הפסיכולוג ששינה
את החשיבה הכלכלית

"לעולם לא אדע אם הנטייה שלי לפסיכולוגיה הייתה תוצאה של חשיפתי בגיל מוקדם לרכילות מעניינת, או שדווקא העניין שלי ברכילות היה רמז מוקדם לנטייה המתפתחת", כתב דניאל כהנמן ברשימה הביוגרפית שפרסם עם קבלת הפרס בכלכלה על שם אלפרד נובל ב-2002. "כמו יהודים רבים, אני מניח, גדלתי בעולם שהורכב רק מאנשים וממילים, ורוב המילים האלה עסקו באנשים. הטבע בקושי היה קיים ומעולם לא למדתי לזהות צמחים או להעריך בעלי חיים. אבל האנשים שאמי אהבה לדבר עליהם עם חברותיה ועם אבי, היו מרתקים במורכבותם. אנשים מסוימים היו טובים מאחרים, אבל הטובים ביותר היו רחוקים משלמות, ואף אחד לא היה סתם רע. רוב הסיפורים שלה היו עם נגיעה של אירוניה, ותמיד היו להם שני צדדים לפחות". 

"גדלתי בעולם שהורכב רק מאנשים וממילים, ורוב המילים האלה עסקו באנשים". דניאל כהנמן | ויקימדיה, nrkbeta

אנשים הם מורכבים

דניאל כהנמן נולד בתל-אביב ב-5 במרץ 1934, אך זה היה במסגרת ביקור של אמו אצל בני משפחה בארץ ישראל. הוריו היו מהגרים מליטא שהשתקעו בפריז בתחילת שנות העשרים, וגידלו בה את בנם ובתם. הם נקלטו היטב בצרפת, ואביו היה מנהל צוות המחקר במפעל כימיה. כשהיה בן שש פלשו הנאצים לצרפת, והמשפחה עברה לחיות במסתור. היהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב, ונאסר עליהם לשהות בחוץ אחרי שש בערב.

באחד הימים שיחק דניאל עם חבר נוצרי, ולא שב הביתה בזמן. מחשש שייתפס, הפך את הסוודר שלבש כדי להסתיר את הטלאי, ומיהר לביתו ברחוב הריק. לרוע מזלו הבחין בו חייל גרמני. "זה היה חייל במדים שחורים, אלה שמפניהם הוזהרנו במיוחד להתרחק משום שהיו אנשי אס אס," סיפר לימים. "החייל נעץ בי מבט נוקב, ואז התכופף אליי. הוא הרים אותי וחיבק אותי. חששתי שהוא יבחין בטלאי שבתוך הסוודר. הוא דיבר בהתרגשות בגרמנית. כשהוריד אותי לקרקע, פתח את ארנקו והראה לי תמונה של ילד. הוא נתן לי כסף ושלח אותי לדרכי. הלכתי הביתה בתחושה שאנשים הם מורכבים ומרתקים ביותר". 

בהמשך המלחמה נעצר אביו ונכלא במחנה דראנסי, מחנה מעבר של יהודים המיועדים לגירוש למחנות ההשמדה. הוא שוחרר כעבור ששה שבועות בעזרת מנהל המפעל שבו עבד. המשפחה ברחה מפריז הכבושה לאזור החופשי של משטר וישי, אך לאחר שהנאצים כבשו אותו נאלצה לברוח שוב ולחיות במסתור. האב, שהיה חולה סוכרת, לא קיבל טיפול הולם בתקופת המלחמה, ומת ב-1944, שבועות אחדים בלבד לפני פלישת בעלות הברית לצרפת.

"הלכתי הביתה בתחושה שאנשים הם מורכבים ומרתקים ביותר". כהנמן בפורום הכלכלי העולמי ב-2013 | flickr, World Economic Forum

