אבני האש של הניאנדרטלים

הניאנדרטלים, קרובינו הנכחדים שחיו באירופה ואסיה מלפני כ-400 אלף שנה ועד לפני כ-40 אלף שנה, היו בעלי תרבות טכנולוגית מפותחת למדי וגם השתמשו באש באופן קבוע, לפי שלל עדויות ארכיאולוגיות. הם לא היו הראשונים שלמדו לנצל את האש לצרכיהם: אחת העדויות המוקדמות ביותר לכך מגיעה מאתר גשר בנות יעקב, שבו חיו אנשים קדומים, ככל הנראה מהמין הומו ארקטוס, לפני קרוב ל-800 אלף שנה.

שימוש באש הוא השג מרשים כשלעצמו, אבל האם הניאנדרטלים יכלו גם להדליק אש כל אימת שרצו, או שנאלצו להסתמך על אש ממקור טבעי, כמו שריפות יער? חוקרים מהולנד ומצרפת בחנו סימנים מיקרוסקופיים שהושארו על כלי צור, והגיעו למסקנה שהניאנדרטלים אכן למדו את סוד הצתת האש.

לפני שהיו לנו גפרורים ומצתים הדרך המקובלת להדליק אש, שהייתה נפוצה בחברות אנושיות רבות ברחבי העולם, כללה הקשה של ברזל או פלדה באבן צור. במקרים רבים היו כלים מיוחדים ששימשו לכך, ואף אבנים שנשמרו במיוחד למטרה זו. מוקדם יותר, לפני שבני האדם למדו להפיק ולעבד ברזל, הם השתמשו (לצד שיטות אחרות לחלוטין, כמו שפשוף שני מקלות) במינרלים עשירים בברזל שנמצאים בסביבה באופן טבעי. השימושי מביניהם היה כנראה פיריט (pyrite), גביש שמורכב מברזל וגופרית, הנקרא גם "זהב של שוטים" בשל צבעו הזהוב.

יש שלל עדויות לשימוש בצור ופיריט בתרבויות של תקופת האבן המאוחרת, שהחלה לפני כ-50 אלף שנה והסתיימה לפני כעשרת אלפים. בין השאר נמצאו כלי צור שנוצרו ככל הנראה במיוחד למטרות הצתת אש. עדויות כאלו חסרות עם זאת בתקופות מוקדמות יותר ובאתרים של ניאנדרטלים, והסיבה לכך אינה ברורה לגמרי. ייתכן כמובן שבזמנים קדומים אלו סוד הדלקת האש עדיין לא לא היה ידוע. אבל ייתכן גם שבני אותה תקופה הציתו אש בעזרת צור ופיריט, אלא שהעדויות לא השתמרו היטב – אבני צור אמנם שורדות זמן רב, אך פיריט מתפרק במהירות.

בנוסף, החוקרים מציעים שהניאנדרטלים, ואולי גם בני האדם הקדומים מהמין שלנו, לא השתמשו בכלים מיוחדים להצתה אלא ניצלו כלים שנוצרו למטרות אחרות, כמו חיתוך בשר. היות שכך, קשה יותר לזהות שאותם כלים אכן שימשו להדלקת אש.

כדי לבדוק את ההשערה הזו בחנו החוקרים כמה עשרות כלי צור מ-17 אתרים של ניאנדרטלים בצרפת ואחד בהולנד, שעליהם היו סימנים שהעידו על הקשה. במקביל הם ערכו ניסויים כדי לשחזר מה קורה כאשר מקישים פיריט בכלי מאבן צור ויוצרים אש. הם גילו שפעילות זו יוצרת סדרה של סימנים בצורת C, בעלי מאפיינים מיקרוסקופיים ייחודיים. סימנים דומים מאוד נמצאו על 20 מהכלים העתיקים.

גביש פיריט המורכב מברזל וגופרית, ששימש להדלקת אש אצל האדם הקדמון ואולי גם אצל ניאנדרטלים | צילום: Shutterstock

ראיות נסיבתיות

כמעט כל הכלים שנשאו סימנים כאלה נמצאו בשכבות שבהן נמצא גם אחוז גבוה יחסית של עצמות שרופות, דבר המצביע על שימוש באש. עם זאת, החוקרים מציינים שהראיות האלו הן בסופו של דבר נסיבתיות, ויש גם אתרים שבהם נמצאו כלים אך אין עדויות טובות לכך שהודלקה שם אש. אפשר להסביר זאת בכך שהכלים הועברו ממקום למקום ושימשו כאמור למטרות נוספות, ובעליהם לא בהכרח הדליקו אש באמצעותם בכל אתר שבו היו.

בנוסף, באופן שנראה אולי פרדוקסלי, האפשרות להדליק אש עשויה הייתה להפחית את העדויות הארכיאולוגיות למדורות. זאת מכיוון שמי שיודע להדליק אש מתי שירצה לא צריך לדאוג להמשיך ולכלכל את המדורה יום ולילה, כפי שנאלצו לעשות קודמיו, ויכול להסתפק בהרבה פחות "שעות אש".

נותר עדיין לראות כיצד יתקבל המחקר בקהילה המדעית, ואם חוקרים נוספים יסכימו עם טענתם של מחברי המאמר, שהסימנים על הכלים מעידים בוודאות גבוהה על שימוש בהם להצתת אש. אם הטענה תתקבל אפשר יהיה להשתמש באותן שיטות על מנת לבחון כלים רבים נוספים מתקופת האבן המוקדמת, לא רק של ניאנדרטלים אלא גם של בני המין שלנו, הומו ספיאנס. כך נוכל אולי לגלות מתי החלו בני האדם לשלוט באמת ובתמים באש: לא רק להשתמש בה, אלא להדליקה כרצונם.