מחקר חדש מראה שמי שחוסנו נגד קורונה סבלו פחות מאירועי לב ומפגיעות נוספות בלב ובכלי הדם

רבות כבר נכתב על מחלת הקורונה, על החיסונים לה ועל הסכנות שנובעות ממנה. בין השאר, ידוע שהמחלה גורמת לעלייה בשכיחות של מחלות לב אצל מי שהחלימו ממנה, בהשוואה למי שלא חלו. אולם כעת מתברר שהקשר בין מחלות לב לקורונה לא מתמצה בכך: מחקר תצפיתי בקנה מידה גדול בבריטניה, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מראה שחיסונים נגד קורונה גם מקטינים את השכיחות של אירועי לב, ושל פגיעות אחרות הקשורות ללב ולכלי הדם. גופי הבריאות בעולם ממליצים להתחסן נגד המחלה, ונראה שממצאי המחקר מספקים נימוק חדש להמלצה הזו.

החיסונים הנפוצים ביותר נגד קורונה הם חיסוני mRNA, של חברות פייזר ומודרנה, אך ישנם גם חיסונים שמבוססים על טכנולוגיות אחרות, כמו אלה שמייצרות החברות אסטרה-זניקה וג'ונסון & ג'ונסון. כל החיסונים נמצאו יעילים ובטוחים לשימוש; גם אם אדם מסוים נדבק על אף שהתחסן, החיסון עשוי למנוע ממנו לחוות מחלה קשה או קורונה מתמשכת (long COVID), שכן נמצא שהחיסונים מפחיתים את שכיחותה

על מנת לבחון את ההשפעה של החיסונים על אירועי לב, חוקרים ורופאים בריטים עיינו בגיליונות הרפואיים של כ-46 מיליון אזרחים בריטים בוגרים, החל מיום תחילת החיסונים בבריטניה ועד חודש ינואר 2022. כ-8.4  מיליון מתוכם לא התחסנו כלל, והשאר קיבלו חיסון של אחת החברות: חיסון mRNA של פייזר (כ-17 מיליון) או של מודרנה (מיליון), או חיסון של אסטרה-זניקה (כ-19 מיליון). החוקרים בדקו שורה של אירועי לב ופגיעות אחרות שקשורות בלב ובכלי הדם: אוטם שריר הלב, שבץ לב, תסחיף ריאה, פקקת ורידים במוח או בגפיים, דימומים מוחיים, חסימת כלי דם למעיים, תרומבוציטופניה, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) ודלקת קרום הלב (פריקרדיטיס).


חוקרים ורופאים בריטים עיינו בגיליונות הרפואיים של כ-46 מיליון אזרחים בריטים בוגרים, החל מיום תחילת החיסונים בבריטניה ועד חודש ינואר 2022. אישה מתחסנת נגד קורונה | Shutterstock, Ground Picture

ירידה כמעט בכל המקרים

כמעט בכל המקרים, אצל מי שהתחסנו נצפתה ירידה במספר האירועים הללו – הן בהשוואה לתקופה שלפני קבלת מנת החיסון הראשונה, והן בהשוואה לקבוצת הלא-מחוסנים. הניתוח הסטטיסטי התחשב בעובדה שחברי קבוצת הלא-מחוסנים הם צעירים יותר בממוצע, ולכן הסיכוי שלהם לסבול מאירועי לב ומצבים דומים נמוך יותר מלכתחילה: בקבוצת הלא-מחוסנים, רק 21 אחוזים מהנבדקים עברו את גיל 50, לעומת 64 אחוזים בקבוצת המחוסנים בחיסון של אסטרה-זניקה, ו-42 אחוזים בקבוצת המחוסנים בחיסון של פייזר.