אשליות ראשונות

ב-1946 עלו שאר בני המשפחה לארץ ישראל והשתקעו בירושלים. כהנמן למד בתיכון ליד האוניברסיטה העברית, והיה פעיל בתנועת הצופים. הוא התלבט בין לימודי פילוסופיה, נושא שמשך אותו מצעירותו, ללימודי פסיכולוגיה, ובסופו של דבר בחר בפסיכולוגיה. "גיליתי שמעניין אותי יותר להבין מה גורם לאנשים להאמין שאלוהים קיים, מאשר לעסוק בשאלה אם הוא אכן קיים", סיפר. הוא למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית, וב-1954 התגייס כקצין לצה"ל. לאחר שירות כמפקד מחלקה ביחידת שדה הועבר לשרת ביחידת הפסיכולוגיה הצבאית. בין השאר הוא עסק במיון מועמדים לשירות, פיתח את הראיון האישי בלשכת גיוס ואת מבחני הקב"א (קבוצת איכות), וכן עסק בהערכת מועמדים לקורס קצינים. שני פסיכולוגים היו מתבוננים במועמדים מתמודדים יחד עם אתגר קבוצתי קשה, ומכך הסיקו למי יש תכונות מנהיגות, מי נאמן למנהיג, מי סתם שחצן בלי כיסוי וכן הלאה. פעם בחודש היו הפסיכולוגים נפגשים עם אנשי בית הספר לקצינים, לקבל משוב על הדירוג שלהם. "תמיד ראינו שהיכולת שלנו להעריך נכון את אופי המועמדים – זניחה לגמרי", כתב כהנמן. "התרשמתי כל כך מחוסר הקשר בין המידע הסטטיסטי לביטחון שלנו בתובנותינו, שטבעתי מונח לכך. 'אשליית התקֵפוּת'. כמעט שני עשורים לאחר מכן המונח הגיע לספרות המקצועית, במאמר שפרסמתי עם עמוס טברסקי. זו היתה ההטיה הקוגניטיבית הראשונה שגיליתי". 

שני פסיכולוגים היו מתבוננים במועמדים מתמודדים יחד עם אתגר קבוצתי קשה, ומכך הסיקו למי יש תכונות מנהיגות, מי נאמן למנהיג, ועוד. אלא שהיכולת שלהם להעריך נכון את אופי המועמדים הייתה "זניחה לגמרי". אנשים מתמודדים עם אתגר קבוצתי | Shutterstock, David Gyung

ראשיתה של שותפות מופלאה

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1956 קיבל כהנמן מלגה מהאוניברסיטה העברית ללימודי דוקטורט בחו"ל, ויצא לאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית. 

עבודת הדוקטורט שלו עסקה בניתוח סטטיסטי של הקשרים בין ערכים בשאלוני דיפרנציאל סמנטי, שבהם אנשים מתבקשים לדרג אדם, מוצר, חברה, או דברים אחרים על סולם שנע בין שני שמות תואר, כמו חיובי או שלילי, ישר או מושחת וכן הלאה. כהנמן סיפר שהוא שילב בעבודה שתיים מאהבותיו המקצועיות, תיכנות ומתאמים סטטיסטיים, וכתב אותה בשמונה ימים בלבד. אבל זה היה רק חלק קטן מהשתלמותו בארצות הברית, שהתפרשה על טווח רחב של תחומים מקצועיים, מהמנגנונים העצביים של הראייה ועד עבודה במרפאה פסיכואנליטית. 

ב-1961 שב ארצה והצטרף כחוקר לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. מחקריו הראשונים בפסיכולוגיה עסקו בנסיונות להביא את התחום לחיים האמיתיים, ושילבו עבודה עם מדריכים חקלאיים של עולים מארצות מתפתחות, ועם מדריכים מבית הספר לטיסה של חיל האוויר. ב-1968, לאחר כמה שנים של עיסוק במגוון תחומים, החל כהנמן לשתף פעולה עם חוקר צעיר נוסף שהגיע לאוניברסיטה אחרי דוקטורט בארצות הברית, אותו הכיר כבר מהתואר הראשון - עמוס טברסקי. שניהם גילו עניין בשאלות סטטיסטיות, ובעיקר בשאלה כיצד אנשים תופסים רעיונות ומושגים סטטיסטיים, והחלו לשתף פעולה במחקר. 

שניהם גילו עניין בשאלות סטטיסטיות, ובעיקר בשאלה כיצד אנשים תופסים רעיונות ומושגים סטטיסטיים. כהנמן (מימין) וטברסקי בשנות ה-70 | מקור: ברברה טברסקי

התנהגות לא רציונלית

מחקריהם הראשונים של כהנמן וטברסקי יחד עסקו ביוריסטיקות (heuristics), מעין קיצורי דרך או כללי אצבע מחשבתיים שמאפשרים לנו להגיע למסקנות או להחלטות במהירות. במחקר פורץ דרך שפורסם ב-1974 בכתב העת Science, הם הראו שיוריסטיקות כאלה עלולות להטעות אותנו ולהוביל למסקנות שגויות. לדוגמה, זו אחת השאלות שהחוקרים הציגו למשתתפים במחקר: "נניח שבוחרים באקראי גבר אחד מתוך אוכלוסיית ארצות הברית. הגבר הזה, רוברט, מרכיב משקפיים, יש לו מעט חברים והוא קורא הרבה. מה יותר סביר - שרוברט הוא ספרן או שהוא חקלאי?" רוב המשיבים ענו כי סביר יותר שהוא ספרן, על סמך יוריסטיקת היציגות, כלומר ההתאמה של התיאור לדמות של ספרן. הם התעלמו מכך ששיעור החקלאים באוכלוסיית ארצות הברית גבוה בהרבה מאוכלוסיית הספרנים, וסטטיסטית סביר הרבה יותר שרוברט הוא חקלאי. 

