הגברת עם העששית

בשנת 1853 עיתון הטיימס הלונדוני שלח, לראשונה בהיסטוריה, כתבים צבאיים כדי לסקר את מלחמת קרים  שהתחוללה בין רוסיה ובין האימפריה העותמאנית, בריטניה, צרפת וסרדיניה. המלחמה פרצה לכאורה עקב מתיחות בין זרמי הנצרות השונים במתחם כנסיית הקבר שבירושלים, אך למעשה במישור הפוליטי הייתה זו התפוררות האימפריה העותמאנית שדרבנה את הצדדים לצאת להילחם ולזכות בנתחיה. דיווחים מאזורי הלחימה חשפו את הקוראים בבריטניה לזוועות המלחמה בזמן אמת, זעזעו עמוקות את החברה ועוררו ביקורת חברתית שנשמעה בכל רחבי הממלכה.

שדה קרב במלחמת קרים, האיור פורסם בפריז ב-1857 | Marzolino, Shutterstock

מחלות, זוהמה ומוות

מצבם של הכוחות הבריטיים היה בכי רע. תנאי התברואה במחנות הצבאיים והמרפאות היו ירודים כל כך שהביאו למותם של פי ארבעה יותר חיילים מאשר אלו שנהרגו במהלך הקרבות או מתו מפצעיהם. המלחמה התחוללה כעשרים שנים לפני פרסומיהם של לואי פסטר ורוברט קוך על הקשר שבין חיידקים למחלות, וכשמונים שנים לפני פיתוח האנטיביוטיקה. חיילים שחלו או נפצעו במהלך הקרבות הועלו על סירות צפופות ומלוכלכות והושטו בהמוניהם על פני הים השחור למחנה הבריטי בסקוטרי שבקונסטנטינופול, איסטנבול של ימינו. רבים מהם לא שרדו את המסע. אלה ששרדו, הגיעו למרפאות צבאיות צפופות, מזוהמות, מצחינות מסירי צואה ושתן שלא פונו. המטופלים קיבלו אבחונים כלליים לפיהם סבלו מחום "גבוה" או "נמוך". חום גבוה נגרם לעיתים מטיפוס הבהרות, שהופץ ללא קושי בין מטופלים ששכבו במיטות המופרדות זו מזו במרווחים של פחות מחצי מטר.

ייתכן שהיו אלה הביקורת החברתית הנוקבת ודעת הקהל, ואולי הייתה זו יוזמתו האישית, שהביאו את שר המלחמה הבריטי דאז, סידני הרברט, לגייס דמות יוצאת דופן לשיפור ושיקום של תנאי החיילים במלחמה, והוא שלח מכתב בהול לאחות מוכשרת בשם פלורנס נייטינגייל.

בית החולים הצבאי בסקוטרי, קונסטנטינופול (איסטנבול),  פלורנס נייטינגייל במרכז. מתוך ספר משנת 1856 | George Bernard, Science Photo Library

אחות מלידה 

פלורנס נייטינגייל, הידועה גם בכינוי הגברת עם העששית, The Lady with the Lamp, הייתה אחות מקצועית שעבדה באותו הזמן בבית חולים בלונדון. היא נולדה ב-1820 בעיר פירנצה שבאיטליה למשפחה בריטית מן המעמד הגבוה. בעידוד אביה היא זכתה לחינוך נרחב, שכלל לימודי היסטוריה, פילוסופיה וספרות, והצטיינה במיוחד במתמטיקה ובשפות. לאורך שנות ילדותה הפגינה נייטינגייל זיקה לסיעוד וטיפול בחלשים והחולים בקרב שכניה ומקורביה, אך כאשר ביקשה לרכוש השכלה בתחום הסיעוד נענתה בהתנגדות עזה מצד הוריה, שציפו כי פלורנס תינשא לצעיר בעל הון ותקדיש את חייה לטיפול במשפחתה, כראוי לבנות מעמדה החברתי.

במהלך ימי הביניים רבים מבתי החולים היו שייכים לכנסייה, ופעלו במסגרת מנזרים. בתקופתה של נייטינגייל סיעוד היה בעיקר נחלתן של נזירות. אולם הרצון להפוך לאחות גבר על רצונה של נייטינגייל להתאים את עצמה לנורמות החברתיות של זמנה. היא סירבה להצעת נישואים מהבחור שהייתה מיועדת לו, ויצאה לרכוש השכלה בסיעוד בבית החולים הלותרני של הכומר פלינדר בעיר קייזרוורת' בגרמניה. בסופו של דבר הצליחה לגייס את משפחתה לתמוך בה ובשנת 1851 מצאה משרת סיעוד בלונדון.