במקרים בודדים נצפתה דווקא עלייה במחלות לב. מספר מקרי התרומבוציטופניה – מיעוט טסיות דם – היה כפול אצל מי שקיבלו את החיסון של אסטרה-זניקה בהשוואה ללא-מחוסנים, אבל רק לאחר מנת החיסון הראשונה. תופעת הלוואי של החיסון הספציפי הזה תועדה כבר במחקר קודם, ולא נצפתה אצל מי שקיבלו חיסון של פייזר או של מודרנה. בנוסף, נצפתה עלייה במקרי דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) ודלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) לאחר כל אחת ממנות חיסוני ה-mRNA; גם אלה תופעות לוואי ידועות, שתוארו לראשונה בידי חוקרים מישראל. בשלושת המקרים שכיחות התופעה הייתה זעומה – רק כמה אלפיות האחוז מהמתחסנים סבלו מהמצבים הללו. יתרה מזאת, הדלקות בלב היו קלות יחסית וההחלמה מהן הייתה מהירה, בניגוד למקרים קשים שלהן שתוארו אצל חולי קורונה.

הכותבים תולים את הפחתת תחלואת הלב לאחר החיסונים בהגנה שהם מקנים נגד המחלה, שכאמור, מעלה את שכיחות מחלות הלב. עם זאת, לעורכי המחקר לא היה ידוע אם משתתפיו חלו בקורונה, ואם כן, מה הייתה חומרת המחלה, שכן המידע בנושא הזה היה חלקי בלבד ולא נכלל בחישוב הסטטיסטי. המחקר החדש מצטרף למספר מחקרים קודמים שהעלו ממצאים דומים, ולא נותר אלא לקוות שממצאיו יעודדו אנשים נוספים להתחסן.

12 תגובות

  • יואב

    עוד ניתוח של אנשים מעמיקים במקור, מגלה ממצאים הפוכים למה שתיארת

    תודה לדן ארידור:
    הרצתי את המחקר המקורי במודל של בדיקת מאמרים שפיתחתי בסיוע של AI התוצאות שונות לחלוטין ממה שמתואר במאמר הנ״ל. The data shows: Cumulative risk increases (d/dt[CRF] > 0) for several outcomes
    Multiple events with high severity scores
    Risk accumulation particularly for mRNA vaccines and myocarditis Looking at absolute numbers:
    From 45.7 million adults: 370 ICVT events
    590 myocarditis events
    1,885 thrombocytopenia events
    455 pericarditis events Yes, there are clear safety signals that meet the ISRSAM criteria for action: Critical Safety Signals: ICVT with ChAdOx1 first dose (nearly 6x increase)
    Myocarditis with mRNA vaccines (over 3x increase after second dose)
    Thrombocytopenia with ChAdOx1 (over 2x increase) Temporal Patterns of Concern: Clustering of events in first 1-4 weeks
    Some extended risks up to 24 weeks
    Cumulative risk patterns with subsequent doses Population Impact: Large exposed population (45.7 million)
    Multiple serious adverse events
    Specific demographic risk patterns

  • גל חיימוביץ

    נו באמת

    קודם כל -דן ארידור הוא לא מקור מוסמך במיוחד, לדעתי. הוא הבטיח הבטחה מוגזמת לכל הדיעות שתוך שנה ירפא סרטן - זה היה לפני 5 שנים. החברה שלו פרסמה מאמר מחקר אחד ויחיד לפני 4 שנים, בעיתון זוטר שאפילו לא מאונדקס ב pubmed, ויש עם המחקר שפורסם בעיות רבות.
    שנית, הקטע שהבאת פה של ה"מודל AI" זה בדיוק מה שכתוב בכתבה - שיש עליה בשכיחות של מיוקרדיטיס פריקדרדיטיס וטרומבוציטופניה - תופעות לוואי שידועות כבר מזמן.
    וזה חוץ מזה שקשה מאוד היום לסמוך על מודל AI בלי הוכחת יכולת משכנעת.