זה היה הפרסום הראשון שלהם מתוך שורה ארוכה של מחקרים, ששינו את התפיסה המקובלת שלפיה בני אדם מקבלים החלטות נבונות באופן אינטואיטיבי. השניים הראו כי במקרים רבים מאוד השיפוט הרציונלי-לכאורה נגוע בטעויות ובהטיות רבות. 

במקרים רבים מאוד השיפוט הרציונלי-לכאורה נגוע בטעויות ובהטיות רבות. אילוסטרציה של בחירה בין הגיון לבין אינטואיציה | Shutterstock, Pixelvario

בשנים הבאות עסקו מחקריהם גם בקבלת החלטות בנושאים כלכליים. משתתפים בניסויים התבקשו להשיב על שאלות כמו: "האם אתם מעדיפים לקבל 3,000 שקלים עכשיו ביד, או להמר, כשיש לכם סיכוי של 80 אחוז לקבל 4,000 שקלים, אבל סיכוי של 20 אחוזים לא לקבל דבר?" וגם על השאלה ההפוכה: "אתם יכולים להפסיד 3,000 שקלים, או להמר, כך שיש לכם סיכוי של שמונים אחוז להפסיד 4,000 שקלים, אבל גם סיכוי של 20 אחוזים שלא תפסידו כסף כלל". מבחינה מתמטית אין הבדל גדול בין האפשרויות, אך רוב האנשים בוחרים לקבל 3,000 שקל ביד, ולא להמר על קבלת סכום גדול יותר. לעומת זאת כשמדובר בהפסד, רוב הנשאלים העדיפו להמר ולהסתכן בהפסד גדול יותר מאשר לוותר מיד על 3,000 שקלים. 

כהנמן וטברסקי הראו כי גם בתחומים כלכליים קבלת ההחלטות שלנו אינה רציונלית, ואנו מסתכלים אחרת על רווח והפסד. הם גם הראו שאנו מייחסים ערך גבוה יותר לחפץ אם יש לנו בעלות עליו, ושאנחנו מתייחסים באופן שונה להבדלי מחירים כתלות ביחס בין הההפרש במחיר למחיר עצמו. כלומר, הבדל בין חמישה שקלים לשמונה שקלים נראה לנו גדול מאוד, אך ההבדל בין 505 שקלים ל-508 שקלים הוא זניח, למרות שבשני המקרים מדובר בשלושה שקלים. ממצאים אלה היו הבסיס ל"תיאוריית הערך" (Prospect theory) שהם פרסמו במאמר חשוב ב-1979. 

תיאוריית הערך חוללה מהפך של ממש. עד אז, המודלים הכלכליים התבססו על ההנחה של "שחקנים רציונליים", כלומר, שההחלטות הכלכליות שעושה כל אדם, מקניות במכולת ועד להשקעה בבורסה, נעשות בצורה רציונליות באופן שימקסם את רווחיו. הם הראו שזה לא בדיוק כך, ושיש השפעות שונות, לעתים קשות לחיזוי, על ההחלטות של כל אחד מאיתנו. לממצאים האלה הייתה השפעה רבה לא רק על התיאוריה, אלא גם על המדיניות של גופים כלכליים ושל ממשלות. 

כהנמן וטברסקי הראו כי גם בתחומים כלכליים קבלת ההחלטות שלנו אינה רציונלית, ואנו מסתכלים אחרת על רווח והפסד. אילוסטרציה של החלטה מהמוח או מהלב | Shutterstock, Golden Dayz

זוגיות במשבר

באותו עשור של עבודה משותפת, עבדו כהנמן וטברסקי שעות רבות כל יום ביחד. "למדנו להכיר זה את זה כמעט כמו את עצמנו. היינו משלימים משפטים איש של רעהו, וגם את הבדיחות זה של זה", סיפר כהנמן. הוא הוסיף כי בהחלטה מודעת לא הייתה ביניהם חלוקת תפקידים מוגדרת, ושניהם נהגו להעלות רעיונות למחקרים, לפתח וללבן אותם יחד, כך שהרעיונות היו של שניהם. ההחלטה שמו של מי יופיע ראשון על מאמר התקבלה בהטלת מטבע. 

