייצרות חשמל רב תוך שימוש בשטח מצומצם וניתן להציב אותן בקרבת הערים, שם משתמשים בחשמל. הפקת חשמל מן השמש או מהרוח דורשת שטחים נרחבים להקמת שדות סולריים וקיום של הרבה יצרני חשמל קטנים, למשל לוחות סולריים על גגות הבתים. לכן, המעבר לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים דורש גם שינויים נרחבים ברשת החשמל עצמה. לפי הדו״ח החדש, רשתות ההולכה וההשנאה של החשמל בעולם צריכות לגדול בשני מיליון קילומטרים מדי שנה עד לשנת 2030. קצב הבנייה של תשתיות אלו הוא איטי ביותר, ולכן הן נחשבות לצוואר בקבוק במעבר לאנרגיות מתחדשות. 

ההשקעה העולמית באנרגיות מתחדשות צפויה להגיע לשיא עולמי של 1.8 טריליון דולרים בשנת 2023, אך היא נדרשת לעלות ל-4.5 טריליון בשנה תוך עשור. סכום זה הוא כשני אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי העולמי הצפוי בשנת 2030. עם זאת, בדו״ח מציינים כי מדובר בהשקעה כלכלית משתלמת בטווח הארוך, בזכות החיסכון הנובע מהפסקת הצורך לרכוש דלק. הגדלת ההשקעה הרבה ביותר נדרשת במדינות מתפתחות שאינן סין, ובטכנולוגיות של לכידת ואחסון פחמן מארובות, ושל דלק מימן. טכנולוגיות אלו יאפשרו להמשיך להפעיל חלק מתחנות הכח המזהמות הקיימות תוך צמצום דרמטי של פליטת גזי החממה שלהן. 

״הוצאת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה היא תהליך יקר מאוד. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להפסיק את פליטת הפחמן מלכתחילה״, אמר ראש סוכנות האנרגיה, ד״ר פטיח בירול (Birol). ״חלון ההזדמנויות ליעד של מעלה וחצי הצטמצם בשנתיים האחרונות, אך טכנולוגיות של אנרגיה נקיה משאירות אותו פתוח. ישנה תנועה עולמית אל עבר מטרות כמו שילוש יכולת הייצור של חשמל ירוק והכפלה של ההתייעלות האנרגטית עד שנת 2030, אשר יובילו לירידה חדה יותר בביקוש לדלקי מחצבים. ועידת האקלים COP28 בדובאי היא הזדמנות הכרחית כדי להתחייב לצעדים שאפתניים יותר וליישום שלהם בשנים שנותרו לנו מהעשור הקריטי בו אנו נמצאים״.