שנים ספורות מאוחר יותר הגיעו תיאורי הזוועות מחצי האי קרים גם לאוזניה של נייטינגייל. בזמן שמכתבו של סידני הרברט עשה את דרכו אל נייטיגנייל, היא עצמה שלחה מכתב לאשתו של הרברט, ובו ביקשה שתסייע לה להצטרף אל צוותי הרפואה הצבאיים בקרים. נייטינגייל קיבלה את מבוקשה, ותוך זמן קצר גייסה כארבעים ממיטב האחיות ברחבי הממלכה וכולן מצאו עצמן במשרותיהן החדשות בבית החולים של הבסיס הצבאי בסקוטרי בתחילת החורף של 1854.

פלורנס נייטינגייל האמינה שמצבם של חולים רבים יוטב אילו רק יקבלו מענה בסיסי לצורכיהם, כמו תזונה נכונה, חימום, נוחות וחשוב מכל - ניקיון. בעוד שיטותיה המקצועיות של נייטינגייל נשמעות כיום כלא יותר משיקול דעת בריא, באותם ימים לא הכירו בחשיבות של אלו. תחת ניהולה של נייטינגייל חיילים שהגיעו למרפאה עברו ניקוי יסודי, בגדיהם המזוהמים נשלחו לחיטוי, פצעיהם נשטפו במים וניתנו להם מדים נקיים. בכך מנעה פלורנס את ההדבקה בין חולים שהייתה נפוצה עקב שימוש חוזר באותם בגדים שלבשו חולים אחרים. היא הורתה לפנות את הצרכים של החולים מאולמות האשפוז, להתקין חלונות במחלקות ולרווח את המרחק בין מיטות החולים. היא הקימה מטבח ייחודי להכנת מרקים, ג'לי, ציר בקר ודגנים הן בשביל החולים והן כמנות קרב מזינות עבור החיילים הבריאים, ובכספים שגייסה דרך עיתון הטיימס שיפצה מפגעים תברואתיים שונים בבית החולים. היא לקחה על עצמה לכתוב מכתבים למשפחות של אלו שקיפחו את חייהם, אלו הגוססים ואלו שאינם יודעים קרוא וכתוב. במכתבים הסבירה מה גרם למותו של המטופל ואף צירפה מזכרת. בלילות הייתה מתהלכת נייטינגייל בין מיטות החולים ודורשת בשלומם תוך שהיא אוחזת עששית, וכך זכתה לכינויה הידוע.

סיבות לתמותה בצבא הבריטי במלחמת קרים בשנים 1856-1854 בתרשים שיצרה פלורנס נייטינגייל. צבע כחול מייצג מוות ממחלות מידבקות, אדום מייצג מוות מפציעה ושחור מייצג מוות מסיבות אחרות | מקור: British Library, Science Photo Library 

גיבורת מלחמה בארצה

לאחר זמן מה בסקוטרי נדבקה נייטינגייל במחלה שכונתה אז קדחת מלטה, וכיום נקראת ברוצלוזיס, ככל הנראה משתיית חלב נגוע בחיידק הברוצלה. היא נאלצה לחזור לאנגלייה, שם נתקבלה כגיבורת מלחמה ומהפכנית בתחום הבריאות. בהיעדר טיפול הולם, סבלה נייטינגייל מהמחלה במשך שנים רבות, שאת מרביתן נאלצה לבלות במיטתה.

באמצעות כספים שגייסה קרן נייטינגייל שהוקמה לציון פועלה ונקראה על שמה הקימה את בית הספר לסיעוד על שם נייטינגייל בבית החולים סנט תומס שבלונדון, ובכך הפכה את מקצוע האחיות לראוי ומקובל כתחום עיסוק עבור נשים. לאורך שנים רבות המשיכה לתעד את רשמיה ואת תפיסת עולמה בנוגע לרפואה, סיעוד וטיפול בחולים. היא פיתחה מודלים סטטיסטיים מורכבים שבאמצעותם מדדה את ההשפעות של טיפולים רפואים שונים. בספרה הידוע "Notes on Nursing: What it is and What it is Not" - אשר יוצא במהדורות חדשות עד היום, הניחה נייטינגייל את היסודות שעליהם מבוסס מקצוע הסיעוד המודרני. ב-1910 הלכה פלורנס נייטינגייל לעולמה אך מורשתה ועשייתה ממשיכות להשפיע ולשמור על חייהם של מטופלים רבים ובמקרים רבים להציל אותם.

היום מציינים ברחבי העולם את יום האחים והאחיות הבינלאומי שבו אנו מכירים תודה לאחים ולאחיות שסועדים אותנו ואת יקירי ליבנו. התאריך, שהוא תאריך לידתה של הגברת עם העששית, חולק כבוד לאישה הייחודית שהפכה את תחום הסיעוד והטיפול בחולה למקצועי יותר, וחשוב לא פחות, לאנושי יותר.