האידיליה המשותפת החלה להיסדק בסוף שנות השבעים. כהנמן התגרש מרעייתו ואם שני ילדיו, עירא, חוקרת במדעי החברה, וב-1978 נשא לאישה את הפסיכולוגית הקוגניטיבית האנגלייה אן טריזמן. השניים עברו לוונקובר שבקנדה, שם קיבלו משרות מחקר. באותה תקופה עזב גם טברסקי את הארץ, ולמורת רוחו של כהנמן קיבל משרה באוניברסיטה יוקרתית יותר, סטנפורד בקליפורניה. שיתוף הפעולה ביניהם נמשך, אך על אש קטנה יותר. ב-1981 הם פרסמו יחד את אחת מעבודותיהם החשובות, מאמר על מסגור החלטות והפסיכולוגיה של הבחירה. שנה לאחר מכן ראה אור ספרם המשותף על שיפוט בתנאי חוסר ודאות. 

ב-1984 קיבל טברסקי – לבדו – מלגה יוקרתית מאוד, עמיתי מקארתור, מה שכנראה העמיק עוד את הקרע ביניהם. באותה שנה קיבל גם כהנמן משרה בקליפורניה, באוניברסיטת ברקלי, והשניים עוד ניסו לחדש מדי פעם את שיתוף הפעולה, לא בהצלחה יתרה. ב-1993 עבר כהנמן לאוניברסיטת פרינסטון בניו-ג'רזי, בחוף המזרחי של ארצות הברית. הנסיונות לחידוש שיתוף הפעולה נגדעו עם מותו של טברסקי מסרטן ב-1996, בגיל 59 בלבד. 

נוסף על עבודתו האקדמית פרסם שלושה ספרים על מחקריו לקהל רחב: "רציונליות, הוגנות, אושר" (2005), "לחשוב לאט, לחשוב מהר" (2013) ו"רעש" (2022). ספרו "לחשוב לאט, לחשוב מהר" | Shutterstock, hamdi bendali

להתבונן על טבע האדם

ב-2002 הוענק לכהנמן הפרס בכלכלה על שם אלפרד נובל, יחד עם ורנון סמית (Smith), שהיה גם הוא מחלוצי הכלכלה ההתנהגותית. הפרס הוענק לו על עבודתו המשותפת עם טברסקי, אך הוא אינו מוענק לאחר המוות. "היינו צוות ועבדנו במודל הזה יותר מעשור. פרס הנובל מוענק על על העבודה שעשינו יחד באותה תקופה של שיתוף פעולה אינטנסיבי", כתב כהנמן בהרצאת הנובל. 

כהנמן המשיך לעסוק במחקר כל השנים, לפני ואחרי קבלת הפרס היוקרתי. מחקריו עסקו לא רק בהתנהגות כלכלית אלא גם בגורמים המשפיעים על תחושת אושר וסיפוק, שגם להם יש כמובן השפעה על קבלת החלטות כלכליות. נוסף על עבודתו האקדמית פרסם שלושה ספרים על מחקריו לקהל רחב: "רציונליות, הוגנות, אושר" (2005), "לחשוב לאט, לחשוב מהר" (2013) ו"רעש" (2022). 

נוסף על פרס נובל בכלכלה הוענקו לו פרסים רבים, בהם מדליית החירות הנשיאותית שקיבל מנשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-2013, ועשרות תארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם. רעייתו, אן טריזמן, הלכה לעולמה ב-2018, ובשנים האחרונות התגורר כהנמן בניו יורק עם ברברה טברסקי, אלמנתו של עמוס, שותפו הוותיק. אתמול הוא הלך לעולמו, שבועות אחדים לאחר יום הולדתו ה-90. בת זוגו סירבה למסור פרטים על נסיבות המוות. 

נוסף על פרס נובל בכלכלה הוענקו לו פרסים רבים, בהם מדליית החירות הנשיאותית שקיבל מנשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-2013 | Shutterstock, Rena Schild

כהנמן, ששינה את האופן שבו אנו מבינים התנהגות כלכלית, נהג לציין בחיוך שהוא מעולם לא למד אפילו קורס אחד בכלכלה. אבל העניין העצום שלו באנשים, שאולי התעורר בזכות הרכילות של אמו והאירועים שחווה בצל השואה, הוביל אותו לחולל תמורות בתפיסה שלנו את עצמנו ואת התנהגותנו. לפני שנים אחדות אמר בראיון לפודקסט של העיתון "ניו יורק טיימס" כי לו היה מתחיל עכשיו את הקריירה שלו, היה בוחר בין לימודי מדעי המוח לבין התמחות בבינה מלאכותית: "אלה שתי דרכים מרגשות במיוחד להתבונן על טבע האדם".