קבוצות בעלי החיים המצליחות ביותר, שכוללות הרבה מינים, הן לאו דווקא אלו שמראות אבולוציה מהירה. סדרת הזוחלים שכוללת את הלטאות והנחשים התפתחה בקצב איטי בתחילה, אך מראה הצלחה גדולה היום
לפני כ-250 מיליון שנים הופיעו על פני כדור הארץ בעלי החיים הראשונים מעל-הסדרה לפידוזאוריה (Lepidosauria , "לטאות עם קשקשים"). כמשתמע משמם, הם היו דומים ללטאות, וקטנים למדי. כעבור זמן קצר, במונחים אבולוציוניים, אותה על-סדרה התפצלה לשתי סדרות. הסדרה הראשונה החלה כמעט מיד לגדול ולהתפצל למינים רבים, שונים זה מזה בגודלם, בשטחי המחיה שלהם, באורח חייהם ובמזון אותו אכלו. האבולוציה של הסדרה השנייה, לעומת זאת, התנהלה בקצב איטי הרבה יותר.
איך קרה, אם כך, שדווקא הסדרה הראשונה, שנקראת מחודקי הראש (Rhynchocephalia), נכחדה כמעט לחלוטין ומיוצגת כיום על ידי מין יחיד באיי ניו-זילנד, ואילו הסדרה השנייה, הקשקשאים (Squamata), כוללת יותר מעשרת אלפים מינים, ביניהם כל הלטאות והנחשים המודרניים, מנחש האנקונדה האימתני ועד לשממית שמתרוצצת בבתים שלנו? במאמר חדש, חוקרים מבריטניה עקבו אחר האבולוציה של גודל הגוף בשתי הסדרות האלו, וטוענים שדווקא קצב אבולוציוני איטי יותר עשוי להיות המפתח להצלחה.
התפתחו מהר במשך רוב עידן המזוזואיקון. זוחל ימי (Pleurosaurus) מסדרת מחודקי הראש איור: Roberto Ochoa
התחלה איטית, סיום מוצלח
האבולוציה לא מתנהלת תמיד באותו קצב. כשמין מגיע למקום חדש, למשל דג למערכת של אגמים או ציפור לאיים, נראה לעתים "פרץ" של חלוקה מהירה למינים, כל אחד עם אורח חיים שונה. לאחר מכן, כל עוד תנאי הסביבה לא משתנים באופן משמעותי, המינים האלו עשויים להחזיק מעמד ולא להשתנות במשך זמן רב. יש גם הבדל בקצב האבולוציה בין קבוצות שונות של בעלי חיים, וחלק מהחוקרים סבורים שנטייה לאבולוציה מהירה מקנה לקבוצה יתרון: המינים שבה יסתגלו מהר יותר ובצורה טובה יותר לתנאים משתנים.
מסיבה זו ציפו החוקרים שהסדרה המצליחה של הקשקשאים תראה אבולוציה מהירה לכל אורך ההיסטוריה שלה. הם מצאו בדיוק את ההפך. "גילינו שכמה קבוצות של קשקשאים עברו אבולוציה מהירה בעידן המזוזואיקון, בין 250 ל-66 מיליוני שנים לפני זמננו, במיוחד אלו עם אורח חיים מיוחד, כמו המוזאזאורוס (Mosasaurus) שחיו בים", אמר תום סטאבס (Stubbs), אחד החוקרים החתומים על המאמר. "אבל אצל מחודקי הראש האבולוציה המהירה נראתה באופן עקבי אצל קבוצות רבות".
"במשך רוב עידן המזוזואיקון, מחודקי הראש היו המחדשים, המתפתחים המהירים", הוסיף מייקל בנטון (Benton), החוקר הבכיר החתום על המאמר. לקראת סוף התקופה, עם זאת, נראה שקצב האבולוציה שלהם החל לרדת. ואז, לפני כ-66 מיליוני שנים, פגע אסטרואיד גדול בכדור הארץ. הפגיעה הכחידה לא רק את רוב קבוצות הדינוזאורים, אלא גם מינים משושלות רבות אחרות. מחודקי הראש והקשקשאים ניזוקו שניהם באופן קשה, ומינים רבים שלהם אבדו. אך הקשקשאים התאוששו במהרה, והחלו להתפתח בקצב מהיר יותר. כיום צאצאיהם נמצאים בכל יבשת, מלבד אנטארקטיקה, ואפילו בים, במגוון צורות, גדלים ואורחות חיים. מחודקי הראש, לעומתם, לא הצליחו לחזור לתהילתם הקודמת. "כל הדינמיקה השתנתה לאחר מכן", אמר בנטון.
כיום יש יותר מעשרת אלפים מינים של קשקשאים ורק מין אחד של מחודקי ראש | איור: Dr Tom Stubbs
הצב ניצח את הארנבת
הממצאים תואמים את ההשערה של הפליאונטולוג האמריקאי החשוב ג'ורג' גיילורד סימפסון (Simpson), שטען עוד בשנת 1944 שקבוצות בעלי חיים אינן יכולות לקיים לאורך זמן קצב אבולוציוני מהיר, ובסופו של דבר הן עוברות לקצב איטי יותר, או נכחדות. זה לא אומר שהקצב המואץ הוא זה שגורם להכחדתם – שני הדברים יכולים להיות תוצאה של גורם שלישי. למשל, ייתכן שקבוצות שמתפצלות במהירות למינים רבים עושות זאת בתגובה לתנאים סביבתיים לא יציבים שמשתנים במהירות, והשתנות מהירה שכזו עלולה לבסוף גם להוביל להכחדה, אם נסיונות ההסתגלות שלהם נכשלים.
"במשל הקלאסי של איזופוס, הארנבת המהירה מפסידה במירוץ, בעוד הצב האיטי חוצה את קו הסיום ראשון", אמר בנטון. "מאז ימיו של דרווין, ביולוגים דנים בשאלה אם האבולוציה היא יותר ארנבת או יותר צב. האם קבוצות גדולות שכוללת מינים רבים הן תוצאה של אבולוציה מהירה לאורך זמן קצר, או אבולוציה מהירה במשך זמן ארוך? בחלק מהמקרים, מינים שהתפתחו במהירות יכולים להתייצב ולשרוד לאורך זמן, אבל בהרבה מקרים הם נכחדים באותה מהירות שבה מינים חדשים נוצרים, כמו שראינו כאן – ממש כמו הארנבת המנמנמת. מצד שני, סימפסון חזה שמינים שמתפתחים באיטיות עשויים גם להיכחד באיטיות, ולהיות בסופו של דבר מוצלחים יותר – ממש כמו הצב האיטי אך המתמיד במשל".