  • יואב

    תוצאות פייזר במחקר (החיסון הנפוץ בארץ) דווקא מראות תוצאות חמורות

    לפי טבלה 4, התקפי לב ושבץ - סיכון של פי 2 למתחסנים לעומת מי שלא.
    תסחיף ריאתי - 50% סיכון גבוה יותר למתחסנים לעומת לא מתחסנים. ויש עוד...
    האם אלו תופעות קלות בעיני הכותב? האם הסיכון בזריקה נמוך או גבוה מהמחלה? ביתר שאת אותה השאלה עבור הצעירים... שעל פי נתוני משרד הבריאות מתחת לגיל 50 היו אפס נפטרים מקורונה.

  • גל חיימוביץ

    זו הסתכלות לא נכונה על הנתונים

    כי הנתונים הללו כוללים את כלל התוצאות ללא חלוקה לגיל, מין ועוד. לכן ישנו בהמשך חישוב נוסף של hazard ratio - יחס סיכון - שלוקח בחשבון גיל, מין, גזע, היסטוריה רפואית ועוד. ניתן לראות מהגרפים שיחס הסיכון ברוב המקרים הוא נמוך מ-1 (כלומר סיכון נמוך יותר), למעט אירועים ספציפיים כמו מיוקרדיטיס (גרף 3) שבהם רואים עליה בשבוע-שניים לאחר מתן החיסון ואז ירידה לרמת הבסיס או נמוך יותר.
    ניתן לראות גם את הטבלאות שמחלקות את יחס הסיכון לפי גילאים, מין, גזע וכיוב (טבלאות 26-29).

  • יואב

    ראשית, תודה על התגובה

    ראשית, תודה על התגובה העניינית, המחדדת והמעשירה.
    ועדיין, גם אם העלייה בסיכון כתוצאה מהחיסון לתופעות הללו היא קטנה אצל הצעירים, זה עדיין גדול יותר מאשר הסיכון אצל הלא מחוסנים מתחת לגיל 50.
    מיוקרדיטיס אינה תופעה קלה, תוצאותיה ופגיעתה בלב משפיעות לטווח ארוך. ממקור ראשון, בעקבות מיוקרדיטיס אצל שני אנשים שונים (מתחת לגיל 50), כתוצאה מהחיסון, התופעה הובילה אותם לפגיעה כזו בלב, שחייבה השתלת קוצב לאחר כניסה למצב חירום רפואי. לעומת זאת, 0 נפטרים ונפגעים קשה מתחת לגיל 50 מהוירוס עצמו (לפי נתוני משרד הבריאות הרשמיים). לסיכום, גם אפסילון, גדול מ 0.

  • אנונימי

    זה לא נכון

    זה לא נכון שאין מתים מתחת לגיל 50 מקורונה.
    לדוגמה כאן: http://alturl.com/kr6s3 נתונים על 15 בני 0-24 ו-63 בני 25-44 שמתו מקורונה בשנים 2020-2021.
    וכאן: http://alturl.com/dptwg קורונה היתה הסיבה החמישית בשכיחותה לתמותת ילדים בשנים 2020-2022.
    בארה"ב מתו מקורונה כ-1700 ילדים עד גיל 17 בין 2020 ל-ספטמבר 2023 https://data.cdc.gov/widgets/9bhg-hcku שנית, כלל המחקרים והדיווחים הראו שמקרי המיוקרדיטיס בעקבות חיסוני ה-RNA היו נדירים למדי, בעיקר בגברים צעירים (נוער בגילאי 20) וזו היתה מחלה קלה שלא הצריכה אשפוז ממושך. זאת לעומת מיוקרדיטיס מהמחלה שהיתה הרבה יותר קשה.
    כל הנתונם הללו הם כמובן מבוססים על נתוני חולים רבים ולא על אנקדוטות בודדות. תמיד יכולים להיות יוצאי דופן עם מקרים קשים יותר (נגיד - אם היתה להם מחלת לב - אולי סמויה - לפני כן). אבל לא מתכננים את בריאות הציבור על סמך אנקדוטות בודדות אלא על סמך התמונה הכוללת.
    והתמונה הכוללת היתה שהחיסונים מקטינים את הסיכון להדבק, מקטינים את הסיכון ללקות במחלת קורונה קשה ומקטינים את הסיכוי ללונג קוביד ושהחיסונים הם מאוד מאוד בטוחים.

