ועדה שמונתה לחקור את ההשלכות של ההתחממות הגלובלית מצאה: תפוצת המחלות המידבקות עולה, וכך גם מחלות הקשורות לזיהום האוויר

אחת היוזמות הגלובליות הגדולות בחקר משבר האקלים היא פרויקט הספירה לאחור של כתב העת הרפואי לאנסט (Lancet Countdown). מדובר בוועדה המורכבת מנציגים של 35 מדינות וארגונים מכל רחבי העולם, שמנטרת את ההשפעות של שינויי האקלים על בריאותה של אוכלוסיית כדור הארץ. כמו כן הם מעריכים את העמידה ביעדים של 174 המדינות שחתמו בשנת 2006 על הסכם פריז לצמצום פליטת גזי החממה בתחומן. מסקנות הוועדה פורסמו לפני כמה שבועות.

הטמפרטורה העולמית הממוצעת כיום גבוהה במעלת צלזיוס אחת מזו ששררה לפני תחילת המהפכה התעשייתית. העלייה אינה אחידה ברחבי העולם, בצפון-מערב קנדה היא מגיעה בממוצע למשל לכשלוש מעלות צלזיוס, ויש מקומות שבהם היא פחות מורגשת. ההערכה היא שאם המגמות של פליטת גזי החממה לא ישתנו בשיעור ניכר, העולם שבו יחיה תינוק שנולד כיום יהיה חם ביותר מארבע מעלות לעומת המצב שקדם למהפכה התעשייתית.

צילום במיקרוסקופ אלקטרונים: LONDON SCHOOL OF HYGIENE AND TROPICAL MEDICINE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
נגיפי דנגי חודרים לתא | צילום במיקרוסקופ אלקטרונים: LONDON SCHOOL OF HYGIENE AND TROPICAL MEDICINE / SPL

התפשטות מחלות

שינויי האקלים אינם משפיעים על כל האוכלוסייה באותה צורה, ומבחינות רבות ילדים מושפעים מהם במיוחד. אחת ההשלכות המסוכנות שלהם היא בתחום המחלות המידבקות: עליית הטמפרטורות יוצרת תנאים נוחים יותר מבעבר להתפשטות מחלות, שפגיעתן בילדים חמורה במיוחד. בין השאר מופצות ביתר קלות מחלות שגורמות לשלשולים קשים וכן מחלות שמופצות בעזרת יתושים, ששטחי המחיה שלהם מתרחבים עם עליית הטמפרטורות. אחת מהן היא קדחת דנגי שארגון הבריאות העולמי הגדיר השנה כאחד מעשרת האיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית. תשע מעשר השנים שתועדו כמתאימות ביותר להפצת המחלה היו בעשרים השנים האחרונות. דוגמה נוספת היא החיידק ויבריו כולרה (Vibrio cholera), שגורם לשלשולים קשים. מספר הימים בשנה המתאימים להפצתו הוכפל בהשוואה לתחילת שנות ה-80. 

שינויים אחרים הנובעים מהתחממות כדור הארץ פוגעים במיוחד בילדים. למשל, קיים מדד למשך עמידותם של יבולים עבור תירס, חיטה, אורז וסויה, אשר מתבסס על הזמן הנדרש בשנה לאגור כמות מוגדרת של היבול. ירידה במדד העמידות של היבול משמעותה שהיבול מבשיל מהר מדי ומניב כמות זרעים נמוכה. משך עמידותם של היבולים נמצא בירידה מאז 1960, ותת-תזונה פוגעת בצורה קשה במיוחד בתינוקות ובילדים, שגופם עדיין גדל ומתפתח. 

זיהום האוויר הגובר והולך עקב שריפת דלקי מחצבים פוגע בפעילות הלב והריאות. מספר מקרי המוות שיוחסו לזיהום אוויר מחוץ לבית עמד בשנת 2016  על כמעט שלושה מיליון בני אדם. זיהום האוויר משפיע בצורה משמעותית במיוחד על תינוקות ופעוטות ועל התפתחות הלב, הריאות ואיברים חיוניים אחרים. לדברי ראשת התוכנית לאקלים ובריאות במרכז התקשורת לשינוי האקלים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, מונה צרפתי (Sarfaty), ילדים רגישים במיוחד לחומרים מזהמים כי "הלב שלהם פועם מהר יותר ממבוגרים וקצב הנשימה שלהם מהיר יותר". 

