ג'ון הורטון קונוויי, אחד המתמטיקאים הבכירים והססגוניים בעולם, מת בגיל 82 מסיבוכי המחלה

הוא הוגדר כשילוב של מיק ג'אגר, סלבדור דאלי וארכימדס, ואתמול נכנע למחלת הקורונה. לפי כמה דיווחים, ג'וֹן הוֹרטוֹן קוֹנְוֵויי (Conway), מבכירי המתמטיקאים בעולם, הלך לעולמו בגיל 82 מסיבוכים של מחלת COVID-19.

 

 

מסיבות ודיכאון

 קונויי היה מתמטיקאי מהולל שתרם רבות כמעט בכל תחומי המתמטיקה. הוא נולד בליוורפול, אנגליה, ב-1937 ולמד באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, שאליה התקבל בעודו תלמיד תיכון. הוא תיאר את עצמו כנער מופנם שאהבתו למתמטיקה החלה בגיל צעיר מאוד, ואולם מרגע שהחל ללמוד בקיימברידג', השתנה לחלוטין באופיו והפך במהרה להִיפִּי הולל וחובב מסיבות.  קונווי התאהב בעצמו, כפי שהוא בעצמו התוודה לא פעם, והפך במהרה לטיפוס צבעוני, אהוב ומוקף בחברים – תדמית שאותה טיפח עד יומו האחרון. 

הוא היה מוחצן מאוד ובמיוחד נהנה לשחק משחקים עם מי שמוכן לשחק מולו, בין אם זה שחמט עם כללים מוזרים שהמציא בעצמו, או שש-בש שבו הצטיין, או כל משחק אחר. הוא טיפח עד לרמת מומחיות שילוב של היפי וחנון, תוך שהוא נעזר בחוש הומור בריטי משובח, ויכולת מרשימה לספר סיפורים. עם זאת, חייו היו סוערים והוא חווה לא מעט אתגרים. הוא התגרש פעמיים ויחסיו עם שבעת ילדיו היו מעורערים. הוא התמודד עם תקופות של דיכאון ולפחות פעם אחת ניסה להתאבד. הוא לא היה איש בריא במיוחד, ועבר התקף לב ואירוע מוחי, אך כל אלו לא פגמו ביכולתו השכלית המשובחת. הסופרת שיוֹבָּן רוברטס (Roberts) כתבה עליו עוד בחייו ביוגרפיה מומלצת ביותר, גאון במשחק.

ספרי Winning ways for your mathematical plays
הגדיר את המתמטיקה כמשחק אחד גדול. ספרי Winning Ways for Your Mathematical Plays

החיים והמשחק 

לאחר לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' קיבל קונווי משרת חוקר שם. הוא עבד באוניברסיטה עד 1986, ולאחר מכן חצה את האוקיינוס לטובת משרה באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית בארצות הברית. הסטודנטים התאהבו במרצה המשונה, שאהב מאוד לחרוג מכל הכללים והשקיע את רוב זמנו במשחקים. למעשה, הוא הגדיר את המתמטיקה כמשחק אחד גדול. ואכן, הוא מראשוני החוקרים של המשחקים המתמטיים וחתום על סדרת הספרים העוסקת במשחקים קומבינטוריים:   Winning Ways for Your Mathematical Plays, שכתב עם שני מתמטיקאים מפורסמים – אלווין ברליקמפ (Berlekamp) וריצ'רד גאי (Guy), ששניהם גם הלכו לעולמם השנה.

עיקר פרסומו של קונוויי הגיע ממשחק לוח בשם משחק החיים שהמציא בשעות הפנאי בעודו משתמש ברצפת משרדו המרוצפת בתור לוח המשחק. "משחק החיים" שהוא סוג של אוטומט תאי (cellular automata) הפך במהרה פופולרי מאוד, והוא נלמד בכל הפקולטות למדעי המחשב בעולם. זה האב-טיפוס לכל סימולציות המחשב, בין לצרכים מדעיים, כמו מודלים לחיזוי של התפשטות שריפה ביער, ובין לשם משחק – כמו למשל משחקי ה-Sims. בשנת 2005 הוכיח פול רנדל (Rendell) שמשחק החיים הוא מכונת טיורינג, כלומר המשחק בעצמו יכול באופן עקרוני לעשות כל מה שמחשב יכול לעשות – זה כשלעצמו היה פריצת דרך מהותית בהבנה של מודלים מתמטיים ממוחשבים.