  • גל חיימוביץ

    זה הייתי אני

  • יואב

    :)

    :)
    לפי משרד הבריאות של מדינתנו, במסמך רשמי, מתאריך, 22 למאי, 2023, משרד הבריאות מודה באופן רשמי שאין אף נפטר מתחת לגיל 50 ללא מחלת רקע משמעותית. סימוכין של המסמך (כיוון שאיני יכול לצרפו כאן): 149432723.
    לגבי ההערה על האנקדוטליות של הדוגמאות הישירות אליהן נחשפתי, אני מסכים, אך כך גם ניתן להתייחס לנתון ה 1,700 ילדים מארהב, מבלי כמובן לזלזל באף אבדן של אף ילד או אדם, (מתוך כ-74 מיליון ילדים בארה"ב), שאגב, לגביהם אין לנו נתון כמותי על מחלות רקע קשות, וכל אחד מאיתנו יכול להניח אם הם קיימות או לא.
    גם לגבי לונג קוביד, אין באמת שום הוכחה ליעילות החיסונים כאן וגם על זה ישנן הודאות רשמיות של משרד הבריאות (על אף ההפחדות בזמן אמת) במסמכים שניתנו לבקשות חופש מידע.
    לצערי, לא הצלחתי לפתוח את הלינק שצירפת למעלה, אז קשה לי להתייחס.
    אני מניח, שאנחנו יכולים לעשות פינגפונג נוסף. זה מהנה ומעשיר (ללא ציניות) את טכניקות קריאת המידע שלי ומחייב אותי לחשיבה עצמאית ולביקורת עצמית ואני כמובן אשמח להמשיך ולהעמיק.
    מבחינתי הכי חשוב, שכל אדם יוכל לקבל את ההחלטות על גופו ובריאותו, כראות עיניו, ללא הסתרת מידע, ללא צנזורה, ללא לחץ לא ראוי על פרנסתו/חירותו/תנועתו /דגרות חייו/ וכד' כי בסופו של יום, ניהול הסיכון של כל אדם בחייו, היא באחריותו האישית ואף גורם מקצועי מייעץ או מטפל כזה או אחר לא נושא בתוצאות הבחירה ובאחריות על הבחירה, למעט כל פרט עבור עצמו ועבור ילדיו :)

  • גל חיימוביץ

    בהתחלה כתבת שאף אחד מתחת ל-50

    בהתחלה כתבת שאף אחד מתחת ל-50 לא מת, עכשיו הזזת את השער ל"רק עם מחלות רקע מתו אז זה לא נחשב". ובכן, כשיש מגפה מתפרצת, צריך להגן על הפגיעים ביותר. לזלזל במוות שלהם כי זה לא מתאים לתיזה שלך זה נורא ואיום. לונג קוביד - יצאו מחקרים שהראו את יעילות החיסונים בהפחתתם בכ-50%. לונג קוביד זו לא הפחדה אלא תופעה קיימת ונחקרת - מוזמן לקרוא כתבה קודמת שלי בנושא פה בדוידסון. ההפחדות הבלתי מבוססות היחידות שיש הן של מתנגדי חיסונים ומכחישי קורונה במנסים להמעיט בחומרת המחלה מצד אחד, ולהגביר את החשש מהחיסונים מצד שני ללא כל סימוכין אמיתיים, ללא מחקרים מהימנים.
    כן, כל אדם מנהל את הסיכון לחייו כראות נפשו *כל עוד הוא לא פוגע באחרים*. בגלל זה יש חוקי נהיגה, יש חוקים להגבלת עישון, חוקים על האוסרים שימוש בסמים מסוכנים וכן חוק למניעת הפצת מחלה בזדון.
    בתקופת הקורונה היו מגבלות כיוון שזו מחלה מסוכנת מאוד, שהיה ידוע עליה מעט מאוד. אם אתה מתייחס ספציפית לתו הירוק כ"לחץ לא ראוי" הרי שבשום שלב לא היתה _חובה_ להתחסן.
    מי שלא רצה להתחסן היתה לו האפשרות לעבור בדיקות יומיות כדי לקבל את התו.
    מצטער אבל המדינה אחראית על בריאות כלל הציבור וזה אומר לפעמים לפגוע בחופש של אינדיבידואלים שלא אכפת להם מהסביבה, כנראה.