יותר מתשעים אחוזים מהילדים בעולם חשופים כיום לזיהום אוויר ברמה גבוהה מזו שעליה ממליץ ארגון הבריאות העולמי, כשרוב מקרי המוות הנובעים מזיהום האוויר מרוכזים במדינות במצב כלכלי נמוך-בינוני, למשל באפריקה ובהודו. המצב הזה מגדיל את הסיכוי לנזק לריאות, לקצרת (אסתמה) ומחלות נוספות של דרכי הנשימה. גם לשריפות היערות ההולכות ומתרבות, כמו שריפות הענק באמזונס שעלו לכותרות בחודשים האחרונים, והשריפות שעדיין נמשכות באוסטרליה, יש השפעה על זיהום האוויר. 77 אחוז מהמדינות מדווחות שחלה עלייה בחשיפה לנזקי שריפות ענק בשנים 2018-2015, לעומת 14 השנים שקדמו להן.

מפעל מזהם | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
רוב מוחלט של ילדי העולם חשופים לזיהום אוויר גבוה מהמומלץ. מפעל מזהם | צילום אילוסטרציה: Shutterstock

מאבק עולמי

נוכח הסכנה לדורות הבאים, אין פלא שילדים בארץ ובעולם הצטרפו למאבק העולמי סביב משבר האקלים, ואף לוקחים בו חלק משמעותי. האחראית העיקרית לכך היא הנערה גרטה טונברי (Thunberg) משבדיה, שפתחה לפני כשנה במחאה מול הפרלמנט של ארצה בדרישה שיפעל ביתר תקיפות לבלימת שינויי האקלים. בהמשך קמו בהשראתה תנועות כמו Sunrise ו-Extinction Rebellion Youth, שמרכזות ילדים ונוער במאבק למציאת פתרון למשבר האקלים.

הפעילה השבדית גרטה טונברי נואמת בכינוס במונטריאול | צילום: ויקיפדיה, Lëa-Kim Châteauneuf
הנוער מתעורר. הפעילה השבדית גרטה טונברי נואמת בכינוס במונטריאול | צילום: ויקיפדיה, Lëa-Kim Châteauneuf

אין ספק כי קולם של טונברי וחבריה יצר שינוי תודעתי אצל רבים מאיתנו. נראה כי צעירים רבים מזדהים עם פנייתה למנהיגי העולם באו"ם: "אם תבחרו לאכזב אותנו, אני אומרת שלעולם לא נסלח לכם". השנים הבאות יקבעו עד כמה יצליחו הצעירים להוביל לשינוי תפיסתי ומעשי בטיפול במשבר האקלים.

8 תגובות

  • אנונימי

    תודה על המאמר החשוב

    ממש מפחיד לראות את ההתקפה שהכתבה המקצועית והמבוססת הזאת חוטפת, מלאה בהכחשת אקלים ושקרים. מאיפה אתם מגיעים? כל הכבוד למכון דוידסון על הכותרת הנכונה והעיסוק הלא פשוט בנושא למרות ההתקפה הזו

  • יוני

    יוני

    מעניין שלמרות הביקורות והטעויות הישירות שנמצאו במאמר, לא מצאתם נכון לשנות אותו או את הכותרת המגוחכת. מה בדיוק המטרה כאן? כי זה בטח לא הנגשת מדע. מאוד חבל!

  • עדי

    מי מממן את המכון?

    קצת עובדות מדויקות ואולי גם ציטוטים ממחקרים מבוססים לא יזיקו במאמרים.
    קצב ההתחממות לא השתנה מלפני תחילת המהפכה התעשייתית - התהליך נשלט ע"י גורמים בעלי השפעה גדולה מיכולת האנושות לגרום.
    תפוקת היבולים החקלאיים לעומת זאת גדלה במאות אחוזים במאה האחרונה.

  • יוני

    מביך מביך מביך

    הכותבת כותבת :"משך עמידותם של היבולים נמצא בירידה מאז 1960" ומצטטת מאמר מ-PNAS שממש לא מראה את זה...בבקשה לקרוא את הלינקים שאת מצטטת. מכון דוידסון, כדאי לכם להסיר את המאמר הזה, הוא עמוס בטעוית פקטואליות. אין לכם עורך שעובר על מה שהסטודנטים שלכם כותבים?? מהאבסטרקט של המאמר: " Without CO2 fertilization, effective adaptation, and genetic improvement, each degree-Celsius increase in global mean temperature would, on average, reduce global yields of wheat by 6.0%, rice by 3.2%, maize by 7.4%, and soybean by 3.1%." הם בשום מקום לא הראו ירידה בתפוקה (כי לא היתה...). בושה לגוף שקורא לעצמו מדעי.

