הלך לעולמו קן מטינגלי, שטס לחלל בתוכנית אפולו ובמעבורות חלל, אך זכור בעיקר בזכות תפקידו בהצלת הצוות של משימת אפולו 13

רבים מהאסטרונאוטים בתוכנית אפולו נכנסו להיסטוריה בזכות פעולות פורצות דרך שעשו במשימות החלל שלהם. קן מטינגלי (Mattingly), שהלך השבוע לעולמו בגיל 87, אומנם טס לחלל שלוש פעמים, אבל נכנס להיסטוריה בעיקר בזכות משימת חלל שלא השתתף בה, מאחר שקורקע יומיים בלבד לפני השיגור.


בין הבודדים שטסו גם בתוכנית אפולו וגם במעבורת חלל. מטינגלי בחליפת הירח | צילום: NASA

חלום ילדות

תומס קנת מטינגלי השני, או פשוט קן בפי חבריו, נולד ב-17 במרץ 1936 בשיקגו, אבל גדל בפלורידה, לשם עברה משפחתו בעקבות העבודה של אביו בחברת התעופה Eastern Airlines. לימים סיפר שכל זיכרונות הילדות שלו קשורים במטוסים ובתעופה. "כל הצעצועים שלי היו מטוסים, ובכל צילומי הילדות שלי יש מטוס ברקע, אמר בריאיון שנתן למדור ההיסטוריה של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בשנת 2001. "כשגדלתי, הרכבתי כל דגם של מטוס שהצלחתי להניח עליו את ידי, ואכלתי כל אריזה של דגני בוקר שעל הקופסה שלהם היה מטוס לגזירה ולהרכבה".

כשסיים את לימודי התיכון פנה באופן טבעי לקריירה בתחום התעופה. הוא קיבל מלגת לימודים מתוכנית המילואים של הצי האמריקאי, שאפשרה לו להשלים תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטת אובורן באלבמה. לאחר מכן התגייס לקורס הטיס של הצי. ב-1960 קיבל את כנפי הטיסה והוצב בטייסת של מטוסי בוכנה. לאחר מכן הוסמך להטיס מטוסי סילון. הוא שירת חמש שנים על נושאות מטוסים, בטרם החליט להפוך לטייס ניסוי. לרוע מזלו הוא החמיץ את פתיחת קורס טייסי הניסוי של הצי מכיוון שהיה במשימה בים, אבל הצליח להתקבל לבית הספר המקביל של חיל האוויר. במקביל ללימודים, נרשם גם למיון האסטרונאוטים של נאס"א, וב-1966 נבחר לאחד מ-19 חברי קבוצת האסטרונאוטים החמישית של סוכנות החלל.


קריירה כאסטרונאוט הייתה המשך טבעי לקריירת התעופה שאליה שאף מילדות. מטינגלי, עומד שני מימין, בהצגת 19 האסטרונאוטים החדשים של נאס"א, מאי 1967 | צילום: NASA

הצופה שהציל את המצב

המשימה הראשונה של מטינגלי בנאס"א הייתה בצוות התמיכה של משימת אפולו 8, הטיסה המאוישת הראשונה סביב הירח. הוא שימש בה Capcom, איש הקשר של מרכז הבקרה עם הצוות בחללית. התפקיד הזה הזניק אותו לצוות הגיבוי של משימת אפולו 11 ההיסטורית, שם התאמן לצד ביל אנדרס (Anders), שהיה אמור לפרוש מנאס"א, ולא להיות זמין למקרה שצוות הגיבוי יידרש להיכנס לפעולה.

תפקידו בצוות הגיבוי הוביל אותו לשיבוץ למשימת חלל ראשונה, טייס רכב הפיקוד של אפולו 14, לצד ג'ים לאוול (Lovell) ופרד הייז (Haise), שהיו אמורים לנחות על הירח בעוד מטינגלי מקיף אותו בתא הפיקוד. אולם בסוכנות החלל החליטו להפוך את סדר המשימות, לאחר שהשתכנעו כי הצוות המקורי של אפולו 13, בפיקודו של אלן שפרד (Shepard), אינו מוכן למשימה. מטינגלי היה כעת טייס רכב הפיקוד של משימת אפולו 13, שנועדה לשיגור באפריל 1970.

