מחקר: ציפורים אוסטרליות מדווחות לביצים שלהן על הטמפרטורה ומסייעות לגוזלים להתאים עצמם למזג האוויר
כפי שאצל בני אדם אימהות נוהגות לעיתים לדבר אל העובר שברחמן או להשמיע לו מוזיקה, כך גם ציפורים שרות לעובריהן כאשר הם עדיין בביצה. מחקרים הראו שהגוזלים שטרם בקעו מקשיבים לקולות אלה: הם לומדים לזהות את הקריאות האופייניות למין שלהם, ובמינים מסוימים – לאחר שבקעו – אף חוזרים על אותה קריאה ששמעו כעוברים. מחקר חדש מגלה כי ציפורי זברה פינק ( Zebra finch או בשמם המדעי Taeniopygia guttata) לקחו את השיטה צעד אחד קדימה: השירים של ההורים מעבירים לגוזלים בביצה מידע על מזג האוויר, והם בתגובה משנים את התנהגותם ואפילו את התפתחותם הגופנית.
מיילין מרייט (Mariette) וקתרין ביוקנן (Buchanan) מאוניברסיטת דיקין שבאוסטרליה חקרו את הקריאות שציפורים אלה משמיעות כשהן דוגרות על הביצים. הן מצאו שבשלבים האחרונים של הדגירה, ימים אחדים לפני שהגוזלים בוקעים, אחד ההורים עשוי להשמיע סדרת ציוצים מיוחדת כאשר הטמפרטורה בחוץ עלתה על 26 מעלות. במחקר שפורסם בכתב העת Science בדקו החוקרות באופן מבוקר את השפעתן של הקריאות הללו.
מרייט וביוקנן הדגירו ביצים בטמפרטורה זהה, והשמיעו לגוזלים שבמחציתן את קריאות ה"חם בחוץ" ולחצי השני השמיעו קריאות אחרות כביקורת. אז הוחזרו הביצים לקִנים ובקעו שם. החוקרות הביאו בחשבון גם את הטמפרטורה שבה נמצא הקן, ומצאו שהגוזלים ששמעו את קריאות החום בעודם בביצים הגיבו לחום בצורה אחרת. כאשר הם מצאו את עצמם בטמפרטורה גבוהה, הגוזלים היו קולניים יותר וקטנים יותר. משקל קטן יותר כתגובה לחום נראה אצל כמה מיני ציפורים וחוקרים משערים כי גוף קטן יותר מקל על פליטת חום מיותר. עוד הם משערים שגדילה איטית מצמצמת נזק מרדיקלים חופשיים, שנפוץ יותר בסביבה חמה.
אם כן, נראה שהגוזלים שקיבלו מידע על מזג האוויר לפני שבקעו ידעו להתאים את עצמם טוב יותר לתנאים של טמפרטורה גבוהה, ולשנות את תהליך הגדילה שלהם כך שיגדלו לאט יותר וישמרו על משקל נמוך לאורך זמן. ולא רק זאת, הגוזלים שמשקלם היה נמוך בטמפרטורות גבוהות העמידו צאצאים רבים יותר כאשר גדלו – וכך הראו כי קצב הגדילה האיטי אכן העניק להם יתרון.
בנוסף, הגוזלים ששמעו את הקריאות המעידות על חום העדיפו בבגרותם לקנן באזורים חמים, ולעומתם אלה שלא נחשפו לקריאות הללו העדיפו קנים קרירים יותר. הדבר מעיד על כך שהמידע שקיבלו בעודם בביצה השפיע על הסתגלותם לחום, גם מבחינה התנהגותית וגם מבחינה פיזיולוגית-התפתחותית, ואפילו על העדפותיהם.
זה המחקר הראשון שהראה כי לתקשורת בין הורים לצאצאיהם שטרם בקעו יכולה להיות השפעה ניכרת על התפתחותם. המחקר גם מעלה שאלות מעניינות בקשר להסתגלות אפשרית של בעלי חיים שונים להתחממות כדור הארץ. את הגוזלים של הזברה פינק – ושל ציפורים אחרות שאולי משתמשות בשיטה דומה – הטמפרטורות הגבוהות לא "יתפסו בהפתעה": הם יבקעו כבר מוכנים אליהן.