  • יוני

    אוי ואבוי, איזו כתבה גרועה

    לא חבל, מכון דוידסון, שאתם נותנים במה להפחדות ותעמולה רגשית, ללא אף נתון רלוונטי. בכל המדדים שהכותבת נתנה (מוות ממחלות מידבקות, תפוקת הגידול של גידולים חקלאיים, ומוות מזיהום אויר), חל שיפור גדול ב50 הזנים האחרונות, למרות העלייה המתונה בטמפרטורה. ברור גם שהיא לא קראה את המאמרים שהיא מצטטת, אחרת היא היתה רואה, למשל, שבמאמר ב-PNAS מדובר על שינוי בתפוקה כתוצאה משינוי **רק** בטמפרטורה, ללא שינוי נלווה למשל, ב-CO2...כל כך הרבה ספקולציות, הפחדות, מניפולציות רגשיות וספקולציות, עם כל כך מעט נתונים רלונטיים. קצת מביך.

  • אנונימי

    הליצנית היא דווקא כותבת המאמר - למרבה הצער

    להלן קישורים המראים שהקונצנזוס - כביכול - על הקשר בין התחממות האקלים-לכאורה-
    לבין פעילות האדם - הוא שיקרי - ומונע משילוב של דוגמטיות ועיוורון מדעי
    לבין אינטרסים כלכליים אדירים השווים מיליארדים רבים של דולרים :
    הקונצנזוס האקלימי אינו מדעי
    "עד שנת 2010 הרגשתי שהעמדה האחראית היא לתמוך בקונצנזוס של ה IPCC על שינויי אקלים שהם תוצאה של מעשי אדם. הדבר השתנה, לדידי, בשנת 2009, בעקבות חשיפת האי-מיילים של שערוריית 'קליימטגייט' כאשר נחשף התהליך המלוכלך והכוחני שבעזרתו נבנה אותו קונצנזוס.
    גברה בליבי ההכרה שנפלתי במלכודת של חשיבה קבוצתית כאשר תמכתי ב IPCC. ניגשתי לעשות הערכה אישית, עצמאית, של מדע האקלים הרלוונטי. הגעתי למסקנה שהרמה הגבוהה של וודאות של מסקנות ה IPCC אינה מוצדקת, ויש שטחים של חוסר ידע ואי וודאות בהבנתנו את מערכת האקלים. הגעתי למסקנה שהקונצנזוס הבלתי מוצדק בדבר שינויי אקלים מעשה ידי אדם פוגע בקידום המדע בגלל השאלות שלא שואלים והנושאים שאותם לא חוקרים [בגלל שהם בניגוד לקונצנזוס]. לכן חסר לנו המידע שיאפשר לנו להבין יותר טוב את שינויי האקלים והפגיעות של החברה להם.
    ...יש לחץ עצום על מדענים לישר קו עם הקונצנזוס (כביכול). הלחץ בא מסוכנויות מימון פדרליות [המחלקות מענקי מחקר], מהאוניברסיטאות, מאירגוני מקצוע מדעיים וממדענים עצמם. מחזקים את הקונצנזוס הזה גורמים כספיים, גורמי מוניטין וסמכות. בגלל לחצים אלה, ובגלל טקטיקה של ביבים של הוויכוח האקדמי על שינויי האקלים, נאלצתי להתפטר לאחרונה מעמדת הפרופסור [מינוי לכול החיים] בג'ורג'יה טק.
    http://www.green-logic.info/2017/04/blog-post.html?utm_source=feedburner... המיתוס של החור באוזון https://mida.org.il/2016/07/28/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%...

  • נילב

    זה אתר מדעי?

    היכן המחקרים שמראים בין סיבה ותוצאה?

  • איתה

    תגיד אתה ליצן?

    טרחת להכנס להכנס לאחד או יותר מ 20 הלינקים שהוסיפה הכתבת כדי לאפשר לך לחפור קצת יותר לעומק או שאתה רוצה שיאכילו אותך גרבר ישר לפה עם כפית?