ימים אחדים לפני השיגור נחשף הצוות לאסטרונאוט שחלה באדמת. מטינגלי היה היחיד מהשלושה שלא נדבק בנגיף בילדותו, והרופאים, שלא הצליחו לקבוע אם הוא מחוסן, חששו שיפתח את המחלה בחלל, וכך יסכן את המשימה. בסופו של דבר, יומיים בלבד לפני השיגור, החליטו להחליפו ב ג'ק סוויגרט (Swigert) מצוות הגיבוי. את הידיעה על כך שמע מטינגלי ברדיו בשעה שנהג במכוניתו. "עצרתי בצד ופשוט ישבתי באוטו. קיוויתי שזאת מתיחה", סיפר לימים.


הוחלף ברגע האחרון. הצוות המקורי של אפולו 13, ג'ים לאבל (משמאל), מטינגלי (מאחור) ופרד הייז במהלך ההכנות למשימה, ינואר 1970 | צילום: NASA

מטינגלי המאוכזב נאלץ לצפות בשיגור מחדר הבקרה ביוסטון, במקום לטוס לחלל, אבל עד מהרה התברר שהגורל ייעד לו תפקיד חשוב במשימה. אחד ממכלי החמצן של החללית התפוצץ בדרך לירח, והמשימה הכמעט שגרתית – שנועדה להיות הנחיתה המאוישת השלישית על הירח – הפכה למבצע הצלה. כל מי שרק יכול התגייס להחזיר את אנשי הצוות בשלום נגד כל הסיכויים. המבצע כלל הליכים שלא נבדקו מעולם, כמו כיבוי כל המערכות של תא הפיקוד כדי לחסוך חשמל לנחיתה. מטינגלי, בהיותו אחד האנשים שהכירו טוב מכולם את תא הפיקוד ומערכותיו, מילא תפקיד מרכזי בגיבוש ובבדיקה של נהלי הפעולה לאסטרונאוטים. התפקיד הזה הונצח – ואפילו הועצם – בסרט ההוליוודי "אפולו 13", שם גילם גארי סיניס את דמותו.

"במציאות לא מילאתי שום תפקיד רשמי במשימה ובמאמצי ההצלה. הייתי צופה", אמר לימים בריאיון לרדיו הציבורי NPR. "הרבה קרדיט מגיע לאנשים שכן מילאו תפקידים וגרמו לדברים לקרות".

בריאיון אחר הוא סיפר, "כאב מאוד להתבשר יומיים לפני המשימה שאני לא עומד לטוס, אבל בהתחשב בכל מה שהושקע במשימה הזאת, לא הייתה ברירה אחרת". מטינגלי הוסיף ואמר כי במשך השנים הוא תהה לא מעט מה היה קורה אילו כן היה טס. "מבחינת ההרגשה הייתי מעדיף להיות שם, ולא משנה מה קורה".


בלי תפקיד רשמי, הוא תרם תרומה חשובה להצלת חבריו למשימה. מטינגלי (מאחור) עם צוות חדר הבקרה במהלך משימת אפולו 13, אפריל 1970 | צילום: NASA

מאפולו למעבורת

לאחר שסייע להחזיר בשלום את חבריו לצוות, שובץ מטינגלי כטייס רכב הפיקוד של משימת אפולו 16, ובאפריל 1972 זכה סוף סוף לטוס לחלל לראשונה, שש שנים לאחר שנבחר לאסטרונאוט. הוא הקיף לבדו את הירח במשל שלושה ימים, בשעה שעמיתיו ג'ון יאנג (Young) וצ'רלי דיוק (Duke) היו לצוות הלפני האחרון שזכה לדרוך על קרקע הירח. במהלך הטיסה חזרה ביצע מטינגלי "הליכת חלל" – ריחוף לצד החיצוני של רכב הפיקוד והשירות כדי לשלוף סרטי צילום מהמצלמה החיצונית, והיה לאחד משלושה אסטרונאוטים בלבד שביצעו ריחוף כזה בחלל העמוק.