משחק החיים | מקור: Lucas Vieira, ויקיפדיה

האב-טיפוס לכל הסימולציות הממוחשבות בעולם. משחק החיים | מקור: Lucas Vieira, ויקיפדיה

מפלצות ויום הדין

על-אף הפופולאריות הרבה של "משחק החיים", קונוויי הצהיר לא פעם שהוא שונא את המשחק משום שלדעתו הוא האפיל שלא בצדק על הישגים אחרים שלו במתמטיקה, שהיו אולי פחות נגישים לקהל הרחב. בין השאר המציא קונוויי את המספרים הסוריאליסטים, המהווים קשר חשוב בין תורת המספרים, תורת הקבוצות ואיך לא – תורת המשחקים. גם תגלית זו זכתה לספר פופולארי בשם ONAG - On Numbers and Games (בעברית: על מספרים ומשחקים).

קונוויי אמנם חקר משחקים רבים, וכאמור המציא משחקים חדשים משלו, אך הוא היה הרבה מעבר לחוקר תורת המשחקים. הוא הכיר לעומק את רוב תחומי המתמטיקה, אם לא את כולם,  ותרם תרומות חשובות לתורת הקבוצות, טופולוגיה, גיאומטריה, אלגברה, אנליזה ואפילו פיזיקה תיאורטית, כשביחד עם מתמטיקאי נוסף, סיימון קוצ'ן (Kochen), הוכיח את תיאוריית חופש הבחירה שמשמשת במכניקת הקוונטים, אם כי יש הטוענים שהוכחה זו שייכת יותר לתחום הפילוסופיה.

לקונוויי היתה יכולת נדירה לחבר בין תחומים שונים במתמטיקה, כפי שקישר בין תורת המספרים לתורת המשחקים. כך, הוא מצא קשרים מעניינים במיוחד בין תורת החבורות לגיאומטריה ותוך כדי-כך גילה את מה שהוא כינה "חבורת המפלצת". הוא המציא מערכת סימונים להגדרה שיטתית של קשרים, תוך שהוא מתקן שגיאות שנמצאו בשיטות אחרות לסימון קשרים וכן מערכת משלו להגדרת פֵּאוֹנִים.

 קונויי היה איש לבבי, סקרן מלידה ושופע הומור ובעיקר היה חדור אהבה גדולה למתמטיקה ורצון עז להדביק באהבתו את כל מי שפגש, במיוחד ילדים. כך יצא לו שם לא רק של מתמטיקאי גדול אלא גם של מחנך מתמטי. הוא נהג להיפגש רבות עם סופרי מתמטיקה פופולרית, במיוחד מרטין גרדנר (Gardner), שאיתו שיתף פעולה לכל אורך חייו. הוא היה פעיל בקהילת הפאזליסטים וחובבי המתמטיקה הפופולרית, וכך זכיתי לפגוש אותו מדי פעם באופן אישי. בפעם האחרונה שנפגשנו, קונויי לימד אותי את אלגוריתם יום הדין שהוא המציא לחישוב מהיר בעל-פה של היום בשבוע שבו חל תאריך מסוים. למרות שלא היה יהודי, הוא היה אחד היחידים בעולם שיכל לתרגם בעל-פה תוך כמה שניות תאריכים בלוח הגרגוריאני ללוח העברי וללוח השנה ההיג'רי. הוא הפליג בשיחתנו על תולדות הלוח העברי והניואנסים בחיושבי העיבור השונים הנידונים בתלמוד ובכתבי הרמב"ם.

ללא ספק איבדנו את אחד "ההוגים הגדולים" של ימינו. מתמטיקאי פורה וחבר שתרומתו עוד תהדהד בעולם שנים רבות. יהי זכרו ברוך.

 

3 תגובות

  • שואל

    שאלה

    האם יש גרסא של הספר "על מספרים ומשחקים" בעברית?

  • עמי

    ברוך שפטרנו..

    הגיע סוף.להתחלות חדשות..

  • אנונימי

    "נכנע"

    הוא לא 'נכנע' הוא פשוט מת. כמו שכל אדם באשר הוא בשלב מסויים בחייו פשוט מת. זה לא מאבק, זה לא קרב, זו לא מלחמה וזו בטח שלא כניעה בשימוש הכי ציני שיש למילה. המוות הוא חלק מהחיים ואי אפשר להילחם בו.