  • יואב

    תופעות הלוואי הוסתרו ולא

    תופעות הלוואי הוסתרו ולא דווחו כראוי לציבור.
    לא היתה הסכמה מדעת.
    אף גורם במדינה לא לקח אחריות על אף אחד מהנפגעים, כך לרוב זה קורא כאשר ישנה טענה לרשלנות, בוודאי רשלנות רפואית (לאו דווקא בנושאי קוביד). לא נמסרו כראוי לציבור ניגודי עניינים של מקבלי ההחלטות. עובדתית, גורמי הבריאות הרשמיים "שנושאים באחריות לבריאות הציבור" איבדו מעל 300 אלף דיווחים על תופעות לוואי, תוך שבזמן אמת, השתיקו כל גורם מקצועי או אזרחי שניסה לדווח בזמן אמת.
    אותם גורמים שיקרו לציבור (בתמיכת גופים בחו"ל) ואמרו שהחיסון מונע הדבקה, דבר שלא נבדק על ידי היצרנים. האמירה לגבי סיכון אחרים פשוט לא נכונה ולא נבדקה מדעית ולא הוכחה עד היום (כך יל פי היצרנים וגם על פי המציאות). דוגמא לאמירות נחרצות כאלו ניתן למצוא אצא פאוצ'י, בורלא ואף נשיא ארה"ב היוצא. לגבי נפטרים עם גורמי סיכון, יש כ 6,000 מתים בשנה, רק בארץ, מזיהומים בבתי חולים שנפטרים שלא ממחלתם המקורית. מדוע אין כזו דאגה להם ולא מגדירים את אותם קוטלים כמו שהגדירו את הקורונה? מי מזלזל פה במי? גורמים רשמיים של מערכת הבריאות אמרו במפורש של שהספייק נעלם. המציאות הוכיחה אחרת.
    ההשוואה שלך לחוקי התנועה, אינה רלוונטית מן הסיבה הפשוטה, (מעבר לחוסר הדיוק העובדתי, שאין סיכון אחרים, על ידי מי שלא חוסן), שלקיחת תכשיר רפואי כלשהו, טומנת בחובה סיכון מסוים, ישירות על גופו של נוטל התכשיר (גם בנטילת אקמול או אנטיביוטיקה) וגוף האדם, אינו מכונית, אין אדם אחד זהה לשני. אי מעבר באור אדום לא מסכן את הנוהג, לכן אין סתירה ואין פגיעה בחירות ובטיחות האדם כאשר יש חוק כזה.

  • גל חיימוביץ

    לא

    יואב, אתה גולש פה למחוזות הקונספירציה והשקרים. אני לא מעוניין להמשיך בדיון כך.
    המלצה שלי: תקרא פה באתר של דוידסון, ובאתר של עמותת מדעת, מאמרים וכתבות על הקורונה, החיסונים והשקרים.
    ספציפית לגבי תופעות הלוואי, כבר ניהלתי דיון ארוך בנושא ואני לא מתכוון לנהל זאת שוב. אני ממליץ לך לקרוא את הדיון שניהלתי תחת הכתבה "החלבונים המפתיעים של חיסוני הקורונה" http://alturl.com/7vojg אחרי שתקרא את כל אלו, אם יש לך עוד שאלות, או אם יש לך טענות מגובות בעובדות ומחקרים מהימנים, אשמח להמשיך בדיון.

  • יואב

    נ.ב.

    נ.ב.
    לוקח לי זמן להגיב, כי אני לא מקבל אינדיקציה כאשר מגיעה אליי תגובה