סוף סוף בחלל. מטינגלי, עם פס על הקסדה, מבצע את הליכת החלל במשימת אפולו 16 | צילום: NASA

לאחר סיום המשימה, כשהיה ברור שתוכנית אפולו מתקרבת לסיומה, החליט מטינגלי להמר על סוס אחר כדי לטוס לחלל שוב, והצטרף לצוות הפיתוח של מעבורת החלל. הוא מילא שורה של תפקידים ניהוליים בפיתוח המעבורת, ובסופו של דבר הסבלנות השתלמה. עשר שנים אחרי טיסתו הראשונה לחלל, פיקד מטינגלי על המשימה הרביעית של מעבורת החלל "קולומביה" – טיסת המבחן האחרונה של המעבורת לפני תחילת הטיסות המבצעיות שלה.

מטינגלי והטייס הנרי הרטספילד (Hartsfield) שהו בחלל שבוע, הקיפו את כדור הארץ 112 פעמים, בחנו את כל מערכות המעבורת וגם ביצעו שורה של ניסויים מדעיים. המעבורת נחתה בקליפורניה ב-4 ביולי 1982, יום העצמאות של ארצות הברית, אירוע שזיכה את אנשי הצוות בפגישה עם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על מסלול הנחיתה.

ב-1985 טס מטינגלי לחלל בפעם השלישית והאחרונה, הפעם כמפקד המעבורת דיסקברי במשימת STS-51-C. זאת הייתה הפעם הראשונה שמעבורת חלל העלתה למסלול לוויין של משרד ההגנה, ופרטים רבים מארבעת ימי המשימה נותרו חסויים עד היום. בדיעבד התברר כי בעת השיגור אירעה דליפה מסוכנת של גזים לוהטים מטילי ההאצה (בוסטרים) של המעבורת, עקב ליקויים בטבעות האיטום של הטילים. תקלה דומה התרחשה כעבור שנה בשיגור של המעבורת צ'לנג'ר, וגרמה לפיצוץ מכל הדלק והמעבורת כולה באסון שעלה בחייהם של שבעת אנשי הצוות.


חוגגים עצמאות. מטינגלי והרטספילד עם הנשיא רייגן ורעייתו ליד חרטום המעבורת קולומביה לאחר נחיתתם | צילום: NASA

אחד הגיבורים

אחר משימת החלל השלישית פרש מטינגלי מסוכנות החלל ומשירותו בצי. הוא עבר לשוק הפרטי ומילא תפקידים בכירים בחברות מתחומי התעופה והחלל. בשנות חייו האחרונות הצליח להרגיז קצת את קהילת העוסקים בתחום החלל, כשהתבטא נגד הצורך במשימות חלל מאוישות. הוא אמר שהטכנולוגיות הרובוטיות כיום משוכללות יותר מאי פעם, כך שנאס"א צריכה להגדיר בדיוק על אילו שאלות אפשר יהיה לענות רק במשימות מאוישות. "כמה מיליארדי דולרים נבזבז על משימות חלל שרק אדם אחד או שניים יהנו מהריגוש שלהן, ויכול להיות שלא יובילו לשום מקום?" תהה בריאיון ל-NPR.

סוכנות החלל הודיעה אמש כי מטינגלי הלך לעולמו בעיר מגוריו ארלינגטון שבווירג'יניה, ב-31 באוקטובר. בהודעה  לא נמסרו פרטים על נסיבות מותו של מטינגלי בן ה-87. מה שברור הוא שבניגוד לחששות הרופאים הוא לא חלה באדמת בזמן משימת אפולו 13, וגם לא ב-53 השנים שחלפו מאז. לאחר מותו נותרו בחיים רק תשעה מ-24 האסטרונאוטים שטסו לירח בתוכנית אפולו. "איבדנו את אחד הגיבורים של ארצנו", ספד לו ראש נאס"א ביל נלסון (Nelson). "מטינגלי היה אחד האחראים להצלחה של תוכנית אפולו, ואישיותו הזוהרת מבטיחה שההיסטוריה תזכור אותו".

תגובה אחת

  • אריה

    תודה לאיתי נבו על עוד כתבה מרתקת

    מפרי עטו. תקופת מבצעי החלל מבצעי אפולו ו 6 הנחיתות על הירח זו נוסטלגיה שכייף להתרפק עליה, ואיתי נבו גם בכתבה\מאמר הזה מחזיר אותנו לתקופה המיוחדת והמרתקת ההיא. תודה.